כַּרְטִיס קְּדִימוּת # דרוש פוליטיקאי חכם ומהיר

.

מכירים את האמא שעומדת עם הילד שצועק ומטריד ולא מוכן לעמוד בתור כמו כולם?

את שאתם מנידים בראשכם (הפנימי) לפעמים על איך-הילד-מתנהג,

אז זהו, שלא תמיד אתם יודעים מה או מי נמצא מאחורי הילד המנופף בידים או האמא הנבוכה,

הנה פוסט פייסבוק של איריס בוקר, מועתק, מילה במילה, ברשותה כמובן:

שלום

קוראים לי איריס , ואני אמא לילד אוטיסט בן ארבע , וגרה בצרפת

רבים מכם מכירים היטב את הקושי שיש לעמוד עם ילד בתור, ולא משנה למה,

לעמוד עם ילד אוטיסט מפגר או נכה הופך את העמידה בתור לבלתי אפשרית.

ילדים מיוחדים לא מבינים את משמעות העמידה בתור ורובם לא ממלאים אחרי הוראות,

גם נזיפה ועונש לא מובנים להם.

מהטעם הזה נמנעתי לקחת את הילד למקדונלד לסופר מרקט או לדואר.

מעבר לקושי האובייקטיבי יש גם את האנשים מסביב, שלא מפסיקים להעיר לך על איכות החינוך שלך.
.
לפני שנה הוצע לי כרטיס קדמיות מהמרכז לילדים נכים.

הכרטיס בעיקרו נושא את שם הילד ותמונתו, הוא מונפק על ידי המדינה ומחייב כל נותן שירות לקדם

אותך לפנים התור, ואת האנשים מסביב לתת לך לעבור לפניהם.

הכרטיס שינה לנו את החיים.

אני מסוגלת היום ללכת עם הילד למקומות שונים , בלי שהעניין יגמר בבכי, (בעיקר שלי).
/
בארץ הכרטיס לא קיים, אין היום כרטיס שתפקידו לעזור לאנשים עם מוגבליות לדלג על תורים.

הנה רעיון,

למה שלא ננסה להציע למחוקק להוציא כרטיס כזה שעלותו אפס, שאינו דורש מהמדינה דבר לבד

מהנפקה ויחולק אוטמטית לאנשים עם מוגבלויות.
/
כבר שבועיים אילנה הראל ואני מנסות לקדם את המהלך ועד כה לא הצלחנו להגיע לאף חבר

כנסת או עיתונאי שיקדם את הרעיון . 

אנא עזרו לנו , שתפו , דברו סביבכם, 

אולי נצליח להוציא גם בארץ כרטיס שיקל על החיים של ההורים הילדים הנכים באשר הם

תודה

.

זה הפוסט של איריס,

ועכשיו דרוש פוליטיקאי נבון שיבין כמה דברים:

1. כמה כרטיס כזה הוא דבר מוצדק.

2. שבמדינה כשלנו במיוחד צריך כרטיס כזה, כי למען האמת אדיבות וקבלת האחר ובעיקר ויתור

     על תור אינן מתכונות היסוד של הגנום הישראלי.

3. הכרטיס הזה יעניק הרבה יחסי הציבור מופלאים למי שיצליח לישם אותו

.

אז מה צריך? צריך להפיץ, להציע, להפיץ, להציע, לשלוח במייל, להפיץ,

וגם, להוסיף את בני התשעים ומעלה, גם להם מגיע…

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דנה  On 30 ביוני 2013 at 22:40

    ניסיתם לפנות לגמישות ישראל?

    אהבתי

  • אליאל  On 1 ביולי 2013 at 01:18

    אולי נגישות ישראל?

    אהבתי

  • דנה  On 1 ביולי 2013 at 07:34

    אוי… ברור שנגישות ישראל!!! איות אוטומטי מהנייד…

    אהבתי

  • דוד וידר  On 1 ביולי 2013 at 11:36

    החוק כבר נחקק, דרושה העצמת המודעות והפיכתו לחוק עם שיניים.
    זה הלינק ל
    תקנות נגישות השירות שנכנסו לתוקף ממש לאחרונה – תוך חצי שנה המוסד לביטוח לאומי צריך להנפיק תעודה כזו – ראו סעיף 13 (עמוד 973)

    http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/BC8B4E1F-1B6F-4575-9D6C-5C5B18830BF8/40855/7241.pdf

    אהבתי

  • אסף  On 1 ביולי 2013 at 15:56

    לפי תחילת התחולה (בסוף הקובץ), התקנות יכנסו לתוקף רק סוף באוקטובר – הן פורסמו בסוף אפריל וכתוב שם שהן מתחילות חצי שנה מיום פרסומן; כמו כן, ביטוח לאומי (ואגף השיקום במשרד הביטחון) צריך להנפיק תעודות כאלו תוך עד חצי שנה – יכול גם קודם, אבל אני משום מה לא מאמין להם שכך יפעלו. הדבר הכי חשוב – אין שום אכיפה בתקנות הללו – לא כתוב מה יעשו למי שלא יתן למוגבל את הזכויות המגיעות לו – לא רישום פלילי, לא קנס, כלום – לא ברור בכלל מה יכול לעשות אדם שלא קידמו אותו בתור בזכות הכרטיס; המדינה לא נותנת ערבות חוקית וגם לא ערבות נורמטיבית לעניין הזה. טוב שיש חוק ותקנות, אבל אין נורמה, וזו הבעיה העיקרית.

    אהבתי

  • דורין כפיר  On 1 ביולי 2013 at 16:41

    מציעה לפנות לאילן גילאון ממרץ, מאמינה שהוא יעזור בעניין.

    אהבתי

  • יעלה  On 2 ביולי 2013 at 19:41

    אני מצטערת להיות הורסת שמחות אבל –
    בעלי נכה צה״ל.
    כשהוא קיבל את תעודת הנכות נאמר לו שבמידה והוא עומד בתור כמו למשל בבית מרקחת וכו׳ ומרגיש שאינו מסוגל להמתין לתורו מכל סיבה שהיא (ויש לו סיבות, תאמיני לי שיש לא מעט…) יש לו אפשרות להציג את התעודה לנותן השירות (רוקח לצורך העניין), וזה יעבירו לראשית התור ויעניק לו את האפשרות לסיים את ענייניו כמה שיותר מהר ולצאת החוצה.
    אני מצטערת לומר שפעם אחת הוא חש צורך לעשות זאת, ובמקרה היה לפניו נכה עם נכות נראית לעין שהרוקח קרא לו לראשית התור ורק מהיחס שהאנשים סביב נתנו לו, הבעל שלי לקח את רגליו וברח משם כל עוד נפשו בו, ומאז ועד היום לכל צורך כזה, אני הולכת במקומו רק משום הסיכוי שהוא לא יוכל להמתין לתורו ומישהו יעיז להלבין את פניו ברבים.
    את צודקת, אבל החברה שלנו כל כך בלתי סבלנית וסובלנית שאני מאוד סקפטית למה שיכול להיות גם במידה ותבקשי להקדים את תורך משום מצבו של הילד.
    בכל מקרה, אני אשמח לשתף את הפוסט ומאחלת לך הצלחה מרובה !

    אהבתי

  • ע.  On 23 במאי 2014 at 12:42

    החוויה שלי זהה למה שיעלה מתארת.
    ההשפלה שמעבירים בן אדם עם נכות שלא נראית לעין ומבקש להשתמש בזכות לפטור מתור (שעכשיו כבר רשומה בתעודת הנכה) היא בלתי נסבלת. מה לא העבירו אותי? תחקורים מה בדיוק יש לי, יחס כאל שקרנית, שליחה שלי אל התור הזועם לבקש רחמים מכל אחד ואחד מהעומדים (בהצלחה עם זה) כי נותן השירות לא מעוניין להטריח את עצמו בוויכוח ולכן בוחר להפר את החוק. כל זה, כאמור, תוך שאני מראה כרטיס רשמי של המדינה שמציין בלי מקום לספק את נכותי ואת החובה החוקית לתת פטור מעמידה בתור.
    אי אפשר לתאר את התסכול כשאני נאלצת לבחור, בכל פעפ מחדש, בין ייסורים והחמרה מיידית של מצבי לבין ההשפלה והעימותים של נסיון לממש את זכותי החוקית. לרוב אין לי את כוחות הנפש ואני או מוותרת ועומדת וסובלת מאוד, ואח"כ לא מתפקדת, או שמוותרת על התור וסובלת מהתוצאות. אי אפשר להסביר מה זה לנסות במשך שבועיים לקנות מתנה לחבר מהעבודה ולצאת בכל פעם בבכי מהחנות, או לא להצליח לשלם בזמן חשבונות או לקחת חבילה מהדואר או לקנות תרופות – כי התור. והכרטיס שלך שווה בדיוק כלום.
    ככה נראית הדרה חברתית של אנשים עם מוגבלויות. כשחוק יש, אבל אכיפה אין, מודעות של הציבור אין, והמציאות בשטח דורסת את הזכויות שכביכול מוענקות לנו.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: