חיים מפולטרים

.

זו פעם ראשונה שאני מעלה משהו לבלוג אחרי שהועלה לאינסטגראם שלי או לפייסבוק,

אבל אני מרגישה שזה נושא חשוב מכדי לתת לו להעלם במהירות שבה פוסטים וצילומים

נעלמים בזרם הפיד והפוסטים המציפים את כולנו במקומות בהם אנחנו מעלים את החיים

שלנו, בפיד בפייסבוק, בדף האינסטגראם, ואת הנושא הזה, את הפוסט הזה אני רוצה

להציף ולשמר לאורך זמן, הוא חשוב, לדעתי.

הנה אני, משמאל למעלה זו אני לפני שעתיים, שיא החום, עייפה, מותשת,

מחכה לבת שלי  ואומרת לעצמי שיש אור יפה כאן ועושה סלפי, סתם, כמו כולנו לפעמים.

אחכ, נאלצתי להמשיך לחכות אז השתעשעתי עם איזו תוכנת עיצוב קלילה בטלפון,

אפילו לא פוטושופ,

סתם אור וצל וריכוך ופילטרים, ואופס, הנה אני

 

אם הייתי מעלה רק תמונה אחת כזו, שאני ניראת בה כל כך זוהרת ורגועה, עם עינים

בוהקות ושפתיים ורדרדות ועור זוהר כמו בשלושת הפורטרטים המפולטרים כאן,

חלק מכם, מכן, בטח מהילדות שלכם היו חושבות/ים שוואוו,

,אפילו לשניה, כי מי מתעכב לחשוב על עוד תמונה באינסטגראם,

שככה באמת נראות נשים, בנות ששים או לא משנה בנות כמה,

והן לא, אני ואתם יודעים.

גם הבוטוקס ( עושה לפעמים, בטח עושה )

ושאר הזריקות לא מגיעים לתוצאות הלא מציאותיות שהפילטרים תוכנות העיצוב

והפוטושופ מוסיפים לצילומים ומציפים אותנו, אם נרצה או לא,

אבל כן,

ככה מתנהל העולם היום,

כמו שהוא משתקף על המסכים הקטנים.

חיים מפולטרים,

מנסים להראות את הטוב, שווה, ראוי, יפה, בטח יפה,

סטייליסטי,

גם אני כמובן, שלא יהיה כאן רגע של ספק או הרהור,

שזה אנושי וטבעי כמובן,

כי כל מפגש שלנו עם המציאות מורכב גם משער עשוי וקצת איפור ולבוש שמראה

ומסתיר מה שבחרנו, וכולנו ממוגנים מול העולם במובן הזה, אבל החיים הם החיים,

והמציאות כפי שהיא משתקפת במסכים הקטנים שאנחנו מחזיקים ביד אינה המציאות

ובתכלס, זה עצוב,

כי אין סיכוי שמישהי, יפייפיה, צעירה ועוצרת נשימה ככל שתהיה ניראת ככה במציאות,

גם מישהו אגב,

כי במציאות, ההבדל בין החיים לפילטרים הוא כמו ההבדל בין פורנו לסקס,

אז מה יצא לנו מזה?

להם?

לילדים, לילדות שלנו שנולדו לעולם מפולטר, רק אכזבות?

.

פעם חשבתי לעשות תערוכה של כל הצילומי דוגמנות שלי עם עיבודי פוטושופ מהיום,

מול המקור שהיה עדיין שיקוף משופר של הדוגמנית שעמדה שם, אבל יחסית להיום

אפשר לראות בצורה כל כך ברורה את הפער בין מציאות לפנטזיה, כזכור, בזמנים

ההם, א ז מ ז מ ן בשנות השבעים, שמונים ל א ה י ה פוטושופ,

היו צלם, תאורה, איפור, וחדר חושך, והיה לא רע, באמת.

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אילי  ביום 24 ביולי 2018 בשעה 23:31

    תודה חלי, יפה ווחכמה תמיד

    אהבתי

  • אליסיה שחף  ביום 25 ביולי 2018 בשעה 09:08

    גם אז עשו קצת ריטוש לתמונות, אבל בטח לא בצורה הקיצונית (אלימה, הייתי אומרת) שעושים בפוטושופ.
    אני מזהה מקילומטרים צילומים מעובדים אבל זו אני, עם כל הנסיון והאהבה שלי לפוטושופ (שפת אם שלישית אני קוראת לתוכנה המופלאה הזו) כי בשבילי פוטושופ זה עולם של יצירה אינסופית, וכל פעם מחדש מעצבן אותי שזה השימוש שעושים בה, לשנות את איך שאנשים נראים שיתאימו לאיזו תפיסה מעוותת של איך אנשים אמורים להיראות.
    "הפער בין מציאות לפנטזיה",זו ההגדרה המדוייקת.
    ואת מהממת בכל גיל.

    אהבתי

  • chellig  ביום 25 ביולי 2018 בשעה 09:25

    אלי יקרה, אני כמובן לא נגד עיבוד תמונות, מה פתאום
    , אני בת העשרה עם פצעי הבגרות ( המועטים למזלי ) שלא הפסיקה להצטלם והצלם האומלל ישב בחדר חושך עם נוצה וניסה לרכך את הצרה, אין לי בעיה עם הטבה, שיפור, עיבוד ברמה הגיונית, גם אני כמובן מבהירה לפעמים עיגולים שחורים מתחת לעינים לפני שמעלה צילום שלי או בוחרת פילטר שמחמיא יותר, ברור שאני עושה, כמו שאין לי שום בעיה עם בוטוקוס לריכוך קמטי הזעף בין הגבות או כל מה שמי שרוצה בוחר/ת לעשות לעצמ/ו, יש לי תהיה גדולה איך העולם והחיים ואנחנו, בני האדם, משתקפים עם הקלות ורמת הפילטור של כולנו, בפלטפורמות ברשתות החברתיות לילדות שלנו, לילדים שלנו שגדלים ככה, זה כמעט כמו ההבדל בין פורנו לסקס. אני ממש ממש מ מ ש לא קדושהבעניין הזה, אבל לעורר את הנושא מפעם לפעם, אני מרגישה שזה חשוב.

    אהבתי

  • chellig  ביום 25 ביולי 2018 בשעה 09:33

    אני גם לא ממש נגד פוטו שופ בצילומים מסחריים, וצילומי אופנה, זה בסדר לדעתי כשזה נעשה במינונים רציתי להשתמש במילה תרבותיים, אבל במינונים הגיוניים, סבירים, מוחקי פצע, קמט מוגזם, או משהו. המצלמה רואה יותר מהעין האנושית בואי לא נשכח, והנסיון למתן אותה מעט, את המצלמה, לא נראה לי נורא כל כך. פרופורציות, זה מה שנדרש, יש כאן ילדים, ילדות, נערות, נערים, נשים וגברים שמביטים ורוצים כאלה בני זוג גם בלי לזכור שאין כאלה באמת ( כמעט )

    אהבתי

  • aliciashahaf  ביום 25 ביולי 2018 בשעה 09:33

    אני לגמרי איתך, וברור שאני גם עוברת עם נוצה (דיגיטלית היום) כדי לרכך קצת ולפעמים להעלים פצעון סורר.
    הדיון הזה חשוב מאין כמוהו, ילדות (גם ילדים) גדלות בתחושה ש"ככה" נראות נשים אמיתיות (ואז פוגשות אותן במציאות ואין להן מושג מי הן…)

    אהבתי

  • כמו מניפה  ביום 27 ביולי 2018 בשעה 08:35

    אני בכל זאת תוהה אם ילדות וילדים ש'נולדו לעולם מפולטר' היום באמת חושבים שככה נראות נשים (או שהסרטים משקפים מציאות). כלומר, הכל עניין של נורמות: את חיה בעולם של דימויים, ובתור דוגמנית תמיד היה פער בין המציאות ובין התמונה, גם אם זה היה רק העמדה או האיפור או הבגדים או ריטוש עם נוצה. אז היום זה תוכנות שמוסיפות גלאמור ומוחקות כתמים כהים מתחת לעיניים. השורה התחתונה היא שממילא אנחנו במציאות שונות בכל רגע נתון מהדימוי הדיגיטלי שלנו, עם או בלי פילטרים, איפור או צבע בשיער. מה אמיתי ומה לא זה דורש חינוך, כמו תמיד.

    אהבתי

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: