בת שש ויאנוש קורצ'ק

.

בת שש ניסתה להתאבד.

ככה כתוב בעיתון שבאינטרנט, בת שש שחוותה הצקות, השפלות ומה לא מבני כיתתה.

בגלל צבע עורה:

"כושית"

"סודנית"

"יש לנו אלרגיה לכושים"

בני שש כן? ניסתה ל ה ת א ב ד.

לקחת מספריים וניסתה לחתוך את ורידיה. בת שש.

בגיל שש אוהבים בובות, ותיק בית ספר ורוד ופתיתים וסנדוויץ עם שוקולד וללמוד לכתוב

א מ א באותיות דפוס וכמה זה אחד ועוד אחד ולשחק תופסת בהפסקה, לא?

.

זה נכון שילדים, חברת ילדים יודעת ויכולה "לסמן" ילד ולרדת לחייו ובהרבה מקרים אין "לגדולים"

אפשרות להבין למה דווקא זה. הילדים בוחרים את החלש בדרך כלל. ממשוקף, חנון, ביישן, גדול

מיימדים, בעל מבטא ועכשיו טראאררם….צבע עור או עינים מלוכסנות נכנסו לקטגוריה גם.

איך ילד בן שש יודע ללגלג, לצחוק, להבין מנקודת מבטו את שהשונה פחול "יפה" "שווה" אם לא

ספג את הרעיון מהוריו, חבריו, מהערכים הסמויים ולא סמויים בטלוויזיה, ממוריו וסביבתו, איך?

וכאן ב ד י ו ק מגיע הזמן של המערכת החינוכית אם לא הבייתית, כמה חבל,

לנקוט יד תקיפה, חינוכית וחד משמעית: א ס ו ר. זה אסור.

להפסיק התעללויות והצקות באופן חסר פשרות ואחרכך לפתוח במלאכת הסברה והשמה.

שיוויון, מילת מפתח, שיוויון

אבל,

אבל אחרי האדמה החרוכה של גדעון סער ושל מדיניות הגזענות והאפרטהייד של ממשלת נתניהו

מה יגידו ילדי הגן להגנתם, הרי ככה חינכה אותם המדינה.

ילדים זרים נידונו לפחד, בקורי משטרה, וגירוש ומעכשיו גם לנסיונות התאבדות,

איזה יופי, יאנוש קורצ'ק בטח גאה בנו ממש.

.

אנחנו עם גזעני ואין פלא שהילדים שלנו גזענים גם הם.

.

והנה תגובתו הפדגוגית ומלאת החמלה של דובר מחוז תל אביב במשרד החינוך, אבי קצובר:
"קבוצה של תלמידים אכן הציקה בראשית השנה לתלמידה, אולם בהתערבות מהירה של מנהלת
בית הספר הדבר נפסק לאחר תקופה קצרה, ומאז ועד היום התלמידה אינה סובלת או מושפלת על
ידי חבריה. לתלמידה יש בעיות חברתיות ורגשיות שמשפיעות על התנהגותה החריגה.
התנהגות זו מטופלת באופן סדיר על ידי צוות בית הספר".
.
.הברזוון מס 1
אבוי ואבוי ואבוי לנו
.
.
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דובי ברגשטיין  On 24 ביוני 2013 at 11:43

    לכבוד קורבנות הבריונות מתוך TED

    שיין קויקזן: "עד עצם היום הזה"… לכבוד קורבנות הבריונות היפים via @TEDiSUB

  • galithatan  On 29 ביוני 2013 at 16:15

    "לתלמידה יש בעיות חברתיות ורגשיות שמשפיעות על התנהגותה החריגה". ממש הפתעה גדולה :(

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 30 ביוני 2013 at 09:52

    לא יודעת מה להגיד לך,
    זה נורא ואיום אבל לא מסמן בעיני מצב ארצי.
    מכירה היטב (ובטח גם את) את הילדים שלנו, והם בלי שום עיפעוף מקבלים ילדים ששונים מהם מאוד, ושנראים שונה מהם.
    הגזענים שאני מכירה סובלים מעוד כמה בעיות בתחום הרגש, ולכן אני לא מוכנה לקבל את זה כמצב כללי של הילדים. לדעתי ברור שאנחנו כחברה במצב טוב יותר מפעם.
    את יודעת מה, אולי לא כל המדינה- אבל ודאי הסביבה שאני חיה בה היום מקבלת הרבה יותר
    בטבעיות שונים.
    מספיק לחשוב בקטנה- איך בספרים מלפני 40 שנה ילד ג'ינג'י הוא ילד מודח, ילד עם משקפיים זוכה לכינויי גנאי- איפה את רואה דבר כזה היום???!! יכולת ההסתגלות שלנו גדלה מאוד, ברוך ה'. לאט לאט זה קורה.

  • דובי  On 30 ביוני 2013 at 23:42

    לאנונימי הנאיבי, כיום זה עבר מהספרים לחיים, דוגמאות חיות וממיתות ניתן לראות ולהזדעזע באחת הדרכים הבאות: ביקור מזדמן בחטיבת ביניים טיפוסית (אפשר להימנע מביקור של ממש ולהסתפק בהצצה מעבר לגדר בשעת הפסקה), נסיעה באוטובוס עירוני סמוך לשעת סיום הלימודים בחטיבת הביניים הסמוכה למקום מגוריך, חיפוש קצר ביותר ביוטיוב למשל תחת מילת המפתח ״ילד כפות״ או ״ילד כאפות״. וזה רק שמספיק יומיומי שבני/בנות הנוער אפילו לא חושבים להתבייש בו או לחשוש מלהציג ברבים. חשבי מה קורה בפארקים ובגני המשחקים המשמשים מקום מפגש לבני נוער בשעות הלילה ובעיקר בחופשות….

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: