ארכיון תג: המלצות

ארבע המלצות,פעם בשבוע #39

.

ההרגשה שכדור הארץ מנקה את עצמו,

טיהור. מצד אחד מעלה עצמו בלהבות ענק כמו מהגהינום,

ומצידו השני שוטף עצמו בגשמי זעף שמנקים ושוטפים את הכל,

גם במחיר קורבנות, ההרגשה היא שמשהו חייב לקרות ביחס שלנו לחיים שלנו,

ושל האדמה עליה אנחנו חיים, ואם לא נחכים ונעשה לבד, אמא אדמה, כמו כל אמא

טובה,  תעשה בשבילנו את העבודה כמו שמבוגרים יודעים לעשות, ברצינות, ביסודיות,

ועד שלא ישאר כאן גרגיר אבק. ומה שמעציב הוא, שישראל, משתרכת בענייני המחזור,

הרגישות וההבנה לכמה ענייני האקולוגיה קריטיים, בסוף הרשימה, כאחת מאחרונות

המדינות בעולם השלישי. עצוב ולא הכרחי, הנה אפשרות להחליט על מעשה אחד.

ותיד ישנה המודעות העצמית והמבוכה בין עיסוק בדברים הגדולים, החשובים של

החיים לבין הטבעי והקרוב, להתעניין בדברים הקטנים של החיים הפרטיים של כל אחד

ואחת, והדרך הנכונה היא בטח למצוא את המינון בין עשיה כלשהי לטובת הכלל, הכדור,

העתיד לבין איזה קרם הכי יעיל, איך להתגבר ולהתחיל לעשות כושר ובושם בריח גורלי.,

הנה ארבע המלצות, פעם בשבוע, משמאל למעלה, בכיוון השעון והנה מוסיקה מפעם שאל

תשכחו לפתוח לפני תחילת הקריאה ( ולהשאר איתה אחרי ) .

.1. לערבב – לפעמים אני מגלה משהו במקרה, תוך כדי חפזון לעשות משהו, ואז אחרי

שאני מפסיקה להתפעל מעצמי אני תוהה אם זו באמת כזו תגלית, או שזה משהו שכל

העולם ( ובעליו ) כבר מכירות שנים ורק אני מאחרת כרגיל. אז רציתי לערבב את הסלט

והרוטב הנפלא שלו ולא התחשק לי להרטיב את הידים או אפילו להושיט יד לכפפות החד

פעמיות דבר-שאני-עושה-לפעמים, ועם כפות זה אף פעם לא מתערבב מספיק, ואז ראיתי

בזווית העין את הקערה הזהה ודינג! הנחתי את זו שעמדה בצד על הראשונה, ניערתי

וניערתי, הפכתי וניערתי, ווואלה, הסלט היה מושלם ברמת כיסוי כל עלה חסה ושאר

ירקות וגרעינים ומה לא שהיו בו. והיו. נ.ב. בטח אפשר להניח גם צלחת שטוחה, אבל

נדמה לי שבקערה על קערה יש לסלט/פסטה חופש תנועה שמאפשר תוצאה טובה יותר.

אאורקה!

 2. גבות – אני לא באמת מבינה את טירוף הגבות שאחז באנושות הנשית, באמת. זה

כבר הגיע לרמות מגוחכות, הלו…גבות, כולה גבות שלפעמים תולשים מהן כמה שערות

כדי לתת מסגרת יפה לעינים, ומסרקים, וכן, הן משתנות על פי האופנה, אבל כמות

תשומת הלב, מריטות, אביזרים לדבר הזה, למעלה מהבנתי ותודה שאני כבר לא בת

עשרים. ב כ ל מ ק ר ה, כיוון שאני לא ממש מנותקת ובכל זאת יוצאת מהבית לפעמים,

רואה מצלמה פה ושם מצאתי דרך הגיונית להתמודד עם הטירוף. מסדרת כרגיל לבד,

עם מראה מגדילה ( ראי המלצה מספר 3 ), פינצטה טובה, והנה התגלית, ו… התכשיר

הזה שיש לו מליון פרסומות? זה שעשוי מסיבים קטנטנים שנתפסים אם הבנתי נכון

בשערות הקיימות ומעבות וצובעות אותו קצת? סבבה, משפריצים קצת ממנו ( קניתי חום

בהיר, בצבע הגבות פחות או יותר ) ופשוט מסרקים, מברישים כלפי מעלה ואז הצידה

אומרים המומחים עם הסיבים האלה על המברשת וזהו, הן מלאות קצת יותר, מחזיקות

מעמד בגלל השפריץ הזה, הוא עובד קצת כמו ספריי שיער וזהו. המוצר קיים כמעט לכל

החברות, בכל הסופרפארם, בי, או בכלל.

3. ראיה – אין הרבה דברים שאני מתעבת, בל ממש, כמו את משקפי הראיה שלי, אני

מרגישה שהחופש שלי נגזל ממני, ולכן כל הזמן בודקת מה קורה בתחום. מנסה בזמן

האחרון לבדוק מהי שיטת בייטס, ובמקביל כבר כמה שנים חוזרת מפעם לפעם, בכל

זאת הפרעת קשב, למשקפי תרגול האלה, תבחרו לבד. אין כמעט מי שלא מאמין שיש

בהן מן התועלת, גם אם הן לא עושות ניסים. יש שלושה סוגי חירורים, אני מתאמנת

עם שניים, כמה דקות ביום, מתייחסת לזה כמו להליכה למכון לעינים, ומקווה לטוב.

4. סלון החורף של קרן ברגיל – בסוף אני אצליח להכין תיקיה עם העבודות שלי

שמתאימות כל כך לאוצרות שלה, אבל בינתיים, פעמיים בשנה, כמו שעון דיגיטלי

מעוצב לעילא ועילא אני מתייצבת בארוע אומנות עכשווי, מקורי, מעניין, שתמיד

תמיד משמח את הנפש. 

חוץ מזה אני מעלה לכאן תמונה וכיתוב מהאינסטגראם שלי אם לא בקרתן בו

השבוע, זה פשוט התכתב עם ההרצאת #גילובגדים שלי שלא התאפקתי.

טוטאל לוק חום, ומעיל שמעט שובר אותו אבל מתכתב איתו, שלמות. הוא צבע נהדר. עמוק, חם, קלאסי. כבר ניחר גרוני מול התגובות בהרצאות: הוא צבע של סבתא שלי – יש לסבתא שלך טעם נהדר, תשאלי אותה ממתי היא לובשת אותו. הוא לא מתאים לכלום – הוא מתוחכם ונהדר עם שחור, עם כחול כהה, עם ג׳ינס, עם לבן ועם כל הגוונים של עצמו ואני מתה עליו גם עם אדום. הצלחתי לשכנע לא מעט אני חושבת… 

.
זהו. תהיו נסיכות בנפש, חזקות, עצמאיות, אל תתנו לאיש להכתיב לכן את חייכן.
.
זה שבוע לתותים, תפוזים, פרחי חורף,  ביקור בחוף הים ביום אפור, ערמונים, טוב
.
לב, נדיבות, קביעת תור לקולונוסקופיה ( סליחה על הקפיצה, אין ברירה ), מעמ
.
מחרתיים, טלפון לדודה מבוגרת, ומשהו בשביל עצמך, אל תשכחי.
.
.
.
 ומי שלא רוצה להסתמך על הפייסבוק או האינסטגראם יכולים להרשם כאן 
 
מצד ימין למעלה, מתחת לאיור לקבלת מייל עם לינק כשמתפרסם פוסט חדש.
#ארבעפעםבשבוע #המלצות #גילובגדיםההרצאה

ארבע המלצות, פעם בשבוע #31

.

כן, יום שלישי,

ואני עם יסורי מצפון מול עצמי שלא העלתי פוסט במשך השבת,

אבל היי, לפעמים השבת הופכת למין שבת כזו.

היה שבוע גדוש, כמו שרק המקום המטורף הזה יודע ספק,

מעמוס עוז נציג הטוב שבנו, הישראלי היפה, המוכשר, שנלחם על ישראל היפה, הטובה,

המוסרית. שלא פחד ולא ויתר, תודה על ספרים, אהבת מולדת ואומץ לב נדיר, וגם עם

אבי גבאי, שנהג באלימות חסרת תקדים ושבר כל קוד התנהלות בין בני אדם וקולגות

ושותפים בדרך בה ניסה לחשוף את ציפי לבני ברגע של הפתעה אלימה, אבל ציפי היא

בעיקר קרת רוח, שזו תכונה שאני פשוט מעריצה, גם בה, ולא הנידה עפעף, כן אשה לא

אשה, וגבאי הפסיד, אני מקווה כל מי שלא מוכנים שינהגו כך בבני אדם, בטח לא בנשים.

אבל גם ציפי עושה פילאטיס, וחושבת איזה קרם יצליח למצק מה-זאת-המילה-הזאת-

תסבירו-לי-פעם-אחת-ולתמיד  ומה ללבוש למסיבת עיתונאים והבלוג הזה החליט לעזוב

אקטואליה לפייסבוק ולבלות בנעימים,

אז הנה,

ארבע המלצות, פעם בשבוע, באיחור קל,

בתוספת פוסט ישן ומאד אקטואלי לסוף/תחילת שנה,

וגם

בגלל זה, בגלל האיחור וסוף השנה, ובכלל בגלל המצב-רוח-טוב

ליקטתי ארבע המלצות אוריריות, סטייליסטיות, מיוחדות, שימלאו את חייכן אני מקווה

בטוב טעם, שעשוע עם-עיצוב-צריך-לבלות, או לפחות בציפיה למשהו מעניין או מפתיע.

משמאל למעלה, בכיוון השעון,

שם מתחילה 2019

ובמוסיקה הזאת,

Happy New Year יקירותי ( ויקירי גם )

.

1. צילומים נפלאים על הקיר שלכם –  סלים ארון הוא צלם שאני באמת מהופנטת כמעט

אל העבודות שלו, בעיקר אל ההיא של הבית בקצה הצוק בלוס אנג'לס בשחור לבן, אבל

גם העבודות הצבעוניות, המתעדות חיים דקדנטיים במידה, מתוסרטים ומעומדים להפליא

כמו הסרטים הישנים שלפעמים תופשים בערוץ נידח ממלאים אותי שמחה. היום, יתכן

שבאיחור גדול אחריכם מי יודע, גיליתי שבגטי אימאג'ס אפשר לרכוש פרינטים של ה מ ו ן

צלמים. שבסביבות מאה דולר וקדימה אפשר להשיג הגדלה אוטנטית של סלים ארון

למשל  או של הצלמים והצילומים העל נצחיים שמחזיקים שם. כרגע הם לא שולחים

לארץ, הזמנתי דרך משלוח לחברים בארהב, אבל במקביל שלחתי שאילתא לאנטישמיים

למה אין משלוח לישראל, ונראה מה תהיה התשובה. אבל אם מתעלמים מהמכשלה,

אפשר לבחור גדלים, נייר, מסגור אין-סיבה-אפשר-למסגר-בארץ חטטו כאן באתר, מצאו

צילום שישמח אתכם כמו שהצילום שבחרתי אני, זה שרואים כאן ודמיינו אותו תלוי

אצלכם בבית, עם קוד bye2018 יש עשרים וחמישה אחוז הנחה, התחלה נהדרת לשנה

חדשה, תודו.

 

2. ספרים מוצרי נייר flow – היום הפוסט כולו נשען על בחורות ראויות שדרכן אני מגלה

עוד ועוד דברים חדשים, כמו שכולנו מגלות לאלרות ומרוויחות מאחרות ( ואחרים ). גם

הדס אוהבת מוצרי נייר, ולפלואו מוזר-לכתוב-שם-זר-בעברית יש המון מוצרים הורסים

אבל בעיקר ספרים שמאגדים כל מיני מוצרי נייר ביחד. המטרה היא כמובן להשתמש

במה שבהם, ניירות, מעטפות, מסגרות, פוסטרים, פתקים ומה לא, אבל האמת שאין

שום אפשרות לגעת ולהחריב את יצירת האומנות הזו, הספרים האלה פשוט יעשו לכם

לילדים שלכם חשק לשרבט, לצייר, לרשום, להדפיס, להמציא, לקשקש, לחתוך,

להדביק, ובעיקר להביט ולתת לנשמה להתרחב משמחה, כי לראות כשרון, צילום,

רישום, עיצוב, אריכטקטורה, בכלל לא משנה מה, זה החיים,

הנה הספר האחרון. flow with it

 

3. חול ושמיים ועור פנים נפלא – זאתי אהובתי גערה בי קשות איך אני לא מכירה,

אז הלכתי להכיר, sandandsky זו חברת מוצרי קוסמטיקה אוסטרלית עם אטיטיוד צעיר

ומפתה, אבל בעיקר, מדווח הדור הצעיר, בעיקר עם הייפ מטורף ותוצאות נהדרות של

מוצרי החימר הורוד, וביננו, איך אפשר לסרב לשים חימר ורוד על הפנים, בעיקר כשהוא

נותן תוצאות וגם סלפי! איזה סלפי נהדר הוא נותן.

 

4. בליינד דייט עם ספר – אין לי בכלל צורך להוסיף לדעתי, לקנות ספר על עיוור,

האם יש משהו מרגש או משמח מזה, חוץ מאולי בליינדייט, טוב אין לי דוגמא טובה.

בקיצור, השקעה קטנה לציפיה גדולה, והאריזה שווה הכל. אם תזמינו, ספרו לי, אני

אספר גם, מבטיחה. אחרי הכל, לא בכל יום אני מסכימה לבליינדייט, אני סרבנית

גדולה של הרעיון הזה.

 

הקפסולות מניקל לקפה יחכו לשבוע הבא, יחד עם מתכון סלט סלרי נפלא כי

עכשיו זה שחלק מכם אולי ראה ברשתות

.

לאה׳לה רחלי ונתיבה, יומולדת שש, רמת החייל. בגדול לא התראינו או היינו בקשר רציף

או אמיתי בערך מגיל שלוש עשרה. עם לאהלה נפגשתי לאיזו שנה בנווה מגן לפני

שהמשכתי לעוד בית ספר, את נתי פגשתי בשכונה פעמים בודדות במשך השנים, וגם

בפייסבוק התחברנו ממש לפני שבועות בודדים. אבל היום, היום נפגשנו בבית קפה,

עם ורד אדום לזהוי ( סתם, זה שעשע אותי שיהיו שם ורדים בסצנה ) והמשכנו בטבעיות

כאילו רק אתמול שרה גרוס צעקה עלינו בקשיחות המדומה שלה לשתוק כבר, היה כיף

שבכיפים, לא היה רגע של מבוכה או שקט מוזר, היה בטחון, סיפרנו דברים אישיים בלי

לעמוד על המשמר, הרגשנו בבית, וגם בעינויים קשים לא תוציאו ממני את מספר השנים

המדוייק שעברו מאז,

והמלצתי אליכן/ם חפשו את הכמה הקרובים מפעם ונסו, מכסימום לא יהיה המשך,

אבל אם כן?

.

אני מאחלת לכן, לכם שנה טובה, שתפגשו רק אנשים ראויים.

 

#ארבעפעםבשבוע #תקריב #גילובגדים ביום שלישי האינסגראם שלי כאן

 

 

ארבע המלצות ועוד כמה קטנות, פעם בשבוע #29

.

זה היה שבוע מעניין,

בכל פעם שמתפרסמת כתבה בעיתון או איפהשהו יש בוסט אנרגיה מהעולם,

כמו גל הדף. אני שוכחת את זה תמיד משום מה ומופתעת בכל פעם מחדש.

זה גם מוזר איך בגלל כמויות התוכן שכל העולם צורך,

מיד אחרי כתבה בעיתון, יש גל פניות מתוכניות בוקר, לייף סטייל וכו',

אבל למחזר אני אוהבת רק בשקיות ניילון ושאר עניינים,

ולהגיע להתראיין בלי סיבה מדוייקת,

ספר, סרט, פרוייקט, תוכנית, מטרה או לטובת משהו, אין באמת סיבה,

למרות שהסוכנת שלי וכל מי שמבין באיך העניינים מתנהלים היום טוען אחרת,

אם תהיי שם, בחוץ,

בארועים, תוכניות בוקר, השקות, תהיה לך נוכחות, יכרו אותך, יציעו לך,

בינתיים זה תיקו,

אני הולכת מעט, או מתוך רצון טוב, או מתוך עניין או מטעמים פיננסיים,

והדברים מגיעים, לכי תביני איך ומי צודקת : )

ארבע המלצות, כמה קטנות נוספות מתחבאות בתוך הטכסט עם לינקים ובלי,

נסו לקרוא ולגלות את הלינקים הכאילו סתמיים האלה, הם שווים.

פעם בשבוע, משמאל למעלה, בכיוון השעון – כיף גדול מבחינתי,

ותודה גדולה זה-באמת-לא-מובן-מאליו למרות בנאליות, על התגובות הטובות.

ומוסיקה לקריאת הפוסט, ובכלל ברקע ליום כזה – https://www.youtube.com/watch?v=Y5FiEHryDIs

1. – אורז מלא אבל טעים ממש, נשבעת – 

כוס וחצי אורז חום

אה, והוספתי חופן חיטה שיש בבית,

השרתי בקערת מים, שעה, שעה וחצי, לא בטוח שצריך.

בינתיים טגנתי שני בצלים גדולים חתוכים לקוביות קטנות

וחמש שיני שום כתושות בשמן זית עד רוך.

כשהבצל והשום  הריחו כמו שהם יודעים,

הוספתי ארבע כוסות מים, כפית מלח, כמה סיבובי פלפל שחור

וזיפ קטן של שמן זית.

שלושים-ארבעים וחמש דק על אש נמוכה אחרי הרתחה ראשונה כמובן,

ועוד רבע שעה דקות מנוחה.

בינתיים

קשיו, שקדים, אגוזי מלך בשקית ניילון או קוצץ מיועד עד שהפכו לחתיכות בגודל

נעים ללעיסה. את הערמונים בואקום חתכתי בסכין. כל אלה נקלו עם מעט מלח

על מחבת ברזל יבשה ובנוסף פטריות מכל הסוגים שהיו לי נחתכו ונחרכו/טוגנו

על מחבת עם טיפטיפה שמן עד ש"התייבשו" וזהו.

.

כשמוכן, שתי אופציות: לערבב את האורז עם כל הטובין

או לסדר בצלחת עמוקה את האורז ועליו מהסיר את השפע, שיערבבו לבד.

לזלף קצת שמן זית ומלח גס, וזהו. שלמות ובריאות.

נ.ב לזכור, לא מתאים לילדים קטנים, המון אגוזים וחתיכות שכאלה

2. עפרון קסמיםארבעה צבעים, ארבע אפשרויות בעפרון קסם אחד שלמה אף אחת

לא גילתה לי שיש כזה, למה? זה עפרון/עט כמו שהיה לנו כשהיינו ילדות לבי'ס, כזה

שמורידים ומעלים כל צבע בלחיצת אצבע, אני שמחה איתו, אבל ממש. תראו מה זה,

לגבות ( לא שאני מצליחה להבין את טירוף הגבות שאחז בעולם, אין מספיק דברים

לתחזק, עכשיו גם הגבות הפכו לחלק מתוחזק, מצוייר, חשוב, אוף. בכל מקרה, לגבות,

לאיילנר מושלם באמת, חוד דק וקשה כמו בנניח עט פיילוט של משרדים כך שאפשר

לצייר  קו דק ממש על קו הריסים בקלי קלות, ואחרון חביב ( וקצת אדום מדי לטעמי אז

אני מטשטטת ) אדום לוהט. תודו שזה משו.

3. גולף שחור ומושלם – פוסטים טובים בבלוג תמיד מקבלים יותר כניסות, לא הצלחתי

להבין באמת איך זה קורה,  איך קוראות ( וקוראי וקוראי ) הבלוג שלי מריחות מתי פוסט

מעניין או שווה  ומתי זה עוד אחד שיגרתי, בכל מקרה, פוסט הגולף השחור מקטגוריית

#גילובגדים החדשה והמרגשת (אותי ) קיבל הרבה מאד כניסות ואני קבלתי המון תגובות

בפרטי, כולל לא מעט בקשות להפניה לגולף שחור נהדר, אז יצאתי לחיפוש קטנטן, גם

בשביל עצמי, גם בשבילכן ומצאתי. לא תאמינו, אבל במחלקת הגברים של זארה,

בין כל הסווטשירטים והסוודרים שגם שווים מבט שני ( כן, תשאלו את אבא שלי ואת

אהובי על הנטיה שלי להתאהב בסוורים שלהם ) שוכן לו גולף שחור ומושלם, אבל

ממש, שגם היה השבוע במבצע, ועוד אחד ועוד אחד שהצטלמתי איתו,

ושכחתי שמתחבאים שם מוצר אסתי לאודר הטוב

בעולם וספר נהדר של מאיה אנג'לו

4. אחסון ישר מהטלפון – יתכן שאני בכלל האחרונה בעולם שיודעת שקיימת אפשרות

כזו, להעביר למתקן מאחסן היישר מהטלפון ואז לאן שרוצים. כזו אני, לייטבלומר כזאת.

יקר, אבל מבחינתי שווה כל שקל בנסיוני להתנתק מהענן של אפל ולאחסן עצמאית את

כ ל מה שהטלפון האומלל שלי צריך לסחוב עליו.

.

ומילה על פרגון, בלוגים והחיים עצמם – כאן

.

ואפרופו בלוגים,

הנה בלוג של שתיים שמתחזקות בצילום וכתיבה פרוייקט / בלוג מסקרן, אני עוקבת

אחריהן כבר  כמה זמן ומוצאת שהנסיון שלהן לבדוק יחס של נשים לבגד מסויים שווה

בדיקה ופרגון,  ואם תרצו להשתתף, כתבו להן, לדעתי הן ישמחו מאד.

.

ותוספת קטנה בין יפי הנוריות, הסרט "רומא" שכנראה חייבים לראות, ובבית קולנוע

אמיתי עם פופקורן ומים ולא בנטפליקס, אספר בקרוב, קצת עבודה, ספר, אהבה,

חיים שקטים, מה כבר ביקשנו, לכו לעשות בדיקת צפיפות עצם אם עברתן את גיל

ארבעים, השבוע הבנתי שאוסטופורוזיס או איך שקוראים לנבלה הזו, זה לא סתם

קשקוש, אלא עניין רציני במיוחד, אז לכו, עכשיו!

#ארבעפעםבשבוע #גילובגדים #גילובגדיםובכלל

.

גיל ובגדים #3 – גולף שחור

.

פתיח

איך מתייחסים לקלאסיקות?

כלומר האם גבר זוכר את הפעם הראשונה שענב עניבה?

האם חרוטה אצלנו הנשים הפעם הראשונה שרכסנו חזיה?

והג'ינס, ונעלי העקב, ותחתוני תחרה, ולאק אדום, ליפסטיק אדום או יהלום.

יש סימני דרך, כאלה שכבר בזמן שאת חווה אותם את מודעת שעברת שלב.

לפעמים בגלל מסורת משפחתית,

לפעמים בגלל סרטים, ספרים, סדרות, טורי רכילות, נקודות זמן ומעשים.

יש מעשים אתן בטח יודעות מה שלכן,

ובגדים שיש את הלפני שלהם, ויש את האחרי.

ככה הרגשתי כשקניתי לי את הגולף השחור הראשון שלי, באחרי.

שחור הוא צבע שלא חיבבו בבית ברמת החייל,

זה צבע עצוב, רציני, לימים קשים אמרה זו שהכי אוהבת ללבוש ירוק וסגול ואדום

ועדיין מביטה בי בתמהון ושואלת אם שוב מישהו מת, אבל בחיוך.

גולף שחור סימן עצמאות, אלגנטיות, אני כבר גדולה ועושה מה ש א נ י רוצה,

איפשר לי להסתתר מאחורי הצוארון הגדול

ולמשוך את השרווולים עד מאחורי כפות הידיים שלי כמו שאני אוהבת.

מועטים הבגדים שמחזיקים את עצמם ואת הלובשת אותם בבטחון וקוליות כאלה,

וחולצת, סריג, סוודר, שמלת, הגולף השחור היא כנראה הילדה הכי קולית בכיתה.

גולף שחור

.

הזהרת גיל, שהרי הבלוג הזה, הפוסטים האלה, מיועדים לגיל הזה פלוס מינוס,

שכבר מחוברות אליו הזהרות פה ושם, מקדימה ומאחורה, ומהצדדים.

הגולף השחור יכול להיות ידיד או אויב, הוא דורש בחירה מפוקחת, לא על אוטומט,

גם של סוג הצוארון הגבוה, אמצעי, גבוה מאד, וגם סידור השיער מצריך תשומת לב,

עברו הימים של גולף וקוקו וביי נתראה כשאחזור, אם אחזור.

הגולף יכול להסתיר קמטי צואר, לתת מסגרת דרמטית ויפה וקלאסית לפנים,

אבל מצד שני, לפנים עם לחיי בולדוג כבדות, לסת לא חדה וחזקה כמו פעם,

הוא עשוי לפעמים להדגיש את החולשות,

וזה לא מה שאנחנו מחפשות בבגדים, אנחנו מחפשות לחזק את החזק, לא?

אז איך ללבוש את אייקון האופנה הזה? הנה כמה הצעות הגשה:

עם מכנסים שחורים קלאסיים, או כמו שאני אוהבת כאלה שרחבים במיוחד על גבול

מכנסי גברים, חגורה שחורה או חומה, נעלים שטוחות עם גרב דקה במקרה השני,

נעלי עקב ( אבל אם עקב, אז גבוה בבקשה, אין באמצע ) במקרה הראשון, תיק עם

נוכחות גדולה

או עם ג'ינס, חגורה, מגפיים עם נוכחות מתחת לקצה ג'ינס, גובה לפי החשק, או נעל

סירה פשוטה, טבעות וצמיד, שיער אסוף ברישול ומשקפי שמש שחורים.

או אולי חצאית ארוכה, בכל צבע שמתחשק, גולף שחור, חגורה חלקה רחבה, ג'קט

ג'ינס או עור, שרשרת על הגולף

אולי בכלל שמלת גולף קצרה ( יחסית ) עם גרבונים עבים, מגפונים שחורים ותיק קטן

כדאי להתייחס אליו כמו לבגד עם המון נוכחות מצד אחד וסופג הכל מצד שני,

כלומר אפשר לעשות איתו הכל, אבל המלצה שלי, לעשות איתו מינימום,

הוא ממש ממש מחזיק את עצמו לבד לא רע, הנה דוגמא מושלמת , והנה עוד אחת:

סופדבר

ידעתם שסטיב ג'ונס ביקש אי אז בשנות השמונים

מאיסיי מיאקי לעצב דגם עבורו? ביקש, וקיבל מאה

סריגי גולף שחורים וזהים.

שאודרי

הפבורן

שלבשה אותו

עם מכנסים

שחורים וגבעוליים כמעט כמותה, היא זו שהפכה

אותו לאייקון אלגנטיות, עידון וקלאסיקה?

שהוא "הומצא" בעצם על ידי מלחים ועובדי חוץ במקומות סוערים בתחילת האלף הקודם

כדי להגן על הצואר והפנים מהרוח?

אז איפה מוצאים אותו את זה, האמת שבכל מקום, רשת, מעצב/ת, אוןליין, אני יכולה

להמליץ כמובן, לתת לינקים, בארץ, באתרים, ראיתי בכל הרשתות בסיבוב קטן שעשיתי

השבוע, אבל בשביל אחד בסיסי וקולי אין סיבה מבחינתי להמליץ על אחד ולא על השני

היום. רק תבחרו טוב, גם באיכות וגם במה אתן בוחרות, צמוד, רחב, ארוך, צווארון ענק,

מגיע לחצי דרך, גבוה ומוגזם, מינימליסטי. יש הרבה אפשרויות ואופי למשהו שאפשר

לתמצת ב"גולף שחור, מה הבעיה". המלצתי במקרה הזה, עדיף אחד מאיכות מצטיינת,

מאה אחוז כותנה או קשמיר או משי או תערובת אחרת ממש איכותית של חומרים ובדים

שיחזיקו מעמד וישתפרו עם הזמן וישדרוג לא משנה מה תרכיבו סביבו, ויש מה, לא?

..

ולסיכום, אין שמחה ממני לכשלונה של מירי רגב,

כבר יש רקפות, גלעיני האבוקדו מתבקעים בצלוחיות שלהם,

זה זמן לתבשיל עדשים, או מרק עוף ותכף תכף תכף הנוריות יהיו נפלאות,

והכי שווה שמישהו מרגיש אליך ככה.

נ.ב. פוסט שבועי #גילובגדים או בשמו המתעדכן #גילובגדיםובכלל מתוכנן לעלות

כאן בימי שלישי, והנה עכשיו שני בערב, אצלנו, בהפרעת קשב, זה אותו דבר.

%d בלוגרים אהבו את זה: