תתפלאי

.

– איך את נוסעת לשדרות אם את כזאת שמאלנית?

– מה זאת אומרת?

– איך את נוסעת לשעשע ולהרגיע ילדי גנים בשדרות, את שמאלנית!

– אז?

תמונה 3 (1)

.

– אז את נגד המבצע, לא?

– אני נגד המבצע, אני נגד מלחמה, אבל אני בעד כל הילדים בעולם, תמיד.

הילדים בשדרות ובאשקלון ונתיבות ובדרום בכלל מתוחים מאד,

במיוחד בשעות שבגן בלי אמאבא ויכולים לשכוח קצת ממה שקורה בחוץ

עם שעת סיפור כזאת ופעילות קצרה, לא?

תמונה 1

.

– בטח היית מעדיפה לנסוע לילדים בעזה לא? (נשבעת ששאלו, כל מילה אמת)

– לא, לא הייתי מעדיפה לנסוע לילדים בעזה, הייתי מעדיפה לנסוע ג ם לילדים בעזה,

אם זה היה אפשרי, וחוקי והחיים שלי לא היו בסכנה שם כמו שזה נראה עכשיו. אז

אם להיות כנה באמת, אז כן, בטח שהייתי שמחה לספר סיפורים גם לילדים בעזה

ולהרגיע גם אותם א ח ר י שהייתי מספרת סיפורים לילדים בשדרות ואשקלון והדרום

ובכלל. איך אפשר לשכוח שילדים הם ילדים, בלי קשר למה ואיך המבוגרים

מנסים להרעיל אותם ואת נפשם. הם מתוקים ותמים ומחפשים הזדמנות

לצחוק ולשחק בלי קשר לכלום,

 

אז כן, אני חושבת שהייתי שמחה לשמח ולהרגיע ולהאכיל ולדאוג לכל הילדים בעולם

שצריכים עזרה אם זה היה אפשרי, וכיוון שזה לא,

אני עושה את המעשים הקטנים שאני יכולה לעשות ולא מסתכלת לצדדים.

מה הייתה השאלה שלך?

כי זה מה שקרה אחר כך

תמונה 2 (1)
.

.

#לא, לשמאלנים אין אף מעוקל וזקן, והם באופן חד משמעי לא שונאי ישראל # מה יהיה עם זה?

 

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רוני  ביום 10 ביולי 2014 בשעה 16:54

    מ ו ת ק.

    אהבתי

  • נעם  ביום 10 ביולי 2014 בשעה 17:03

    חלי את מושלמת. עושה גם שעות סיפור ויצירה בתל אביב כדי שגם אליאנה תהנה ממך? רצה לקנות את הספר!

    אהבתי

  • שרון רז  ביום 10 ביולי 2014 בשעה 17:21

    1. כל הכבוד לך
    2. כתבת יפה
    3. כמויות הבורות, בערות, טמטום, עיוורון ושנאה- מדהים תמיד ומבאס תמיד
    4. הצילום נפלא, אם כי כמובן מעדיף מצב שבו לא היית מצלמת את זה, כלומר ללא טילים, ללא יירוטים וללא מלחמה, אלא רק ציפורים

    אהבתי

  • אורון אורי  ביום 10 ביולי 2014 בשעה 18:31

    משנת 2000 ועד היום ממשלות ישראל – כולן – הפקירו את תושבי ישובי הדרום. בושה. חרפה!
    ארבע עשרה שנה. עם הזמן, הגענו למצב שאפילו לא מדווחים על כך ביומיום. במקרה הטוב, מדברים על "טפטוף". מי מאיתנו היה מוכן לחיות כך?!
    אנחנו כאן במרכז, בימים האחרונים, אפילו לא חווינו את מה שנקרא "טיפטוף". אצלם זו שיגרה. 14 שנה! פשוט לא נתפס.
    גם אני הייתי שמח בלי מבצע – אבל אין ברירה. כי 14 שנה לא הולכות ברגל.

    ואחרי שכתבתי את כל זה – חלי, כל הכבוד שירדת ועשית מה שעשית. זה המעט שמי שיכול לעשות – צריך לעשות.

    # לא, לימנים-מרכז אין קרניים על הראש ודם נוטף מהשפתיים #גם אנחנו רוצים שקט #עד מתי?

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 10 ביולי 2014 בשעה 19:58

    יישר כוחך, חלי.
    בלי לבדוק, מובן שהלב שלך מותקן ממש במקום הנכון.
    לא חכמה לרצות שלום בלי נכונות להסכים למחיר מתאים.
    ולשאול "עד מתי?" בלי להכיר בכך שילדים אינם כלי משחק ואינם מטבע
    במסחר הנבזי הזה – ממש לא במקום.

    אהבתי

  • Zvika Agmon  ביום 10 ביולי 2014 בשעה 20:01

    מה "אנונימי"? זה אני – צביקה אגמון.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: