בית של מישהו

.

בתים מפעם. נטושים בשכונה. למכירה, עם מרצפות השומשום, החצר הגדולה והפשוטה, עץ פרי, שניים מאחורי הבית, גג שטוח, שער עץ עבודת ידיים, שביל מרוצף ואזוב בין חריציו. הבית ריק, מחכה למכירה, עוד מעט יגיעו הבולדוזרים וימחקו קירות וזכרונות לטובת  שלוש קומות, מרפסת אנגלית, קצת שטח גינה מעוצבת, אולי בריכה, אולי לא, הרבה עיצוב כנהוג בימינו וגם חיים וזכרונות חדשים

%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%98%d7%95%d7%a9-%d7%aa%d7%9c-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9a

/%d7%a9%d7%a2%d7%a8.

.

ובכל זאת….

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • hippieblog  On 3 בינואר 2017 at 00:12

    זה תופס אותי בתקופה נוסטלגית. ביתם של סבא וסבתא שלי עומד שומם. מתפורר במהירות. קובר איתו זכרונות של ילד. ובדרך לבית הקברות אני דואג לנסוע ברחוב הצר, מספר לבנותיי על בריכת דגים ודגי זהב, ודשא. עצי פיטנגו, חתולים ושובך של יונים. וילד אחד שיום אחד יגדל.

    אהבתי

  • ליהיא לפיד  On 3 בינואר 2017 at 06:51

    כל כך נכון.. ועצוב

    אהבתי

  • שרון רז  On 3 בינואר 2017 at 14:27

    יפה, הצילומים, המילים. אני חושב שצילמתי ממש את אותו אחד, העליון, מזמן.

    אהבתי

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: