תקריב

.

.

פוסט שכבר פורסם א ב ל לכבוד יום כדור הארץ אני מפרסמת אותו שוב.

.

מה כבר אפשר לספר, להגיד, לחדש ולבקש שלא קראנו עשרות, מאות, אלפי פעמים במוספי סוף שבוע,

כתבות ברשת ותוכניות טלוויזיה? אז זהו, שכלום.

הכל ידוע, ובכל זאת, כמעט כלום לא נעשה.

בעיסוק במיחזור או שמירה על חסכון באנרגיה ונסיון לדאוג מעט לעתיד  הכדור המתחמם הזה

מצטרפת לעתים, במיוחד למי שרק מתחיל "להתעסק" במיחזור וחסכון וכו',  תחושת קטנוניות

מסויימת. הפעולות הן כל כך קטנות, יומיומיות שהתחושה היא: מה כבר משנה בקבוק פלסטי אחד?

עתון  שבת אחד המושלך לפח עם האשפה ולא נשמר להגיע למתקני האיסוף?  כמה פיסות נייר כאן,

בקבוק שמפו אחד שנזרק לפח הרגיל, ביג דיל –

מה זה כבר משנה?

אז זהו. שמשנה.

לטווח הארוך זה מאד משנה. לעתיד שלהם זה הכי משנה.

צריך רק להחליט שרוצים,ואז לזכור ולהתרגל. זה הכל. להתרגל.

אין צורך להיות קדוש מעונה, ללכת עם בגדים ממוחזרים, לקנות  מחברות מבאסות את הילדים כי זה

נייר ממוחזר והם רוצים קוליות, או ללכת לקניות ולא להשתמש באף שקית ניילון חלילה וכו'.

אם זו  תהיה ה'דרישה', הרי לא יקרה כלום – אבל צריך להתחיל בנקודה מסויימת – קטנה ככל שתהיה

ואתם, רק אתם אחראים על נקודת הזינוק שלכם:

עשר דוגמאות קטנות, יומיומיות שיכולות להוות התחלה מצויינת –

1. להתקמצן בשמוש שקיות ניילון – לא לכל מילקי ( דוגמא פרודיינית משהו )  מגיעה שקית ניפרדת,

אבל הזמן המגוחך באורכו שלוקח לשקית ניילון  להתכלות  – 700 שנה. כן! שבע מאות שנה עד שאין

באדמה זכר לפסולת ה נפט הצבעונית הזו, בהחלט מצדיק את המאמץ הלא גדול הזה.

וזה, שבקישור, פתרון קל ויעיל ומוצלח מאד –

וגבירתי מאד מעוניינת, תודה, אמרתי לקופאית בשופרסל

וגם זה: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/890459.html

2. למחזר בקבוקים וניירות – להשמיש בבית שני פחים או ארגזים מקרטון  ולשים בתוכם בקבוקי

משקה, שמפו, סבון כלים וכו. לא לסגור את הפקקים –  בקבוק סגור מייצר איזה גז מסוכן. לארגז

השני להשליך עיתונים, פרסומות זבל מתיבת הדואר, פתקאות, תזכורת, מעטפות של חשבונות,

מחברות ישנות…כשמתחיל להתמלא להגיע לארגזי מחזור ולהניח בתוכם.

3. לעלות במעלה / שתיים את טמפרטורת המזגן – בהרגשה שלנו אין שום  הבדל, והחסכון באנרגיה,

על פי כל מחקר וסקר אפשרי,ענק.  בחורף, אותו דבר, הפוך. מעלה שתיים  פחות – לא קופאים מזה

וההבדל והחיסכון משמעותיים מאד, מספרים  מביני דבר.

4. לחתוך שמוש במייבש כביסה ומדיח. אין צורך להגזים וללבוש חולצות המרגישות כקרטון או

מגבות נוקשות כנייר זכוכית, אבל, מגבות  מטבח, מצעים, מפות לא חייבים להתייבש במייבש כביסה –

אפשר על החבל, ואם מתעקשים, כשהכביסה כמעט יבשה, כמה דקות  במייבש.

את הכיור אפשר למלא בבוקר במים עם סבון כלים ומעט חומץ ואם מדובר במעט אנשים, מעט כלים,

אפשר להניח אותם בכיור למשך כל היום ובסופו לשטוף אותם. הכלים נקיים לגמרי, שטיפה קלה וזהו.

חסכון  ב:חומרי ניקוי, מים וחשמ. גם זה שחמם את המים.

באופן כללי חומץ, סבון פשוט ומים חמים מהווים חומר ניקוי מפתיע בטיבו כמעט לכל עבודות הנקיון

הנדרשות. משטיפת רצפות, הברקת חלונות עם חומץ מעורב במים –  מי אמר סבתא או דב יוסף ולא

קבל – ועד חומץ כמחליף מרכך כביסה. נוסה בהצלחה יתרה.

ואם חייבים, אזמשתמשים בחומרי נקיון אקולוגיים. יקרים יותר בכמה שקלים, אבל זו  תרומה אמיתית,

ממשית, 6-8 שקלים לקופת החסכון המוסרית.

5. טלוויזיה, מחשב, מערכת, מזגן וכל מה שניתן עדיף לסגור ממש בסוף היום.  לא רק את המסך,

לא רק בסטנד בי. מבאס, פחות נוח,  די מעצבן בבוקר או כשרוצים להשתמש שוב, אבל מוכח שהחסכון

באנרגיה המצטבר מהשטויות הקטנות האלה, הוא עצום.

אפשר להתקין מחבר ארוך עם מתג  אחד להרבה כלים, יותר פשוט לכיבוי. לכבות את האור כשיוצאים

מהחדר – כמה בנאלי, ככה נכון –  אפילו לעשר דקות. לא כי לאבא שלך אין מניות בחברת חשמל אלא

כי החסכון שווה את המאמץ. א נ ר ג י ה.

6. לשוטט בחנויות יד שניה. כל ספר שקנית שם, גם חסך כסף וגם הציל חצי עץ באיזה יער גשם.

לילדים במיוחד, חנויות יד שניה הן אוצר גדול. ארבע ציפורים בחנות אחת…

7. לעלות בסוף הקיץ לגג ולנקות היטב את הקולטים של דוד השמש.

8. להחליף חלק מהנורות לנורות אנרגיה חסכוניות.

לא חייבים את כולן,  בטח לא במקומות הדורשים הקפדה ואור מעוצב ונעים, אבל בכל בית יש מקומות

פחות מסוגננים. בתוך ארונות, מרפסות, אור קריאה. המקומות שלא מפריע. האור שלהן היום פחות

'לבן' מבעבר ויש למצוא נורות חסכוניות ו"צהובות" לגמרי.

והחסכון האנרגתי  וכמובן גם הכספי…..

9. לחתום על כל עצומה ירוקה / אקולוגית / מיחזורית המגיעה אליכם.להאמין שאפשר לשנות.

10. להכנס ללינק הזה – הוא בריטי :), קטנוני ומשעשע –

http://www.recyclethis.co.uk/ – איך אני יכול למחזר את….

לצחוק הרבה מהטרוף וההגזמה, ובכל זאת לישם משהו.

פשוט לא?

קצת מטיף ודידקטי, אבל אי אפשר לקשט את המציאות הזו במילים  יפות.

צריך להבין שזה מה שיש ואנחנו ב א מ ת חייבים להתחיל,

כל אחד, בקטן, בבית שלו, בחשבון נפש האישי שלו, חייב להתחיל  להזיז את העניין הזה כי במקום הזה…

במדינה שלנו, כמו בכל דבר, יתחילו לעשות משהו דקה א ח ר י הרגע האחרון.

ועכשיו זה לא רק על 'המדינה'.

הפעם זה לא רק העתיד שלנו, זה בעיקר העתיד שלהם.

אנחנו כבר לא קוטפים פרחי בר :) וזה באמת סימן שזה אפשרי. שאפשר לשנות הרגלים ודרך חיים.

והדברים באמת פשוטים. קטנים. שיגרתיים ויומיומיים –

לא על חשבון הנוחות של החיים המודרניים, בעצם קצת, אבל ממש קצת,

זה לא עולה כסף,  נותן הרגשה אישית טובה של תרומה ושופתפות, ודורש רק להתרגל.

לזכור ולהתרגל לבצע את הפעולות הקטנות האלה.

פשוט, לא?

.

והיום, ה22 באפריל 2010 חלה שעת כדור הארץ 2010. לזכור ולהצטרף. הוא שלנו הכדור הזה .

.