על קיפול כביסה, מגדר ועתיד

.

 .
  .
 קפלנו כביסה, היא קצת ברשלנות, אני בדקדקנות.
.
.
– אבל כדאי לך להשתדל זה חוסך מקום ובאלאגן בארון
.
– ככה אני מקפלת, נו אמא, כל פעם מחדש…?
.
– כן, נו, בכל זאת את אשה ועוד יותר קרוב מרחוק תצטרכי ל…
.
– ס ל י ח ה, מה זה שייך לזה שאני אשה?!
.
– אופסססס ס ו ר י. את לגמרי צודקת, ממש לא התכוונתי לזה כמו שזה נשמע.
.
.
.
ומאז זה לא מניח לי.
.
אני באמת לא מאמינה על עצמי, למרות ש, מילת כבוד שלי, הכוונה שלי הייתה ש:
.
היי, עוד מעט את אדם מבוגר, בטח תגורי לא בבית, ותצטרכי קרוב לודאי לכבס
.
ולקפל את הבגדים שלך לבד, בטח אם זה יקרה בניו יורק על פי התוכניות שלך,
.
אז כדאי שתתחילי להתאמן…
.
ומה שקרה, או בעצם קרו, קרו שני דברים,
.
האחד מעציב קצת והוא לגלות שאני נגועה מעט מי-היה-מאמין באולד סקול שעליו גדלתי
.
( למרות שאני חוזרת ונשבעת שלא היה כלום שקשור לנשים-גברים בהערה שלי ובודאי לא
.
באמונות שלי) שהיי, תגדלי, בטח תנהלי זוגיות ובית ועדיף שתדעי לקפל כביסה כי אחרת מי…
.
והשני המשמח עד מאד הוא התגובה האינטואיטיבית, מיידית, חדה וחד משמעית של הבת שלי:
.
מה זה קשור לזה שאני אשה?
.
ורק בגלל זה אני מוכנה לקפל לה את הכביסה שלה בשבועיים הקרובים

.

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שלומית לוי  ביום 14 במרץ 2016 בשעה 01:12

    תמונה מקסימה. אמא ובת. עזבי שאת נראית נהדר, יש המון אינטימיות בקרבה ובידיים המחזיקות.
    כמובן מזדהה מאד עם תוכן הפוסט. :)

    אהבתי

  • ימימה  ביום 14 במרץ 2016 בשעה 10:33

    מקסים. אגב, בבית של הורי, אף על פי שאבא שלי הוא לגמרי אולד סקול, בסוף הוא זה שמקפל את הכביסה ועושה את זה הרבה יותר מדויק ומקסים מכל אישה שאני מכירה.

    אהבתי

  • galithatan  ביום 22 במרץ 2016 בשעה 15:02

    אם היא ידעה להעיר לך על זה, אז כנראה בכל זאת היה חינוך טוב :) כך שאת יכולה להיות רגועה.

    אהבתי

כתיבת תגובה