.
.
מהרגע שנקבע התאריך שבו היא נוסעת אני מנקה את הבית,
כאחוזת אמוק, אבל ממש,
אני מנקה, מסדרת, קונה אוכל כאילו היינו גדוד, לפחות,
מבשלת,
מחליפה מצעים כל יומיים,
מכבסת, תולה במו ידי, מורידה, מקפלת, שמה בארונות.
אני גורפת עלים יבשים, עודרת ערוגה, שוטפת את האוטו.
משקה כל שעתיים,
תולשת עלים יבשים,
מכינה משקאות טעימים עם קוביות קרח ומניחה על השולחן,
חולטת תה קר מעלים אמיתיים,
מנגבת אבק כאילו ערב פסח ואני אשה חרדית.
אני מקפלת תחתונים ( כן, עד כדי כך ), מגהצת טי שירטס.
נוברת באלבומי ילדות שלי ושלה,
עורכת רשימות, מסדרת ארונות לעומק,
תולה אורות קטנים על הגפן,
אני מתרוצצת בבית חסרת שקט, חייבת לפעול בו, לעשות, לקנן,
מחליפה מקומות של ריהוטים, קונה דברים מאד מוזרים בסין.
אני פותחת את דלת חדרה של זאתי שלי, אהובתי בת העשרים ואחת ומציצה,
היא ישנה, או לא בבית,
אלה בערך שני מצבי הקיום שלה כרגע,
ואני פותחת את דלת חדרה גם כשהיא איננה,
סימניה שם, ריחה, חולצה זרוקה, בגד ים, פנקס ועט, מצלמה,
זה מה שאני עושה היום, מחר, מחרתיים,
אבל בראשון הבא, מה יהיה בראשון הבא ובחודשים הרבים אחריו…
.
אני זוכרת את אביה בימים לפני שעזב את הבית הזה בדיוק,
מטאטא, גורף, משקה, מטאטא, משקה, גורף, וחוזר חלילה.
הגוף שלנו מנסה להאחז או להפרד בדרכו,
כשהנפש, קשה לה מדי.
.
תגובות
מזדהה כל כך. קבלי חיבוק.
אהבתיאהבתי
התגעגעתי אליך ולזאתי כאן
אהבתיאהבתי
מרגש
אהבתיאהבתי
הדברים שהגוף עושה כשללב קשה
כל כך יפה ונוגע, חלי
והצילום !!!
אהבתיאהבתי
וואוו.
אהבתיאהבתי
❤️
אהבתיאהבתי
התגעגעתי… כהרגלך מזוקקת, מדוייקת וחודרת פנימה.
אהבתיאהבתי
שולחת חיבוק… היום, לפנות בוקר שחררתי את הבכורה שלי לעולם הגדול… אכן, צעד משמעותי לשתינו…
בהצלחה לכן… יהיה מרגש ונפלא לשתיכן…
אהבתיאהבתי
מצויין. אתמול שלי, בת הארבע, נסעה לראשונה לטיול ראשון דרך הגן לספארי. ובדיוק כך הרגשתי, בתוספת היראה ממה שאת כותבת. לשחרר- שאלת השאלות
אהבתיאהבתי
טרקבאקים
[…] הכנות של לפני נסיעה חשבתי מה אני יכולה לתת לה […]
אהבתיאהבתי
[…] אולי כהכנה למסע שלה, […]
אהבתיאהבתי