.
בת שש ניסתה להתאבד.
ככה כתוב בעיתון שבאינטרנט, בת שש שחוותה הצקות, השפלות ומה לא מבני כיתתה.
בגלל צבע עורה:
"כושית"
"סודנית"
"יש לנו אלרגיה לכושים"
בני שש כן? ניסתה ל ה ת א ב ד.
לקחת מספריים וניסתה לחתוך את ורידיה. בת שש.
בגיל שש אוהבים בובות, ותיק בית ספר ורוד ופתיתים וסנדוויץ עם שוקולד וללמוד לכתוב
א מ א באותיות דפוס וכמה זה אחד ועוד אחד ולשחק תופסת בהפסקה, לא?
.
זה נכון שילדים, חברת ילדים יודעת ויכולה "לסמן" ילד ולרדת לחייו ובהרבה מקרים אין "לגדולים"
אפשרות להבין למה דווקא זה. הילדים בוחרים את החלש בדרך כלל. ממשוקף, חנון, ביישן, גדול
מיימדים, בעל מבטא ועכשיו טראאררם….צבע עור או עינים מלוכסנות נכנסו לקטגוריה גם.
איך ילד בן שש יודע ללגלג, לצחוק, להבין מנקודת מבטו את שהשונה פחול "יפה" "שווה" אם לא
ספג את הרעיון מהוריו, חבריו, מהערכים הסמויים ולא סמויים בטלוויזיה, ממוריו וסביבתו, איך?
וכאן ב ד י ו ק מגיע הזמן של המערכת החינוכית אם לא הבייתית, כמה חבל,
לנקוט יד תקיפה, חינוכית וחד משמעית: א ס ו ר. זה אסור.
להפסיק התעללויות והצקות באופן חסר פשרות ואחרכך לפתוח במלאכת הסברה והשמה.
שיוויון, מילת מפתח, שיוויון
אבל,
אבל אחרי האדמה החרוכה של גדעון סער ושל מדיניות הגזענות והאפרטהייד של ממשלת נתניהו
מה יגידו ילדי הגן להגנתם, הרי ככה חינכה אותם המדינה.
ילדים זרים נידונו לפחד, בקורי משטרה, וגירוש ומעכשיו גם לנסיונות התאבדות,
איזה יופי, יאנוש קורצ'ק בטח גאה בנו ממש.
.
אנחנו עם גזעני ואין פלא שהילדים שלנו גזענים גם הם.
.
תקריב 
תגובות
לכבוד קורבנות הבריונות מתוך TED
שיין קויקזן: "עד עצם היום הזה"… לכבוד קורבנות הבריונות היפים via @TEDiSUB
אהבתיאהבתי
"לתלמידה יש בעיות חברתיות ורגשיות שמשפיעות על התנהגותה החריגה". ממש הפתעה גדולה :(
אהבתיאהבתי
לא יודעת מה להגיד לך,
זה נורא ואיום אבל לא מסמן בעיני מצב ארצי.
מכירה היטב (ובטח גם את) את הילדים שלנו, והם בלי שום עיפעוף מקבלים ילדים ששונים מהם מאוד, ושנראים שונה מהם.
הגזענים שאני מכירה סובלים מעוד כמה בעיות בתחום הרגש, ולכן אני לא מוכנה לקבל את זה כמצב כללי של הילדים. לדעתי ברור שאנחנו כחברה במצב טוב יותר מפעם.
את יודעת מה, אולי לא כל המדינה- אבל ודאי הסביבה שאני חיה בה היום מקבלת הרבה יותר
בטבעיות שונים.
מספיק לחשוב בקטנה- איך בספרים מלפני 40 שנה ילד ג'ינג'י הוא ילד מודח, ילד עם משקפיים זוכה לכינויי גנאי- איפה את רואה דבר כזה היום???!! יכולת ההסתגלות שלנו גדלה מאוד, ברוך ה'. לאט לאט זה קורה.
אהבתיאהבתי
לאנונימי הנאיבי, כיום זה עבר מהספרים לחיים, דוגמאות חיות וממיתות ניתן לראות ולהזדעזע באחת הדרכים הבאות: ביקור מזדמן בחטיבת ביניים טיפוסית (אפשר להימנע מביקור של ממש ולהסתפק בהצצה מעבר לגדר בשעת הפסקה), נסיעה באוטובוס עירוני סמוך לשעת סיום הלימודים בחטיבת הביניים הסמוכה למקום מגוריך, חיפוש קצר ביותר ביוטיוב למשל תחת מילת המפתח ״ילד כפות״ או ״ילד כאפות״. וזה רק שמספיק יומיומי שבני/בנות הנוער אפילו לא חושבים להתבייש בו או לחשוש מלהציג ברבים. חשבי מה קורה בפארקים ובגני המשחקים המשמשים מקום מפגש לבני נוער בשעות הלילה ובעיקר בחופשות….
אהבתיאהבתי