מיוּתַרוּת

.

דבר שאני מגלה דרך ההורים המופלאים שלי וזקנתם – הם בני מאה שמונים ושתיים ביחד –

בשבועות האחרונים בהם אני צמודה אליהם קצת יותר מהרגיל הוא המיותרות של כל כך

הרבה דברים.

ספרים שנקראו נמסרים.

שטיחים מגולגלים ומאופסנים.

הרהיטים מעשיים, הנוי והאסתטיקה, במקום אחרון בסולם העדיפויות.

הבית הולך ומתרוקן, הופך פונקציונלי לחיי שניהם בלבד (להוציא שולחן האוכל הגדול).

השיער קצר וקל תחזוקה, הבגדים נוחים, מחממים, לא מסורבלים ואין צורך בערימות בארון.

תתני, תמסרי, תעבירי.

שמפו נעים, מגבת יבשה, בית חם, זה חשוב.

דברים חדשים, מבגד עד כורסת טלוויזיה נתפסים כמכבידים, לא באמת הכרחיים אז בשביל מה.

ההתפנקות עוברת לאהבה, שמיכה רכה, ריבוע שוקולד טעים,

מוסיקה באוזניות, ישיבה צמודה על המרפסת, ליטוף אוזני הכלב שלהם, 

לקרוא עיתון (הוא), להכין מרק (היא), שיח השושנים שלו פורח, האפונה הריחנית שלה מבצבצת, 

פומלה מקולפת, תה ועוגיה ולשבת יד ביד.

תנו להם, ולא חסר להם דבר, אבל באמת.

 

.My favourite day-Winnie the Pooh Quote-Quote of the day-Winnie the Pooh and Piglet-Posted-on-Holly-Main-Comic-and-Illustration-Blog

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

מעורר מחשבה, הרבה מחשבה.

/

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • avivitmishmari  ביום 11 בדצמבר 2014 בשעה 22:09

    עד מאתיים וארבעים. וביחד.

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 11 בדצמבר 2014 בשעה 22:42

    חלי, כל כך יפה כתבת. אתם ראויים זה לזה. הם לך, ואת להם

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 11 בדצמבר 2014 בשעה 23:32

    מרגש. שיעור חשוב . להעריך את הרגע.

    אהבתי

  • ליהיא לפיד  ביום 11 בדצמבר 2014 בשעה 23:33

    מרגש. שיעור גדול. להעריך את הרגע. והטוב שבו.

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 12 בדצמבר 2014 בשעה 07:15

    מקסים ביותר ! אין, ספק שיש לנו מה ללמוד על צניעות וסדר עדיפויות… :) רק בריאות !

    אהבתי

  • אנדרז  ביום 12 בדצמבר 2014 בשעה 11:51

    נהדר. נוגע ללב.

    אהבתי

  • Tami  ביום 12 בדצמבר 2014 בשעה 11:55

    על רקע הטירוף של קניות חג המולד – הפוסט שלך מקסים!
    ואגב, אפשר להתחיל גם הרבה לפני.
    פחות חפצים ויותר מקום להתרגשויות הקטנות.

    אהבתי

  • רוני  ביום 12 בדצמבר 2014 בשעה 13:05

    איזו תזכורת חשובה, ואיזו אהבה יפה. חושבת עלייך.

    אהבתי

  • hrsbv  ביום 12 בדצמבר 2014 בשעה 13:27

    מקסים ומרגש !

    אהבתי

  • ט  ביום 12 בדצמבר 2014 בשעה 18:27

    ויש להם אותך עם האהבה הגדולה וההתמסרות הענקית שלך

    אהבתי

  • galithatan  ביום 12 בדצמבר 2014 בשעה 18:36

    בהחלט מעורר מחשבה, ונוגע ללב

    אהבתי

  • ריבי  ביום 12 בדצמבר 2014 בשעה 23:43

    נוגע ללב.אני מוצאת שהפרטיים שלי (רק 155 ביחד) דווקא מתקשים לשחרר דברים מסוימים. נצמדים למה שמוכר וידוע . לא מחפשים חידושים.

    אהבתי

  • גליה  ביום 14 בדצמבר 2014 בשעה 11:44

    מקסים. וכל כך נכון. וגם אנחנו צריכים לאמץ ולהפסיק לאגור ולדעת לשחרר ולהפרד.

    אהבתי

  • אביגיל  ביום 27 בדצמבר 2014 בשעה 15:02

    חלי את כותבת כל כך יפה!!!כמה אהבה יש בכתיבה שלך , נהדרת…

    אהבתי

  • איריס  ביום 15 באוקטובר 2017 בשעה 21:17

    הלוואי על כולם ליראות את הוריהם כך
    מקסים כתבת

    אהבתי

טרקבאקים

כתיבת תגובה