ארכיון תג: גילובגדים

ארבע המלצות, פעם בשבוע #37

.

יש משהו נעים בסיכום שבוע השבועי הזה,

זה קצת כמו סיכום היום שאני מצליחה, לא האמנתי שאצליח, לכתוב ביומן שורה ביום

הגאוני הזה שמאפשר סיכום יום במשפט שניים בלבד, עם טריק שחוזרים לאותו עמוד

כעבור שנה בדיוק במשך חמש שנים. פרטים עליו, ועל כפפות החורף גם, בפרטי.

זה היה שבוע עם הרצאת הקשב והריכוז שלי בבית ספר תל אביבי לבערך עשרים

וחמישה הורים ומורות, על פניו מעט מאד אנשים, בתכלס, שיחה מועילה, המון רגש

ודאגה ואהבה ומרצה אחת מאושרת שניתנה לה הזכות ( באמת, בלי טיפת ציניות )

להשפיע במעט על היחס של העולם לילדים שגם ככה משאם כבד.

זה היה שבוע שמביא יאוש ותקווה בענייני מדינה ובחירות,

רק יאוש בעניין האסדה שתזהם את צפון הארץ ואין מי שיצליח לעצור את הזוועה,

כזה שהביא את החורף, את הבת שלי הבייתה לשלושה ימים, את שדה הנרקיסים

בשדה הגדול לפרוח, את מרק הפטריות, ארטישוק ירושלמי, תפוחי אדמה וערמונים

להצליח ( אנסה שוב ואולי מתכון בשבוע הבא ), את עץ הכריסמס היפה שלי להדליק

את אורותיו כי זה עושה לי ממש מצב רוח טוב, ואת המוסיקה האפילו יותר קיטשית

מזו של שבוע שעבר כדי שתכנסו לאווירת השלג אפילו כשהשמים בהירים.

אז הנה ארבע המלצות, פעם בשבוע, משמאל למעלה, בכיוון השעון

 

 

1.מנקה פנים אבל זה לא העיקר הפעם – אני לא זוכרת ( כמובן ) אם כבר סיפרתי לכן

על מנקה הפנים הנפלא הזה, על זה אני זוכרת, על הראשון לא בטוח ולמי יש סבלנות

לבדוק, בכל מקרה שניהם מצטיינים, אבל העניין הפעם הוא ניגוב הפנים עם מגבת נייר

 ולא עם מגבת רגילה שתלויה באמבטיה, אפילו לא זו של הפנים והידים. על פי המלצת

קוסמטיקאית מומחית אחת וזה באמת נשמע פתאום הגיוני כל כך לנגב פנים, עינים עם

מה שאינו  צובר עליו לכלוך, זיעה, ומי יודע מה עוד. נדמה לי שכבר כתבתי על מגבות

הנייר הנהדרות באיכותן ובחסכון שיש באושר-עד מתוצרת קירקלנד בגלל שהן חתוכות

לפסים צרים יותר, אקולוגיה יו נואו, ובלי להיות קדושים מדי. אז גליל אחד מצא את

מקומו בחדר האמבטיה, וכולן, קוסמטיקאיות ורופאי עינים ( שממליצים גם ) מרוצים.

 

2. כרית לספר / אייפד תלת זוויתית – במת שזה גאוני. הרי בכל פעם זווית הברכיים,

גב, מצב ישיבה, חצי שכיבה, שכיבה מוחלטת, השתרעות שונה, ובכל פעם העינים

וחיפוש אחרי המצב האופטימלי לצפיה, קריאה ממשיך. הכרית הזו היא משולש שבכל

אחד ממצביו זוית ההנחה של הספר / אייפד שונה במעט וזה כל ההבדל ה ג א ו נ י.

מצאתי בסין, תבחרו לבד.

 

3. אורך מכנסיים – יש מכנסיים ארוכים ויש מכנסיים קולים יותר, שאינם ארוכים אבל

אינם שלושת רבעי, הם ככה באמצע, באורך המושלם ש"עושה" את הלוק הכללי, ולאורך

הזה יש מתברר מיקום מדוייק, ב ד י ו ק בנקודה שעצם הקרסול שלכן נגמרת, שם צריכה

להיות המכפלת של המכנסיים. ( לגזור ולשמור לפעם הבאה שתהיו אצל התופרת )

 

4. מתנה שאין אישית ממנה – חתונה, בת מצווה ( למרות שלבת/ בר מצווה ולברית

מילה ולחתונות אני נוהגת להביא אקסליבריס אם אני זוכרת להזמין מוקדם מספיק )

חתונה, סתם בגלל האהבה חותמת אישית של צילום שהופך לאיור שהופך לחותמת,

זו פשוט מתנה שמשאירה אנשים פעורי פה ומאושרים ( גם אם ישתמשו בה שלוש

פעמים בחיים ), וחוץ מזה תשוטטו בחנות הזאת יש לה מתנות נהדרות בכיוון הזה.

 

הנה, כמעט תמו ארבע, אבל תראו, זוכרות את אליפלט? העמותה שהתחילה כשבמחסני

הילדים של העובדים הזרים והפליטים התחילו למות ילדים, אז אליפלט עדיין פועלת

ושומרת ועוזרת למאות ואלפי הילדים האלה שלא חטאו בכלום ותראו מה חוזר בעוד 

שבועיים בדיוק – אני אהיה בסדנא של חנוך פיבן, ואתן/ם?

חוץ מזה, זה זמן התה עם הג'ינג'ר והדבש, מרק הגריסים של האמהות, זמן לנקות

את הפילטרים של המזגנים, לקנות תותים ( איך אתן פורסות את התותים, ספרו לי ),

נוריות, ספרים חדשים, ריקמה וקצת התכנסות. ולחזור ליוגה כמובן, ולא לפחד.

 

הנה המייל שלי לענייני הרצאות: chelligoldenberg בג'ימייל

וחוץ מזה בי קיינד כמו שאומרת אלן, שהלואי ואיזה זכיין כבר יצליח

להביא אותה לאיזה מסך, בי קיינד, נסו לשכנע שני אנשים להתחיל

למחזר יותר ברצינות השבוע ( אפילו רק כוסות חד פעמיות ושקיות

רב פעמיות לירקות ( אוי הנה לינק לכאלה ), ותקנו מטריה מצחיקה.

 

#ארבעפעםבשבוע #onceaweek #גילובגדים #גילובגדיםההרצאה

ארבע המלצות, פעם בשבוע #36

.

אולי זה הסתיו מאפשר לי לחזור לכתוב,

אולי זה הזמן, עברו שתי עונות והזמן נע ומניע כמו שהוא יודע,

ואני במצב רוח טוב, ורוצה לחזור ולחלק ולהמליץ ולהציע מהשפע שאני והפרעת הקשב

שלי אוספות ומלקטות ורואות בלי סוף, כי אנחנו באמת לא מפסיקות לראות, הכל.

לפעמים זה מציף ומעייף ומציק לראות הכל, להפנים הכל, ולפעמים זו מתנה גדולה.

אז הסתיו כאן, תכף יהיה חורף,

זאתי שלי בירושלים ואני אפילו מצליחה לבלות שם לפעמים יומיים ולגלות עיר שיש בה

יותר ממחלוקות קודש וחול והנה בלוג חדש ונהדר וירושלמי שווה שפתח ומתפעל אותו.

ההרצאות שלי הולכות ותופסות תאוצה שזה מאד מאד מ א ד משמח אותי כי גם לדבר

ללא הפסקה וגם לקבל על זה מחמאות ולא הערות, פרס.

אז הנה, חיכיתי שהמשהו הפנימי יתעורר,

שהטלטלות החזקות שעברו על כוחות הנפש שלי גם יגרמו לניעות פנימיות כמו שסערות

עושות וגם ירגעו מעט כדי להיות מסוגלת להתעסק בדברים הקטנים, המענגים, הפשוטים

ולהנות גם מהם וגם מהאפשרות לחלק אותם איתכן,ם, עם מי שכתבו איפה את, ניגשו

לפעמים ברחוב ושמחים גם. אז תודה שחיכיתן בסבלנות, הנה חזרנו, והנה תפתחו את

המוסיקה השמאלצית והנהדרת של דצמבר, ותקשיבו תןך כדי קריאה של

ארבע המלצות, פעם בשבוע, משמאל למעלה, בכיוון השעון.

1. מועך שום – באמת שכבר ניסיתי את כולם, את היקרים, את הזולים, את המנקים את

עצמם,  את הנשברים אחרי שבוע, והנה גיליתי את הכי שווה בעיני ולדעתי. אפשר עם

הקליפה אגב, אפשר לקצוץ את את הקצה, אפשר מה שרוצים, לדעתי מצאתי את שלי.

.

2. הפטנט של הסנדלר הזקן – זה קורה בכל פעם מחדש, נעלים חדשות, נהדרות,

אצה רצה לנעול אותן ואחרי חמש דקות מתחילה אי נוחות גדולה, העור נוקשה, מציק

ומשתפשף מעל העקב או בצדדים והמלכודת של איך העור יתרכך, איך הנעליים "ישברו"

ויגיעו לנוחות המתבקשת, כשהגעתי אל הסנדלר הזקן בכוך הקטן בשכונה החדשה שלי,

הוא לקח פטיש, גדול יותר מזה המצולם ( אני מתעצלת לחפש את הפטישים של אבא

שלי שנמצאים איפשהו ) הניח על עור הנעל חתיכת בד ופשוט נתן כמה וכמה מכות גם

על הצד הפנימי וגם על הצד החיצוני של הנעליים. קסם. לא, באמת, כמה נסיון צריך

כדי לזקק ופעולה פשוטה כזו שיכולה לפתור בעיה בשתי דקות.

.

3. שפתון, ליפסטיק, אודם – בעוד כמה חודשים תצא סידרת טלוויזיה חדשה ב"הוט"

שאני משתתפת בה, קוראים לה "לאבד את אליס" וצוות הנשים הנפלא שלה כולל את

סיגל אבין שכתבה וביימה ( כבוד!), איילת זורר המקסימה בבנות, ליהי קורנובסקי, שדה

מוכשרת שמזכירה לי את עצמי מפעם, אנרגיה חסרת מנוחה וצוות גדול ונהדר של נשים.

ואז הגיעו פגישות הלבוש והמייקאפ והתסרוקות, וסיגל התעקשה על אודם אדום שזה

משהו שאני לא מחבבת כבר שנים. פעם אהבתי אותו לצורכי עבודה, בעיקר דוגמנות,

אבל בחיים הפרטיים, נדירות הפעמים שהדגשתי את השפתיים ולא את העינים, והחוק

הרי אומר שאו זה או זה. אבל סיגל התעקשה, וכיוון שגדלתי והפכתי קשובה יותר

מי היה מאמין נתתי אמון וזה השתלם, אין ספק שתמי היא גברת עם ליפסיק אדום,

כמה חודשים ותראו לבד. בינתיים פה ושם, לעיתים רחוקות ונדירות התחשק לי גם!

ומצאתי את הליפסטיק המושלם, באמת. הוא מט, הצבע שלו אדום עמוק אבל נעים,

הוא של בובי בראון ואה, קוראים לו "red arpet" – יותר מזה? :)

.

4. מחברת שעושה חשק וכפפות חורף חדשות שהגיעו – אתמול כשבאתי למפעל

של דורין אתמול, נסענו יחד להרצאה שלי ושיחה שלנו ומפגש עם הלקוחות שלה בחנות

ברחובות, ראיתי על השולחן מחברות נעטפות, מיד הרמתי אחת לראות, זה מוצר חדש,

קטן וכל כך יפה, מדוייק, שמיד עושה חשק לכתוב, לשרבט, לתת מתנה. מחברות

ופנקסים הם תמיד מלאי הבטחות, שהכל יקרה, אפשרי, יזכר. זו מחברת מרובעת

ויפייפיה ומלאת הבטחות, ומה שדורין מבטיחה, דורין תמיד מקיימת.

ואז הבוקר הגיע משלוח כפפות הסתיו חורף החדשות שלי, אלה המחליפות את

כפפות הקיץ. הן עשויות מחומר נעים להפליא, עד המרפק, מלאות סטייל ותחושת

הגנה וחום ועם פתח לאגודל ואצבעות חופשיות לשוטט בכל הפייסבוקים,

אינסטגרמים ובלוגים שרוצים. הן אצלי ואפשר לפנות אלי כאן למעלה דרך

ה"כתבו אלי" או דרך האינסטגראם.

.

והנה המוטו להרצאה השניה וכל כך כייפית ומועילה שלי #גילובגדיםההרצאה

.

אז הנה הצלחתי,

אני מזכירה לכן לקבוע תור לצפיפות העצם אם אתן בנות ארבעים והלאה, היא מחלה

ערמומית כי לא חולים בה ( כאילו ), אבל אם לא מטפלים בה, אללה יסתור איזו זקנה

איומה היא יכולה להפיל עלינו. המועמדות העיקריות, נשים גבוהות, רזות, שעישנו המון

ושלאמא שלהן יש, לא פספסתי שום קטגוריה!

דברים של הסתיו הזה : מרק גריסים, פומלות מהעץ של אבא, צעיפים שעוטפים ומוסיפים

תמיד המון, יין אדום, תיקי פאוץ' יפים ( אוהבת, אוהבת ), ג'ינס וסוודרים ענקיים, שירי

כריסמס שמעוררים כמיהה למשהו לא מוכר, עוד מעט ערמונים וארטישוקים וגרביים

עבות ושוקו חם ונטפליקס וספרים נהדרים שאביא לכאן בשבוע הבא, ועכשיו, אני חייבת

ללכת להרים קצת משקולות בשביל העצמות הזקנות שלי :)

 

היה כיף, תבואו שוב,

ובינתים, תהיו נחמדים, אל תכתבו טוקבקים, אל תאמינו לרכילות, וקחו ויטמין D

.#ארבעפעםבשבוע #גילובגדים #onceaweek #גילובגדיםההרצאה

 

גיל ובגדים #6

.

אחת ההמלצות שלי השבוע ב#ארבעפעםבשבוע הייתה ליפסטיק,

או שפתון כמו שכותבים, או אודם כמו בילדות, או ליפסטיק כמו אמא שלי,

כזה שכשמורחים אותו על השפתיים, מתקבל צבע טבעי של הפיגמנט שלך,

כלומר גוון שפתיים שנראה כמעט טבעי לגמרי,

שעוזר להחיות מעט את החוורון שפושה עליהן כמו שהגיל יודע להחוויר.

וטלי רוזין, גם חברה, גם מבינה בגיל שלנו,

עובדה, כתבה עליו ספר נהדר ומועיל,

כתבה לי שלא רק גיל ובגדים, גם גיל ואיפור, כשהליפסטיקים העזים לא עובדים יותר,

וחשבתי ש נ כ ו ן,

גם לגיל ואיפור מגיע מקום,

כי גם באיפור מגיע הזמן שחייבים להביט במראה באומץ ולהבין מה קורה שם.

לכל אחת (ואחד, אבל אנחנו מתרכזות בנו עכשיו ) יש את המקומות בהם ניכר גילה,

ולא שיש לנו משהו נגד להראות בנות גילנו, אבל היי, אפשר להראות over 50

קוראים לזה באינסטגראם, מבלי להראות עצובה וקשה כשאת במצב רוח מצויין.

לכל אחת יש את כובד הגיל שלה איפהשהו, זה מה יש.

האחת בעפעפים שגורמות לעינים להראות חצי סגורות, ועצובות,

האחת בקו הלסת שנחלש,

האחרת בזוויות הפה שגורמות לה להראות במצב רוח רע גם כשהיא לא,

והשיחה על ההפנמה והקבלה או ההחלטה ל"הלחם או לא" תדחה לפעם אחרת,

עכשיו נתמקד בהנסיון להבין מה חזק ומה חלש בפנים בני החמישים פלוס שלך,

ומה עושים עם זה.

אז ככה, את הרי יודעת מה הנקודות החזקות במראה שלך ומה הפחות חזקות, נכון?

לא? קחי צילומים שלך מהשנתיים האחרונות, לא מחייכת, תתבונני ברצינות, ותדעי,

הבטחה.

ועכשיו, כשאת יודעת,

כל מה שנשאר זה להדגיש את היפה, ולא להדגיש, כלומר להדהות את החלש,

בדיוק כמו בבגדים, בעיצוב, בלימודים ובכל חלק בחיים.

אז למשל וכדוגמא, הנה אני,

כזאת אחת שהחלק החלש בפנים שלה הן השפתיים שלה.

מעבר לעובדה המבאסת שעם הגיל הקולגן הולך ונעלם מהגוף,

ולא, עדיין לא השתכנעתי שאפשר לשתות אותו ולהחזיר אותו למאגרי הגוף,

ובכל מקרה, כתוצאה מענייני הגיל וההורמונים ובכלל כנראה,

השפתיים מאבדות נפח, נדמה לי שגם  ארבעים שנות עישון תרמו לא מעט,

ואנא, בלי אויש תפסיקי,

אני לא מתלוננת על כלום, מודה למזלי הגנטי ויודעת בדיוק מה העניינים כאן,

ומזהה, כמו שכל בחורה עניינית עדיף לה, איפה נקודות החוזק, ואיפה לא.

ולכן, במקרה שלי, אני בוחרת ל א להדגיש ולהבליט את השפתיים שלי, אלה

עם הנפח המופחת וקמטי העישון ימח שמם מסביבן, עם שפתון חזק ובולט,

אלא להפך, למזג את צבע השפתיים עם הפנים,

להרחיק את המבט של המתבונן, למקד אותו בחלק החזק שלי ( לדעתי )

העינים. איפור מדגיש צבע, אבל לא חזק מדי, מסקרה ( לא בצילום הזה, בסדר,

התעצלתי ), קונסילר מתחת לעינים להבהיר את הכהות המצטברת שם

להדגיש

את צבע העינים,

לרכך את השפתיים

עם צבע העור,

ואופס,

הטוב שלי מובלט,

החלק הפחות חזק

מתמזג עם הפנים.

 

.

.

.

.

.

והנה דוגמא לבחירה הפוכה ממני ככל האפשר

בתיאוריית תבחרי נקודת חוזק אחת בפנים שלך, ותמקדי בה.

תראו,

תראו איך דורין, פרנקפורט, מוכשרת, חברה ויפייפיה מבליטה כבר שנים את מה שהפך

לסמל שלה, ליפסיק משורטט בקפידה, על שפתיים מושלמות, ובלי איפור על העינים.

.

ותראו איזה יופי של בחירה זו, מוקד אחד, חזק וטוב, זה כל מה שצריך.

התמונה מהאינסטגראם שלה.

.

סיכום:

רוב הנשים בגילאי חמישים יראו הבדל במליאות השפתיים שלהן,

אני חושבת שזו תהיה עצה כללית טובה, לבחור בשפתון מט, בצבע לא בולט במיוחד,

אלא אם את מהזן של דורין, שאז, תבלי, תבליטי, תצבעי, תחגגי את הגנטיקה שלך!

והיתר, היי,

אפשר לשמוח בעובדה שנכון לזמן הזה,

העדיפות האופנתית נוטה לכיווננו,

שפתונים בצבעים טבעיים מאד, לא מבריקים, כאילו לפי הזמנה.

וחוץ מזה, באופן כללי וחשוב,

עדיף להתרחק מאיפור חזק,

איפור חזק לא משפר, הוא מבליט תווים, קמטים, ושאר עניינים.

בגיל חמישים עדיף להצמד לאיפור רגוע, חכם,

קצת קונסילר, קרם cc ללחות ואחידות, קצת סומק,

כי הפסקנו להסמיק כנראה,

ונקודת מוקד אחת, עינים או שפתים ( או כלום ),

תלוי בך, רק בך.

 

והכי חשוב לפרופורציות, אבל באמת:

 

 

.

.

גיל ובגדים #5 – סרטים ובגדים

.

השבוע אכלתי ארוחת צהרים עם מבין קולנוע אחד,

השיחה התגלגלה למקומות רבים, לסרטים רבים,

סיפרתי על השינוי שהבלוג שלי עובר, על השמחה שאני מוצאת בו מחדש,

על בגדים ואופנה והאם סרטים מכתיבים אופנה או עוקבים אחריה,

מה עושה סרט עכשווי, מה עוזר לו להשאר לא מיושן,

חשבנו על "הלהקה" למשל,

סליחה על הדוגמא מהמגרש הבייתי,

ועל "תהילה",

"תהילה" ו"הלהקה" יצאו בערך באותה תקופת זמן,

Fame בשנת שמונים, "הלהקה" בסוף שבעים ושמונה נדמה,

אני זוכרת את שנת היציאה של שניהם בדייקנות, כי הלהקה זה מובן,

והשני, כי בערב הראשון שלי בניו יורק, לקחו אותי שני יוצרי הלהקה

לראות את הסרט הכי ניו יורקי וזה היה Fame, ולאכול את ההמבורגר הכי

ניו יורקי וזה היה ג'קסון הול, והלהקה היה כבר בן שנתיים.

ובכל זאת, את הלהקה אפשר לראות והוא לא מרגיש סרט בן ארבעים,

ותהילה, עדיין אחלה סרט נעורים נהדר, נראה מיושן משו,

וההבדל? המדים מול האופנה העכשווית של השנה בה צולם הסרט.

למדים אין גיל,

אופנה, בטח הכי צעירה וטרנדית, מתיישנת לפני שתקיפו את מגרש המסדרים.

ומשם התגלגלה השיחה לבגדים/אופנה/תלבושת בסרטים,

כאלה שכשתראו צילום אחד של השחקנית, פריים אחד של הדמות, ותזהו מיד את הסרט,

ויותר מזה,

אם תראו מישהי/הו לבושים בסגנון, תגידו, אוי היא לבושה כמו סקרלט בחלף עם הרוח,

רק דוגמא, או קלולס או ארוחת בוקר בטיפניס או סוזן סוזן תלוי-בנות-בני-כמה-אתן ואיזה

סרטים מהתקופה שהייתם צעירים נחרטו בסגנונכן לתמיד.

יש אין סוף דוגמאות, אבל הנה שלוש דוגמאות רלוונטיות לי, לבנות הגיל שלי,

שסרטי שנות השבעים, שמונים, הנעורים שלנו חרטו את עצמם על הסגנון שלנו,

שלי לפחות.

1 אנני אנני אנני הול

 

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

אנני הול הנצחית, הסגנון האהוב עלי עוד לפני, אבל אחרי הסרט בכלל,

רק להוסיף שדיאן קיטון הביאה לאנני הול את סגנון הלבוש הפרטי שלה.

שהיא רק הולכת ומשכללת ומרחיבה את גבולותיו בטוב טעם ושעשוע,

ואני מ ת ה על איך היא מתלבשת. זה מראה נפלא לטעמי ששותפות לו

משני צידי השנים, קט'רין הפבורן ומג ראיין.

.

2. השחור הצמוד הזה יהיה כאן לנצח – אין לי בכלל ספק

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

הו סנדי, cannt you see

השחור דיסקו הזה היה כל כך מהמם,

היו לי מכנסיים כאלה, חולצה, חגורה, עקבים,

סנדי הילדה הטובה ששיחקה בנדמה לי לרגע,

וגם כאן לא נכנס למסר הנורא של יחסי נשים גברים,

כי ביחסי נשים גברים מה שהיה, לא יהיה,

בניגוד לענייני אופנה, כאן, מה שהיה, תמיד יהיה,

בסיבובים, ילך, יחזור, יעלם, יחזור,

וגם סנדי בשחור או סנדי בשמלה הלבנה, יחזרו.

.

3. ג'ינס קרוע, סווטשירט חתוך, חותלות – תוםבוי

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

זה מוזר ומביך לבדוק את סרטי שנות השמונים האלה ולהווכח שכולם,

אבל כולם היו עם מסרים שלא עוברים היום את סף המיטו או כל דבר

דומה. פלאש דאנס היה סרט שהביא בשורת לבוש זרוק וסקסי, ג'ינס

קרועים, סווטשירט חתוך בכתפיים וכתפית חזיה גלויה, חותלות וישבן.

נערת טום בוי בסרבל עבודה ומעיל גברי גדול עובדת גם כרקדנית

במופעי ריקוד על סף החשפנות עד שמגיע הגואל הגברי שלה, והכשרון

ומחלץ אותה מגורל קשה ( יש את החברה שלא נחלצת כמובן, בדיוק

כמו באשה יפה ), אבל זה פוסט על בגדים, והבגדים בסרט הזה הפכו

לאופנת רחוב לוהטת שהיום כבר נחשבת חלק מהחיים בלי קשר לאופנה

כמעט.

.

ואתן?

 

 

גיל ובגדים #4 – מה הצבע שלך

.

מה הצבע שלך?

כלומר איזה צבע שניים את הכי אוהבת כשזה מגיע לבגדים.

הסוד לארון שווה,

ובשווה אני מתכוונת לכזה שלא חייבים לחדש את כולו כל עונה,

או שתיים,

כזה שיכול לשמש אותך לאורך זמן,

עם פריטים מצטרפים כמובן,

וגם כאלה שעוזבים, זה חלק מורכב ולא פשוט, נגיע אליו בקטגורית #גילובגדים

מתישהו, לא בזמן הקרוב כנראה,

ארון טוב הוא ארון שהבסיס שלו מורכב מפלטת צבעים בסיסיצ וחזקה,

שחור, אפור, לבן, חום, וכל הגוונים שלהם,

אם את לא מחבבת אחד מהם, שלא יכנס אליך לארון, אין חובה לכולם,

אבל הבסיס חייב להיות צבעי היסוד האלה,

שחורים, אפורים, חומים, בג'ים, לבנים ומה שביניהם,

ועל הבסיס הסולידי הזה,

אפשר להתפרע, לגוון, ליצור מראה, להיות עכשווי, וינטאג'י, סקסי, קלאסי,

מה ואיך שאת אוהבת דרך הגזרות, מחשופים, בדים, זה לא חייב להיות בצבע.

ואז על הבסיס הזה מגיעים הצבעים.

בחרי נא צבע, שניים שאת אוהבת,

שמשמחים אותך,

מתאימים לך, לגוון העור שלך, למצב הרוח שלך,

וזה יהיה הצבע, מכסימום שניים, בארון שלך שיצבעו את הבסיס ההוא,

אצלי זה אדום,

.

.

.

.

.

.

.

.

.

לעיתים רחוקות ממש חרדל, ושניים שלושה בגדים בתכלת,

זכר לילדות שלי אני חושבת.

אין באופן חד משמעי ירוקים, צהובים, סגולים, בורדויים, כתומים,

כ ל ו ם מקשת הצבעים הזו,

רק מהבסיסית והפלוס,

וג'ינס, קטגוריה משל עצמו, קלאסי, מושלם וללא תחליף.

 

.

.

.

.

.

.

.

.

וכן יש גם סוודר, שלוש ארבע שמלות, חולצה שתיים מאד מאד צבעוניים,

למעלה בארון, ליתר בטחון, לכו דעו, אולי פתאום יהיה איזה וודסטוק, ונצטרך.

ואם יש הוראות אופנתיות מהעיתונים, אתרים, חלונות ראווה על צבע,

כזה שכובש את העונה וגם מוצא חן בעיניך,

אין וטו וטאבו, שניים שלושה פריטי כתום לעונה, דפוס נמרי, סבבה,

בתנאי שלא ישארו שם לתמיד, רק לחורף הזה או לקיץ הזה,

כי הרגשת חייבת, אחרכך או לאחסון עד הפעם הבאה שיחזור,

או לתרומה.

לא להפוך את הארון למצבור מקרי של צבעים וגזרות,

וגם בגזרת הגרביים, חגורות, צעיפים, כובעים, יש ללהשאר בגבולות של עצמך.

לשמור על חוקי היסוד, שחור עד לבן וצבע אחד או שניים נוספים, כמה שרוצים.

 

.

היתרון, והנוחות, והדיוק, והסגנון, והספציפיות

שבמלתחה מהודקת צבעים כזו ברורים,

זה קל להתלבש,

החיבור בין הבגדים יהיה פשוט מבחינת התאמתם,

ורחב אפשרויות מבחינת סגנונם,

אפשר לערבב ולחבר ולהשתעשע כמעט עם כל הבגדים שיש,

להמציא סגנון, לאמץ אחד, לנסות אחר,

להחליף ביניהם ולהשאר מהודקת ומדוייקת בסגנון וניראות שלך,

.

אז כמו בקומדיה מוצלחת,

שאי אפשר שכולם יהיו בה מצחיקים,

השורה תצחיק ר ק אם היא תפגוש טכסט נורמלי וישר מולה,

ככה המלתחה שלכן תשמח מאד עם ה"אדום" או ה"חרדל" או ה"כחול ים" שלכן

בתנאי שכל המסביב שלה,

הבסיס יהיה יציב,

שחור, אפור, בג', לבן, חום, מוקה וכל מה שבינהם,

 

.

הצלחתי להסביר?

#גילובגדים – בגדים ומילים עליהם

עולה באינסטגראם שלי די הרבה,

התמונות שהעלתי כאן הן משם.

כאן הוא מתוכנן לעלות בימי שלישי,

נראה מה יקרה עם זה.

.

ומי שרוצה לקבל עדכון במייל על פוסט חדש מוזמן/ת להרשם, כאן למעלה, מימין.

.

גיל ובגדים #3 – גולף שחור

.

פתיח

איך מתייחסים לקלאסיקות?

כלומר האם גבר זוכר את הפעם הראשונה שענב עניבה?

האם חרוטה אצלנו הנשים הפעם הראשונה שרכסנו את החזיה הראשונה?

והג'ינס, ונעלי העקב, ותחתוני תחרה, ולאק אדום, ליפסטיק אדום או יהלום.

יש סימני דרך, כאלה שכבר בזמן שאת חווה אותם את מודעת שעברת שלב.

לפעמים בגלל מסורת משפחתית,

לפעמים בגלל סרטים, ספרים, סדרות, טורי רכילות, נקודות זמן ומעשים.

יש מעשים אתן בטח יודעות מה שלכן,

ובגדים שיש את הלפני שלהם, ויש את האחרי.

ככה הרגשתי כשקניתי לי את הגולף השחור הראשון שלי, באחרי.

שחור הוא צבע שלא חיבבו בבית ברמת החייל,

זה צבע עצוב, רציני, לימים קשים אמרה זו שהכי אוהבת ללבוש ירוק וסגול ואדום

ועדיין מביטה בי בתמהון ושואלת אם שוב מישהו מת, אבל בחיוך.

גולף שחור סימן עצמאות, אלגנטיות, אני כבר גדולה ועושה מה ש א נ י רוצה,

איפשר לי להסתתר מאחורי הצוארון הגדול

ולמשוך את השרווולים עד מאחורי כפות הידיים שלי כמו שאני אוהבת.

מועטים הבגדים שמחזיקים את עצמם ואת הלובשת אותם בבטחון וקוליות כאלה,

וחולצת, סריג, סוודר, שמלת, הגולף השחור היא כנראה הילדה הכי קולית בכיתה.

גולף שחור

.

הזהרת גיל, שהרי הבלוג הזה, הפוסטים האלה, מיועדים לגיל הזה פלוס מינוס,

שכבר מחוברות אליו הזהרות פה ושם, מקדימה ומאחורה, ומהצדדים.

הגולף השחור יכול להיות ידיד או אויב, הוא דורש בחירה מפוקחת, לא על אוטומט,

גם של סוג הצוארון הגבוה, אמצעי, גבוה מאד, וגם סידור השיער מצריך תשומת לב,

עברו הימים של גולף וקוקו וביי נתראה כשאחזור, אם אחזור.

הגולף יכול להסתיר קמטי צואר, לתת מסגרת דרמטית ויפה וקלאסית לפנים,

אבל מצד שני, לפנים עם לחיי בולדוג כבדות, לסת לא חדה וחזקה כמו פעם,

הוא עשוי לפעמים להדגיש את החולשות,

וזה לא מה שאנחנו מחפשות בבגדים, אנחנו מחפשות לחזק את החזק, לא?

אז איך ללבוש את אייקון האופנה הזה? הנה כמה הצעות הגשה:

עם מכנסים שחורים קלאסיים, או כמו שאני אוהבת כאלה שרחבים במיוחד על גבול

מכנסי גברים, חגורה שחורה או חומה, נעלים שטוחות עם גרב דקה במקרה השני,

נעלי עקב ( אבל אם עקב, אז גבוה בבקשה, אין באמצע ) במקרה הראשון, תיק עם

נוכחות גדולה

או עם ג'ינס, חגורה, מגפיים עם נוכחות מתחת לקצה ג'ינס, גובה לפי החשק, או נעל

סירה פשוטה, טבעות וצמיד, שיער אסוף ברישול ומשקפי שמש שחורים.

או אולי חצאית ארוכה, בכל צבע שמתחשק, גולף שחור, חגורה חלקה רחבה, ג'קט

ג'ינס או עור, שרשרת על הגולף

אולי בכלל שמלת גולף קצרה ( יחסית ) עם גרבונים עבים, מגפונים שחורים ותיק קטן

כדאי להתייחס אליו כמו לבגד עם המון נוכחות מצד אחד וסופג הכל מצד שני,

כלומר אפשר לעשות איתו הכל, אבל המלצה שלי, לעשות איתו מינימום,

הוא ממש ממש מחזיק את עצמו לבד לא רע, הנה דוגמא מושלמת , והנה עוד אחת:

סופדבר

ידעתם שסטיב ג'ונס ביקש אי אז בשנות השמונים

מאיסיי מיאקי לעצב דגם עבורו? ביקש, וקיבל מאה

סריגי גולף שחורים וזהים.

שאודרי

הפבורן

שלבשה אותו

עם מכנסים

שחורים וגבעוליים כמעט כמותה, היא זו שהפכה

אותו לאייקון אלגנטיות, עידון וקלאסיקה?

שהוא "הומצא" בעצם על ידי מלחים ועובדי חוץ במקומות סוערים בתחילת האלף הקודם

כדי להגן על הצואר והפנים מהרוח?

אז איפה מוצאים אותו את זה, האמת שבכל מקום, רשת, מעצב/ת, אוןליין, אני יכולה

להמליץ כמובן, לתת לינקים, בארץ, באתרים, ראיתי בכל הרשתות בסיבוב קטן שעשיתי

השבוע, אבל בשביל אחד בסיסי וקולי אין סיבה מבחינתי להמליץ על אחד ולא על השני

היום. רק תבחרו טוב, גם באיכות וגם במה אתן בוחרות, צמוד, רחב, ארוך, צווארון ענק,

מגיע לחצי דרך, גבוה ומוגזם, מינימליסטי. יש הרבה אפשרויות ואופי למשהו שאפשר

לתמצת ב"גולף שחור, מה הבעיה". המלצתי במקרה הזה, עדיף אחד מאיכות מצטיינת,

מאה אחוז כותנה או קשמיר או משי או תערובת אחרת ממש איכותית של חומרים ובדים

שיחזיקו מעמד וישתפרו עם הזמן וישדרוג לא משנה מה תרכיבו סביבו, ויש מה, לא?

 

..

ולסיכום, אין שמחה ממני לכשלונה של מירי רגב,

כבר יש רקפות, גלעיני האבוקדו מתבקעים בצלוחיות שלהם,

זה זמן לתבשיל עדשים, או מרק עוף ותכף תכף תכף הנוריות יהיו נפלאות,

והכי שווה שמישהו מרגיש אליך ככה.

 

נ.ב. פוסט שבועי #גילובגדים או בשמו המתעדכן #גילובגדיםובכלל מתוכנן לעלות

כאן בימי שלישי, והנה עכשיו שני בערב, אצלנו, בהפרעת קשב, זה אותו דבר.

%d בלוגרים אהבו את זה: