When nothing…

.

אחד עשרה מ י ל י א ר ד ש'ח עלתה  ה"הכנה לתקיפת איראן", ככה כתוב בכל מיני מקומות היום.

גם אם הגזימו קצת ע'ע תכף בחירות, ולאולמרט יש מפלגה מועדפת,

גם אם נעגל לעשרה מיליארד.

עשרה מ י ל י א ר ד. זה באמת סכום לא נתפס.

10.000.000.000 התעופפו מתקציב המדינה.

.

כמה ילדים כמו זה שהראו רק השבוע, כאלה שלא מקבלים ארוחת צהרים חמה בבית ספר?

כמה כוח אדם נוסף בבתי חולים?

כמה תקנים יכולים להוסיף? כמה עובדות סוציאליות, פסיכולוגים בשרות למען הילד,

אחיות בית ספר, כוח סעד בבתי אבות, מורים, גננות, רופאים?

כמה מכשירי  MRI כדי שלא יחכו בתור חודשיים לבדיקה?

כמה תרופות מצילות חיים יכנסו לסל הבריאות?

כמה כיתות יבנו כדי שיהיו פחות מארבעים ילדים בכיתה?

כמה תשתיות כבישים? שוטרים? ציוד כבאות תקין?

מדינה שלא תתפרק בשלושה ימי גשם כי חברת החשמל…..?

שלא נדבר על תרבות, קולנוע, וסתם חיים טובים.

מיליארדים.

לפט

היידה ביבי, ליברמן, נפתלי וש'ס. Go home

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 12 בינואר 2013 בשעה 21:12

    זה 1.1 מיליארד, תקני

    אהבתי

  • chellig  ביום 12 בינואר 2013 בשעה 21:16

    אז זהו, שלא, זה בדיוק זה, אחד עשר.

    http://www.haaretz.co.il/news/elections/1.1905437

    ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט האשים הערב (שישי) את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הוציא 11 מיליארד שקלים על "הזיות הרפתקניות". בראייון ל"אולפן שישי" בערוץ 2 העריך אולמרט כי המהלכים עליהם הוצאו הכספים לא יצאו לבסוף לפועל

    אהבתי

  • אלף  ביום 12 בינואר 2013 בשעה 22:42

    אהם, כשקוראים את הכתבה בקישור מדובר שם על שנתיים. גם לא ברור במה מדובר ולכן ההשוואה להוצאות אחרות לא רלוונטית. יש כבר מורים, אחיות וגננות. האם תמיד עדיף להוסיף עוד על פני הכנת מקלטים? רכישת מסיכות אבכ? צוללת שאולי תביא למניעת אלפי הרוגים בעימות שנחסך (ואולי לא, אין שום דבר בטוח בדברים האלו).
    למדינה יש הוצאות, הדיון על סדרי עדיפויות הוא חשוב אבל בהחלט לא פשטני. וכן, השגיאה המתמטית בפוסט הזה מביכה.

    אהבתי

  • מנחם רבוי  ביום 13 בינואר 2013 בשעה 00:31

    לא הייתה שום ״שגיאה מתמטית בפוסט הזה. הובא ציטוט מדוייק של הדברים. גם אם הוצאות המיליארדים מתפרסות על פני שנתיים, ולא נטען אחרת בציטוטים ובפוסט, עדיין מדובר בסכום דמיוני שקשה להעלות על הדעת. גם דיון על סדרי עדיפויות צריך להיות בגבולות הגיון ולא לאמץ הוצאות הזויות,שאין עליהם דין וחשבון ואין מי שמפקח עליהן.
    כל יתר סתם ברבורים.

    אהבתי

כתיבת תגובה