.
זה זמן שינוי,
אולי הגדול מזה עשרים שנה.
אבא שלי, אהוב ליבי עצם עיניו לתמיד,
וכמעט באותו יום הודיע לי הבעלים של הבית שלי שהבית נמכר. הבית שלי נמכר.
הבית שלי מהיום שנכנסנו אליו שניים לפני עשרים וארבע שנים וזאתי אחת בבטן
ועד עוד שבועות בודדים, הבית שלנו, שלי ושל הבת שלי,
הבית שהיה ועודו כל מה שבית יודע להיות.
שמח, מלא אהבה והתרגשות וחיים חדשים ותינוקת,
ומרוסק ומלא כאב וכעס ועצב ותסכולים,
ומבריא ובונה חיים בשתיים,
חיים טובים ורגילים, מלאי שמחה ואהבה, בעיקר אהבה.
וילדה קטנה שגדלה בו, וחברותיה וחבריה, ומסיבות פיג'מה, וארוחות ערב,
ומשפחה וחברים ועבודות יצירה מהגן על הקירות, וויכוחים, וכלבה בלונדינית
וחתולה ג'ינג'ית וסיפורי לילה טוב ופתיתים ובולונז ( בשנים שאכלו כאן בשר ),
ומיץ פטל ומכונת קפה, ומים בטעמים, ואורות כריסטמס לאורך כל השנה מנצנצים
בחלונות, וחגיגות פרטיות, ולילות חסרי שינה, והריונות שלא צלחו וציערו כל כך,
וזאתי נוסעת עם אביה ואני כאן, ובכל מקום, והבלוג שהתחיל כאן בבוקר בית ספר
אחד, וסרטים ותערוכת צילום, ושני ספרי ילדים, וטור בעיתון של המדינה, וסדרות
טלוויזיה שוות, ועבודה, וכתיבה, וחברות חדשות באות, וישנות נעלמות, וחברים וחברות
ורומנים קטנים וריח של יסמין ודיבשה, וגפן שמאיימת להשתלט על הבית, ועוד אחת,
וארגז חול, וערוגה מוזנחת ופרחים ורוזמרין במיימדים מפלצתיים, וגרניום לימוני לתה,
ותבלינים, ועץ לימון שהנה, רק השנה מועיל לתת פרי, ומנגו שפירותיו זהים בטעמם
לעץ המנגו של בית ילדותי שנופלים לחצר שלנו מהשכנים ואני אוספת ומתחלקת,
ובריכה ענקית שהעמדנו בחצר בכל קיץ בשביל דגיגת הבית וחברותיה, וקלאס מצוייר
על השביל, ונדנדה כמובן, ורשת צל לטובת ישיבה בפאטיו, וליקוט כסאות ישנים
ברחובות כי אני הבת של אבא שלי, ושיחים מטפסים, וספרים מעורמים ומשחקים
וחבלי כביסה ופינת ישיבה מתחת לגפן ומחסן מתפקע, וצעד ראשון, וחגיגות יומולדת
עם קוסם, ובלי, וספרים וצבעים ואור יפייפה מהחלונות הפונים למערב, ושמש חזקה
בצהרים, ואור שקיעות וירידות לים בקיץ, וירידות לים בסערות חורפיות, וגיל ההתבגרות,
וסערות פנימיות, והוריקנים חיצוניים, וטריקת דלתות, ופיוסים, וביקורי אבא כשזאתי חולה
ובאלאגן וסדר וההפך, וחיים, ושינויים, ושיגרה, וטיולים, ומחנות קיץ, וטיולי שכונה לצלם
בתים נטושים בין חיים שהיו לחיים שיהיו, וגניבת פיטנגו מגדרות, וזרי תבלינים, וטיולים
לשדה הגדול, ונסיעות לבית הספר, ושיזוף בגינה, וקפיצה בשלוליות ותיעוד וצילום וסתם,
ושני קברים למטה, מתחת לעץ האשכולית של לולו ודיןדון אהובות שהתחילו וסיימו כאן
מסלול חיים, וסירים ומתלים וארונות ובגדים ומגירות וקומבניזונים ואלבומים מצהיבים
שהגיע הזמן לסרוק ושינויים קטנים בריהוטים ומיקומם, אבל ממש קטנים, ועבודות
אמנות חדשות וישנות על הקירות מתחלפות לפעמים, ובוגונוויליה אכזרית, ושביל בטון
עם טביעות כפות ידיים ושמות ותאריך, וחבלי כביסה, ונזילה מהגג השטוח, וחדר של
תינוקת שהפך לחדר של ילדה קטנה, של נערה, של חיילת, של מישהי שמסתובבת
בחו"ל ועכשיו חדר של מי שמתחזקת שני חדרים נוספים עכשיו, כאילו עוד אחד לא
הספיק, האחד ליד אחיותיה המתוקות ואחד בירושלים בירת האוניברסיטה,
ואיך בכלל אפשר לסכם חיים בבית קטן ואהוב כזה,
ואיך אצליח לעשות לה בית במקום חדש שתרגיש בו בית אין לי מושג,
כי למען האמת, אין לי מושג בעצמי איך אצליח לעשות לי, לנו, בית במקום אחר,
אבל אני יודעת שאצליח,
כמו שאני יודעת שאני הבת של אבא שלי גם אם אין לי אפשרות לחבק אותו
או להרגיש את כף ידו הטובה מלטפת ומחזיקה לי את הלחי לרגע.
זה זמן שינוי גדול,
בניה מחודשת של הכל,
טלטלת חיים,
ואולי הגיע הזמן לאהבה גדולה בכלל, וחדשה כמו הכל.
.
תקריב 
תגובות
אני מצטער לקרוא על אביך ואני בטוח שהמגע של כף ידו לעולם לא ישכח. ואת תעבירי אותו הלאה לביתך. תמיד הוא זמן לאהבה.
אהבתיאהבתי
אוהבת אותך. חיבוקים מרחוק.
אהבתיאהבתי
חיבוק גדול גדול גדול!
ואהבה. בכל מקום אליו תלכי ואליו תגיעי.
כי זו את.
אהבתיאהבתי
חלי כתבת יפה וכתבת עצוב, וקראתי בשקיקה גדולה כל מילה. הזמן הזה שעובר, נעלם ומתמוסס ומותיר רק שברי זיכרונות ולב שמתגעגע למשהו ולא זוכר בדיוק מה. אני יודע שתאספי הכל ותהיי מאושרת גם בבית אחר.
אהבתיאהבתי
תנחומים מקרב לב, חלי.
אהבתיאהבתי
חלי יקרה ,
כמה הצטערתי לקרא על אביך.
ריגשת עד מאד כרגיל וכעת אף יותר, סיכמת ועוד איך סכמת.
בטוחה שתצליחי להעביר למשכנך החדש היכן שיהיה , את השמחה ,היצירתיות, הרגישות ,שימת לב לפרטים הקטנים , ההיסטוריה של תל אביב של פעם.
מאחלת התחלה מיטיבה ומוצלחת, והרבה אהבה שתכנס בפתח הבית החדש.
אהבתיאהבתי
אהבה גדולה וחדשה!
אמן!
אהבתיאהבתי
חלי, הצטערתי מאד לשמוע על אביך. כתבת מרגש ונוגע, והלוואי שיתרכך לך.
אהבתיאהבתי
משתתפת בצערך על אביך.
מאחלת לך בהצלחה ובאהבה בבית החדש.
אהבתיאהבתי
כתבת נהדר. ועם כאב הפרידה/פרידות תמיד באה הזדמנות למשהו חדש ונפלא. ואת יכולה וזה יקרה !
אהבתיאהבתי
הקשר בין אובדן אבא ואובדן בית בסמיכות כזו,
מרחיב את הלב הרגש דרכו את רואה ומביעה, אי אפשר שלא להזדהות.
אהבתיאהבתי
תנחומים, והצלחה בבניית בית חדש ובצבירת שפע של זיכרונות חיים טובים ויפים גם בתוכו.
אהבתיאהבתי
אהבתי את הפוסט הזה באופן מיוחד. הרבה מלנכוליה ורגש, רגישות ואהבה.
ברור לי לגמרי כמה את מחוברת בכל ליבך לאביך ולבית הזה. תיארת כה יפה. אבל הנה, לפעמים אין ברירה, והמציאות אומרת שיהיה שינוי, ועדיף לקחת את המשפט ההוא, שבהחלט אינו מדעי או מדויק, אבל עדיף לקחת אותו- שכל שינוי וכל דבר שקורה הוא לטובה. עדיף לחשוב כך.
אבא שלך בתוכך ובית חדש/אחר תמצאי לך ולה. ואהבה.
תזמיני אותי לצלם את הבית לפני ואחרי הנטישה. עיניים אחרות זה תמיד מעניין.
כל טוב.
אהבתיLiked by 1 person
אבית (אב+בית)
אהבתיאהבתי
למרות שאני לא מכירה אותך, שולחת לך חיבוקים על אבא שלך שנפרדת ממנו אבל כמו כל המתים האהובים ישאר תמיד, על בית שתעזבי אבל במקומו יהיה בית חדש, אחר, שלך לא פחות. ועל חיים שממשיכים כי ככה זה.
אהבתיאהבתי
תיאור אוטנטי ונוגע ללב של שינוי בחיים
אהבתיLiked by 1 person
הגיע הזמן חלי אהובה. הוא הגיע. אין לי ספק.
חיבוק גדול וכוח לעשות לך בית חדש, את תעשי אותו הכי טוב שאפשר, אין לי ספק, ויתחדש הכל.
חגית רון רבינוביץ'
אהבתיאהבתי
אבא ימשיך וילווה אותך גם בביתך החדש. בית הינו מצב נפשי. ואת בכשרונך תבני לך בית נפלא עם זיכרונות שבליבך ועם חפצים שאגרת.
זה הזמן שלך לרענן ולהתרענן.
שינוי- גם אם זה שנכפה עליו יביא איתו בשורות טובות.
שלא תדעי צער.
אהבתיאהבתי
וואו, מטלטל. שיהיה המון בהצלחה! אולי השינוי הזה יהיה, בסופו של דבר, לטובה (כן, זו קלישאה, אני יודע, אבל כמו שכתב שלמה ארצי: "גם בקיטש יש שמץ של אמת").
אהבתיאהבתי
אוהבת אותך, חושבת עליך ומאחלת לך חיים מקסימים בבית החדש🍺🍺🍺🍺🍺🍺🍺🍺
אהבתיאהבתי
מבינה:(
אהבתיאהבתי
מרוב עיסוקים לא הבחנתי בזמן
תנחומיי
מקווה שהאהבה מעבר לפינה
אהבתיאהבתי