ארבע המלצות, פעם בשבוע #22

.

אז הסתיו כבר עושה סימנים,

כאלה שאם מעט תשומת לב אפשר לפרש כהתחלה,

צינת בוקר מוקדם, אור אפרפר, מזגן מופעל פחות.

זאתי מקננת חדר בירושלים,

ואני מקננת כאן בטירוף,

הגעתי למסקנה שאני מקננת לכבוד עצמי,

מסדרת, ממיינת, מארגנת כאילו אין סבתא שלי עומדת לי מאחורי הגב,

ומחר ליל הסדר. כל טיפת אבק, כל קיפול ותפר נבחנים בקפידה.

גם בהמלצות אני מזהה מגמת התכנסות,

אולי של הסתיו, אולי של עצמי, ימים יגידו.

אז הנה, צהרים וארבע המלצות, פעםבשבוע #22

משמאל למעלה, בכיוון השעון, כרגיל.

 

1. עץחגמולד – זו תהיה השנה הרביעית, הדצמבר הרביעי שבו אני מסמנת גם את

כריסמס כאן בבית. עץ ירוק ( מפלסטיק, למרות שהייתי שמחה לשחזר את מג ראיין

סוחבת עץ ענק בעצמה ), מקשטת אותו באורות קטנים ונוצצים, מניחה, תראו בצילום,

את אחד מגמדי שלגיה מגחך, מקשטת בהכי נוצץ, מואר ומשמח לב ועין שאני יכולה.

זה עושה לי מצב רוח טוב מאמצע דצמבר עד תחילת ינואר, מה רע? כאן בלינק,

חנות אחת מרבות. יש גדלים שונים של עצים ירוקים שיחזיקו שנים. נ.ב. חנוכיה, זה

וסופגניות, והבית שמח, הבטחה. אם אתם חותמים על הצ'קים וינטאג' שלכם

בתאריך עברי, ההמלצה הזה לא בשבילכם.

 

2. מסכים – שתי ציפורים בתמונה אחת.  – ה…לא יודעת איך לקרוא לזה, מתקן,

או קיי, המתקן הזה הוא המצאה כל כך מוצלחת ומגוחכת , תבחרו בעצמכם, שרק

אחרי שזה הגיע אלי ושינה את חווית הלראות אייפד במיטה או על הספה או איפה

שלא יהיה הבנתי את הגאונות שבה. הערה: אין לי כבר שנים טלוויזיה בחדר שינה,

מצד שני, היי, לא קדושה, אז עד היום הנחתי על לוח, כרית, החזקתי בידיים, לא היה

כיף, מהשבוע האחרון, שלמות, לא פחות. זה מתקן שעולה חמישים עד מאה ש"ח,

יש לו ארבע זרועות מאד גמישות וחלק עליון עם חריץ למכשיר שיכול לשנות זוית

וסוג של וו שמחזיק ותופש את האייפד, טלפון, מה שתרצו. מניחים אותו כמו נניח מגש

מיטה, מכוונים את גובה הרגלי עכביש ( באמת דומה ) וזוית המסך ואפשר לשתות,

לפצח גרעינים, להתמתח ובאופן כללי לא להתעסק עם המסך הזה יותר. מינוס

יחיד, צריך להוציא את האייפד מהמגן שלו, מעבר לזה, שלמות, לא צחוק.

 

2ב – זו הסידרה שמצולמת על המסך, שברצינות אם יש לכם נטפליקס ואתם לא

מתחברים אליה כרגע, כל כך צר לי עליכם,שמה Wanderlust  "תאוות נדודים"   

עם טוני קולט שנותנת משחק שאין דומה לו, אין מחשבה שלא רואים על הפנים שלה.

זו דרמת יחסים, משפחה, זוגיות ארוכת שנים, טיפולים פסיכולוגים והמון המון סקס.

סטיבן מקינטוש משחק את בעלה וגם הוא, תביאו לי כזה.

 

3. פופקורן – גם לסידרה, גם לעכביש, גם לסתיו, גם לקלוריות. גילינו פופקורן מחולק

למנות קטנות שזה פטנט נהדר. גם פופקורן וגם בלי חזירות. בכל הסופרים לדעתי.

 

4. חולצת ג'ינס – מי שעוקב/ת אחרי באינסטגראם ראה את תלונתי השבוע שאמרה

ככה: נכון שחולצת ג׳ינס טובה היא אוצר? נכון שלוקח עשר שנים של כביסות ולבישות

ופיקניקים ונסיעות ומה לא כדי לרכך אותה לדרגה מושלמת? נכון? נכון. אז כשזאתי

הצטרפה לשותפות עליה לפני כמה שנים נאנחתי והסכמתי, לפחות יש לה טעם טוב

לחשתי לעצמי כשלקחה אותה בדיוק כשאני התכוונתי. השותפות החזיקה יפה עד השנה,

לא היו לי תלונות, אבל עכשיו, ממש עכשיו הסתיו מגיע לירושלים היא אומרת לפני שהוא

בתל אביב ואורזת אותה, ואני שותקת #אמאסמרטוט. אז נכון שיש לי עוד כמה (וכמה)

חולצות ג'ינס, זה אחד המלבושים החביבים עלי אבל יש תמיד אחת שהיא המושלמת.

בקיצור, כתבה לי לא זוכרת מי שהיא סומכת עלי שאמצא חדשה להמליץ עליה,

הא, אתגרים הם דבר חביב עלי, יצאתי למסע קטן, הימים כאן מורכבים מכל מיני דברים,

והמסקנות הן:  – לחולצת ג'ינס יקח זמן לההפך לנהדרת, כדאי לכבס אותה בהתחלה

שוב ושוב, כשצריך וכשלא ממש צריך. – גשי לארונות של הגברים בחייך – בקרי

בחנויות יד שניה ווינטאג'. רגישות לרעיון יד שניה? הרתיחי את החולצה כשתגיעו הבייתה

– מצאתי כמה נחמדות, הנה אחת, ועוד אחת מאסוס, ואפשר למצוא כאלה באתרים

יקרים, בעיקר אמריקאים במאתיים דולר חולצות ג'ינס נהדרות, אבל היי, חולצת ג'ינס היא

חולצת ג'ינס. צאו למסע וכשתמצאו, שיהיו לכם שרירי לב או התנגדות חזקים משלי,

א ל תתנו לילדות שלכן את החולצה האהובה שלכן,

או לפחות תוציאו הבטחה שכשהחורף הממשי יגיע לירושלים,

תקבלו אותה בחזרה,

עד האביב.

.

וההמלצה החד משמעית שלי להשבוע היא ההפגנה הזו.

זה כבר לא קשור לימין או שמאל ( למרות הנסיונות כן לשייך את זה לשם(,

זה הפגנה למען העתיד של הילדים שלנו,

למען חופש הביטוי, היצירה והאמנות,

שכל מי שמנסה להגיד לנו מה מותר לנו לנגיד או לחשוב או להאמין בו,

מהווה סכנה אמיתי לעתיד שלנו כמדינה חופשית ודמוקרטית,

ומי שממונים כרגע על התרבות והחינוך פועלים נגדנו,

אין דרך אחרת להגיד את זה,

הם אוייבי חופש הביטוי, חופש האומנות,

מסכנים את החופש שלנו להיות מי שאנחנו בוחרים להיות,

לא מי שהמנוולים האלה חושבים שאנחנו צריכים להיות.

ואם אתן מגיעות, גם אתם, תגידו היי,

אני אהיה עם שלט תוצרת בית שיסביר להם בדיוק, בדרך יצירתית אני מקווה,

מה ב ד י ו ק אני חושבת על חוק הנאמנות שלהם.

 

 

תקשיבו רק לקול הפנימי שלכן/ם, הוא המצפן הכי טוב,

איש לא יכול להגיד לכם מה טוב לכם,

בטח אם אתם אנשים חושבים ומבוגרים.

אז,

הנה חווה אלברשטיין, שאומרת דרך האמנות שלה כל מה שהיא רוצה.

עוד מעט יהיו רוחות, ושעון חורף, וחוף ים סוער,

וערמונים, ועץ מנצנץ, וסוודרים גדולים, וזה יהיה חורף נהדר,

אני יודעת את זה בעמקי ליבי.

 

נ.ב. אתן יודעות, או זוכרות, שבבלוגים יש אפשרות לקבל התרעת פוסט במייל, נכון?

 

#ארבעפעםבשבוע #onceaweek

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ליאת  ביום 23 באוקטובר 2018 בשעה 17:18

    לא צריך לחכות עד יום ד בבוקר! ההמלצות שלך תמיד עושות חשק

    אהבתי

  • אחלה המלצות  ביום 23 באוקטובר 2018 בשעה 21:37

    מהממת, תודה

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 24 באוקטובר 2018 בשעה 00:18

    4 ההמלצות – תמיד עונג…
    ושאלה: תאוות נדודים – שם הסדרה באנגלית?

    אהבתי

  • chellig  ביום 24 באוקטובר 2018 בשעה 08:37

    Wanderlust – שם פואטי והולם את האנרגיה הפנימית של הדמויות, ותודה

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 24 באוקטובר 2018 בשעה 17:14

    את נהדרת כל כך…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: