אמביוולנטית ומכתב לראש הממשלה

.

מבוכה עצמית ובלבול רגשות מול מכתב הצעירים לראש הממשלה: לא נתגייס:

מצד אחד אני חד משמעית נגד סרבנות גיוס מכל טעם אפשרי להוציא סרבנות מטעמי פציפיזם (אמיתי

ועמוק) או אם מישהו היה קורא תגר נגד חוסר השיוויון בעניין שרות צבאי (עוד לא קרה אני חושבת).

מצד שני אני מתנגדת לכיבוש ולתוצאותיו הנוראיות עלינו ועל ילדינו ועל עתידנו ועתידם,

פועלת ומפגינה נגד הכיבוש ומייחלת שיגיע לסופו,

והנה,

נוער המסרב להתגייס מטעמי התנגדות לכיבוש ועושה צעד קיצוני כזה, אחד או שניים מהם חולקים

בית ספר עם הבת שלי, בדרך הקיצונית ביותר ואני מתנגדת לצעד הזה, לא מסכימה (עם הסרבנות),

משוכנעת שחובת הגיוס והשיוויון,

להגיד שיוויון ולהזכר ברבבות חרדים מפגינים בשבוע שעבר, כן?

חלה על כולם, כולן,

ובכל זאת מוצאת את עצמי לא כועסת עליהם, אלא לא מסכימה עם הדרך והמעשה שלהם,

ואפילו, בעמקי לבי, מעריכה על האומץ ללכת עד הסוף עם מה שאתה מאמין בו גם אם יש לו מחיר,

ויש כאן מחיר גבוה, ע"ע החברה הישראלית,

וגם, אני חייבת להוסיף,

בתוכי, אני מחייכת חיוך אמהי של כמה הנעורים הם זמן סוער וקיצוני, ומקנאה (קצת).

יש דרכים ראויות

. נ.ב. הכותבת שירתה בשמחה שנתיים נפלאות בצבא, לא הייתה מוותרת על יום מהן, הצביעה של"י בבחירות הראשונות שלה, בזמן שירותה הצבאי ומלווה במידה הניתנת לה תהליכי מיון מרגשים בימים אלה ממש טרום גיוס בתה

.

דוּ-עֶרכּי, בעל משמעות כְּפוּלָה, בעל רגשות חצוּיים, בעל מחשבות או רצונות מנוּגדים, בעל רגשות מְעוֹרָבִים..
<מלאטינית : ambi דו-צדדי valentia כֹּח>.
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 9 במרץ 2014 at 11:59

    חולקים בית ספר? אין ויכוח על דעות, אלא על שפה

    אהבתי

  • chellig  On 9 במרץ 2014 at 12:24

    לא ממש מחבבת קטנוניות, ודאי כשהיא מסתתרת מאחורי אנונימיות, להלן פירוש מספר שלוש:
    התקבלו 4 פירושים במילון ללחלוק.
    לַחֲלוֹק – חָלַק, גוף שלישי שם פועל
    1.הפריד לחתיכות. "הבעל חלק את הכריך לשניים ונתן את חציו לאשתו.
    2.שיתף, נתן לאחר משלו. "האב חלק את ארוחתו עם בנו."
    3.היה שותף ל-, היה אחד הבעלים של. "הילד חלק את המיטה עם אחיו." "המדען חלק את זמני השימוש במעבדה עם מדען אחר.
    4.חשב אחרת, היה בעל דעה שונה, לא הסכים. "הסטודנט חלק על דברי המרצה.
    disagree.5.נתן; העניק. "בית הספר חלק כבוד למנהל."

    אהבתי

  • עידן לנדו  On 9 במרץ 2014 at 13:47

    "אני מתנגדת לכיבוש ולתוצאותיו הנוראיות עלינו ועל ילדינו ועל עתידנו ועתידם."

    יש לך גם התנגדות לתוצאות הנוראיות של הכיבוש על הפלסטינים? או שהבעיה העיקרית היא (שוב) המחיר שאת ומי שקרוב לך משלם?

    זאת לא שאלה מתחכמת. מי שדואג קודם כל לדימוי העצמי שלו מוטרד מאד מהסטיגמה של "סרבן". מי שדואג קודם כל לפלסטינים שנהרגים ונמקים תחת הכיבוש לא מוטרד כל כך מ"השוויון בנטל", ויתמוך בכל אקט שמפחית את ה"נטל" הזה על קורבנותיו האמיתיים.

    אהבתי

  • chellig  On 9 במרץ 2014 at 14:04

    זו תשובה פשוטה, יש בי דאגה וכעס נוראי מול הכיבוש ותוצאותיו על כולם, עליהם ועלינו, עלינו ועליהם, על צלקות השנאה והפחד של הדורות הבאים בלי שום קשר לצבעם, דתם ולאומיותם, ועדיין, מול סרבנות גיוס אני נבוכה ומבולבלת משהו ואין לי שום בעיה לחלוק את תחושותי

    זו לא שאלה מתחכמת, אבל הטון אגרסיבי ומתנשא עידן, אין סיבה, זה לא נעים לי ואין לי רצון בכזה כאן, כאן בניגוד למקומות אחרים, זו באמת הטריטוריה החוקית שלי, תודה.

    אהבתי

  • עידן לנדו  On 9 במרץ 2014 at 15:27

    את הטון את מפרשת כרצונך. לדעתי הוא לא כזה אבל אין טעם להתווכח על זה.

    לעומת זאת, את הטקסט (המקורי) שלך אפשר לפרש רק בדרך אחת: שהתוצאות הנוראיות שאת באמת חרדה מהן הן "עלינו ועל ילדינו". אם היית באמת חרדה מהתוצאות על הפלסטינים, היית מזכירה אותם, ולו במילה אחת. כתבת טקסט על סרבנות מבלי להזכיר את העילה המרכזית שלה, גם בעיני התיכוניסטים עצמם: לא מה שזה עושה לנו, אלא מה שזה עושה לפלסטינים.

    לכן נראה לי שהפירוש שלי לטקסט שלך הוא הגון. זאת לא התנשאות, זאת הצעה לבחון ביושר מה באמת עומד מאחורי ההתנגדות שלך לסרבנות סלקטיבית (לא פציפיסטית). "שוויון בנטל" זאת סיסמה, השחלת אותה לפוסט מבלי לבאר מה היא אומרת. אם משמעותו של ה"נטל" הוא כיבוש אכזרי מזה 5 עשורים, מה בדיוק הערך של ה"שוויון" כאן?

    הסרבן אומר: יש משהו חשוב יותר מ"שוויון בנטל", והוא שוויון בערך חיי האדם. מה דעתך?

    אהבתי

  • mayaschneidman  On 11 במרץ 2014 at 16:44

    היי חלי!
    היה מדהים להכיר אותך היום בתצוגה,
    הבלוג מהמם ושמרי על קשר!
    זה המייל שלי ולינק אל הבלוג מצורף:)

    אהבתי

  • Tami  On 12 במרץ 2014 at 10:28

    חלי,
    כבר זמן מה שאני עוקבת אחרי הבלוג שלך ואני מאד מתלהבת ממך, מהבלוג, מהפתיחות והכנות.
    אני גם מאד מזדהה עם הרבה ממה שאת כותבת, ולא רק בתחום הפוליטי. אלא גם בענייני אמהות, גיל ובכלל החיים.
    בעניין הפוסט הנוכחי, אני מבינה את הבלבול שלך. אם תתירי את כל המוסכמות אז איך תוכלי לחיות שם בכלל?
    נראה שעידן פשוט אזר אומץ והרחיק עוד צעד או שניים לפניך, ואת ההגדרה שלו לסרבן אני מאד מקבלת.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: