ארכיון קטגוריה: הפרעת קשב

"הפרעת קשב, עדות אישית" – הרצאה פתוחה

28 בינואר 2021 – 17:00

.

.

כבר זמן שאני מעבירה את ההרצאה הזו,

שנחצבה מהפוסט המיתולוגי ההוא שחצה את ארבע מאות אלף כניסות מאז,

שהתחילה להתגבש בהרצאת ה12 דקות  

אבל לרוץ איתה באופן מסודר בימי מורים, ימי הורים, חברות, אפילו בתים,

התחלתי בכמה שנים אחרונות, אבל תמיד בהזמנות מאורגנות מראש,

דרך יצוג 1,

דרך מרכז הספר והספריות,

והנה,

תחת מטרית הקורונה, אגיע להרצאת זום פתוחה בטוקהאוס.

.

ולכל מי ששאל, או מתעניין, או רוצה לשמוע אותי מפטפטת עצמי בלי הפסקה,

או להבין קצת יותר על עצמו, עצמה, בן הזוג, הילדים, התלמידים,

החברים, הבוסים, העובדים או בעצם מי לא,

מוזמן להכנס ולהרשם להרצאת זום בתשיעי לפברואר

                               כ  א  ן 

נ.ב. עצת זהב: מה שעושים עכשיו, נעלם מהאחר כך.

 

 

 

מאת chellig | תגים , , | תגובות (1)

אומרים לי שזה אמיץ

11 בינואר 2021 – 10:31

.

אומרים לי בימים האחרונים, אחרי הראיון ב"אינטימי" עם רפי רשף, כותבים בעיקר,

והמון, מאות תגובות שהוממות אותי (באמת) במילים טובות במיוחד. שלכתוב ככה, לדבר

ככה על הפרעת הקשב שלי, בהרצאות, בטח בבראיון טלוויזיה ארוך, ל"לחשוף" חולשות

כמו זכרון לקוי בנושאים מסויימים ( אבל מעולה באחרים ), כמו כאוס פנימי,

אימפולסיביות שהורסת לא מעט, שמזיקה. לפעמים על הדחיינות שהיא באמת אחת

מהאוייבות הגדולות ביותר בחיי אדם, ממש חולד מזיק, או קושי שהיה לי בלמידה

בעל פה ( ועבר כי גיליתי מה הטכניקה הנכונה בשבילי ), ועוד, כשאני לא

שוכחת לנפנף גם בדברים הטובים, המתנות, היכולות הרבות, הנצנצים והקסם

שהיא מפזרת עלינו, ויש שפע כאלה, ובכל אלה,

המילה אומץ חזרה וחזרה,

וזה מוזר בעיני.

אני לא מרגישה אמיצה.

אני מרגישה שאני מספרת על עצמי את האמת,

והפרעת הקשב שלי היא חלק ממני, זה ככה פשוט,

מעבר לזה, אחרי שאובחנתי וכו,

אחרי שהבנתי כמה נזק וכמה ברכה היא מעתירה על חיי,

אחרי שחשבתי כמה דעות קדומות יש עליה,

כמה ילדים וילדות ס ו ב ל י ם כי ה"גדולים" לא באמת מצליחים

להבין איך זה מרגיש לחיות איתה, בטח בשנות הילדות,

זו הפכה למשימת חיי, להסביר "אותנו" לכל מי שרק רוצה לשמוע,

בבלוג שלי, בפוסט הראשון שכתבתי מתוך סערת רגשות מטורפת,

בהרצאות בבתים, בתי ספר, מוסדות, ארגונים, ימי עיון,

ימי חינוך, ספריות עירוניות, בראיונות ואיפה שרק אפשר,

וכל זה,

בעיקר, ב ע י ק ר,

לכל מי שיש להם נגיעה בילדים,

הורים, מורים, אנשי חינוך, מדריכים, אחים, חברים,

וגם כל מי שחי ועובד עם הילדים האלה כשגדלו להיות מבוגרים.

אם הורה אחד, ילד אחד ינשמו עמוק בשקט לרגע כי יש מי שדומה להם,

אם מורה אחד ירגיש שהוא מבין אותנו קצת יותר, וישבע לעצמו להתאפק

עוד קצת בפעם הבאה, אני את שלי עשיתי. זה ככה פשוט.

כי

זה לא קשור לאהבה ולא לחיזוקים ולא להשקעה ולא לסבלנות ואפילו לא לָתוצאות
ולא להוריךָ ולא למוריךָ – אוהבים ומשקיעים ומנסים בכל כוחם.
רק אתה יודע. ילד. נער. ילדה. נערה.
יודע את האמת. את הבהלה הפנימית. השיתוק.
המשהו שעוצר אותך.
המשהו שחזק ממך.
שאי אפשר עליו.
שגם אם תנסה בכל הכוח שלך זה לא יעזור.

https://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/rafi_reshef_intimate-s2/VOD-919a8dfb80cd671026.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=319448228

.

אינטימי עם רפי רשף. הייתי בהיפר מטורף, אתם יכולים לראות, נכון?

אין שאלה אחת שעניתי לו ישר בלי להקיף אותה בכל כך הרבה מסביב,

אבל זה מה יש, וזה בסדר גמור. אני מקווה…

מאת chellig | פורסם גם באני | תגים , , | תגובות (4)

50 עצות והפרעת קשב אחת

18 בפברואר 2018 – 08:36

.

בוקר אחד, בשכונה תל אביבת

התעוררתי בלי יכולת לעשות כלום, אבל ממש,

ככה היא, הפרעת הקשב הזאת, הדחיינות הנגררת אחריה, השיתוק שמצליח לגנוב

כל כך הרבה מהחיים שלנו, הרצון, שלא נגיד הכורח, להיות שותפים פעילים בחיים של

עצמינו גם כשזה כל כך, כל כך קשה.

אז החלטתי לטובת עצמי לעשות ולכתוב, לעשות ולדווח,

1. ליסט שירים ששמו: שירי סיקסטיס מטופשים במיוחד
2. משימות קצרות טווח: עברי בבית ואיספי עשרה דברים לקופסא
3. עצרי באינסטגראם למכסימום זמן של שיר אחד
4. אל תעיזי לזוז בלי הקופסא עם עשרת הדברים שאספת
5. החזירי את הדברים למקום. בלי קיצורי דרך, בלי להניח לאחרכך. ב מ ק ו ם
6. הציצי בפייסבוק ועשי מכסימום חמישה לייקים, מכסימום.
7. הגבירי את הווליום ופני את הכיור. כלים או שטיפה והנחה במדיח, לבחירתך.
8.קחי סיר גדול והניחי בתוכו את המוצרים למרק. זהו.
9.פתחי את הווטסאפ ורשמי על פתק נייר(!) לכמה אנשים את חייבת לענות.
10. לדעת מה עומד לפניך זו גם משימה לא פשוטה
11. ספרי לעצמך שגם המקלדת של המחשב צריכה רענון והתיישבי ליד המחשב
12. הפכי את המקלדת, נערי אותה ואמרי לעצמך בקול רם: זה לא היה תירוץ
13. קומי
14. נסי להזכר למה קמת
15. התיישבי
16. הכנסי לחדר עבודה עם שעון. כווני לשמונה דקות. נסי לסדר. את יכולה
16א. חוץ משריפה, לא יוצאת מהחדר לפני שהטיימר מצלצל.
17. שלמי מעמ אוןליין
18. בדקי באיזו סידרה יש פרק חדש
19. החליפי לרשימת שירים הנקראת: שירים שחייבים לזוז איתם
20. הגבירי ווליום
21. שבי על הריצפה ומייני את עשרות ה גרביים השחורות ובודדות
21ב. ב מ ק ו ם, את כולן. ואת אלה שעדיין נשארו בודדות, במכונת כביסה.
22. שלושה/ ארבעה שירים וזה מאחוריך
23. התחילי את הסטטוס הזה
24. התבונני סביבך ביאוש
25. בחרי עשרה דימויים מהמחשב ( באיזו תיקיה הם?!)לפופאפ הזה
26. עמדי
27. נסי להזכר למה קמת
28. וותרי, אין סיכוי שתזכרי
29. קחי את הקופסת פלסטיק ועשי סיבוב עשרה דברים נוסף
30. לפניך עוד כמה וכמה כאלה
31. ספרי כמה ימים עברו מאז שהיה כאן המנקה ואל תאמיני
32. התנחמי שע"ע החלטה חינוכית, את לא מתעסקת עם החדר של זאתי
33. חייכי
34. שימי בבקשה את כל מה שקנית אתמול בשוק במקום # שלושה שירים
35. צאי לפאטיו ועשי תנוחת עמידה א ח ת
36. עברי בבית ואספי כל מה שצריך להזרק, קבלות מהסופר, עטיפות קטנות
37. פני את הרצפה בחדר שינה ( הא! כל הארון שם) ושימי את רומבה
38. עמדי מול הראי ועשי פרצופים
39. קחי מצלמה וצאי לגינה שלך לחמש דקות
40.חזרי אחרי סיבוב בגינה השכונתית וזר תבלינים בלי להבין איך זה קרה
41. הסתכלי סביב ותביני שאין לך מושג מה לעשות
42. או איך להתחיל
43. או להמשיך
44. ורק, או כבר, עשר וחצי בבוקר
45. התנחמי בעובדה שהתעוררת בשש וחצי
46. הכנת ארוחת צהרים חמה וסנדוויצים ותפוח וארוחת בוקר לבת שלך
47. אספי את כ ל הניירות לערימה אחת
48. תנשמי
49. שימי על שולחן האוכל
50. בואי למחשב מותק, כאן הכל בסדר, לרגע.

uuu

.

מאת chellig | פורסם גם באני | תגים , | תגובות (1)
%d בלוגרים אהבו את זה: