תקריב

.

לפני שעה, בסיבוב שישי במרכז ליד הבית:

– בחייאת חלי, מה אותך לא הטרידו שם במפורסמים? למה את לא מפרסמת?

– לא

– יאללה, אל תתביישי…

להתבייש? אני? בזה?

אז לא, ב״מפורסמים״ דווקא לא הטרידו ואיימו ותקפו ופלשו אלי מעולם,

אבל אם תשאלו על הגברים הרגילים,

בשכונה, בחיים, ובצבא, ובטח בבית המקולל ברחוב,

בשנים ובגיל עם המילה עשרה בסופו,

שם יושבים הפשעים הגבריים שמוכיחים את תאוריית הטורפים החזקים מול החלשים.

אז נכון,

נכון שעניין ה"מפורסמים" וה"מפורסמות" עזר ועוזר מאד להציף את הזוהמה ולהתנקות,

אבל יש את מליוני הנשים הכביכול פחות חזקות, שעשו דרך פחות ניראת מאחרות

בשנותיהן כנשים בעולם גברי אגרסיבי, מאובן ומעמדי,

שהפרנסה, הכורח בה, קושי החיים, החינוך, הזוגיות לפעמים,

התרבות והכוח שאמך או אביך נתנו או חמסו מהן, שנתנה בהן סימנים,

ולהן אין את הכוח הפנימי ו/או החיצוני לקום ולהתעמת כמו אשרת קוטלר ודנה וייס

ונרי לבנה,  ושאר הנשים הנהדרות שקמו וקמות בחודש האחרון ועושות מעשה

ומסמנות בלי מקום לטעות שזהו, שעד כאן, הזמנים משתנים.

אבל אך תטעו,

יש שם מליוני נשים שבויות במעגל התייחסות נלוזה ואסורה ואלימה גם בלי סטירות,

בעולם נוקשה, מפחיד שצריך קול פנימי ותעוזה חסרת ברירה כדי לנסות לפרוץ אותו,

והתוצאה החשובה ביותר שצריכה לקרות מהטלטול העולמי הזה

מהצונאמי הבין מיני הזה,

היא ההבנה האמיתית, גברים כנשים, נשים כגברים,

שזהו,

שדי

שהעולם הישן ביננו, בין הגברים והנשים התנפץ החודש,

לטריליוני רסיסים,

ומה שהיה, לא יהיה עוד.

וה"מפורסמות" וה"מפורסמים" הם הדרך, חשובה ואמיצה, אבל רק הדרך, לא המטרה,

וחוץ מזה, אנחנו בסדר, כבר נסתדר.
#עולםחדש #metoo #מצולקתושורדת

.