תקריב

.

.

מי שימצא דרך לאפשר לי לקום מהכסא ולהצליח לעשות בדיוק את מה שקמתי עבורו,

ולא לקום מהכסא לא-זוכרת-למה ולא לראות את הקולב השבור שהנחת ליד הדלת כדי לא לשכוח,

ולא לצאת לזרוק אותו לפח ולראות עשבים בעציץ הגדול ולנכש אותם עוד לפני שהגעת לפח,

ולא לשטוף את סל הכביסה הגדול כי ראית אותו מאובק מאחורי העציץ הגדול (ההוא עם העשבים),

ולא למיין דפים ישנים כי השידה הועברה מקום לכבוד החורף ומונחת מול היציאה מהבית בדרך לפח,

ולא למצוא איור שלי, שאני מחפשת כבר שנתיים, כי אחת המגירות הייתה פתוחה,

טוב, זה דווקא דבר חיובי למצוא אותו,

ולא לצלם ולהעלות לפייסבוק (כבר מחקתי) את הדבורה שחשבתי לרגע מי-יודע-למה שאולי היא

נדל – למרות ששני הפסים הצהובים בדיוק כמו לדבורה מאיה – שנרטב מהשטיפה של סל הכביסה,

ראו שלוש פעולות קודם,

ולא להזכר פתאום בתערוכה של דני , לחזור לכסא ולמחשב, כי בדרך כלל הבלקברי בהטענה שם,

למרות שאתמול שכחתי לחבר אותו, ולכתוב תזכורת, ולשכוח לסמן תזכורת בבוקר של אותו יום,

ולא לשלוח על הדרך שני אסאמסים אחרים, כי הטלפון כבר ביד ואני מתגעגעת לבלונדה,

ולא למלא ולהפעיל מכונת כביסה כי  דרכתי על מגבת לחה כששטפתי ידיים מעבודות הגינה,

ולא להעצר פתאום ולנסות להזכר למה קמתי מהכסא to begin with.

מי שימצא, יזכה במשהו שווה ממש, לא רק ממני.

ברוכים הבאים לעולם הפרעת הקשב,

שכל וסוכריות קופצות מעורבבים במוח אחד, כמו שהסבירה לי פעם ילדה אחת,

ועל הנפש עוד לא התחלנו לדבר, מה הערבוביה עושה לנפש…

תהיו סבלנים איתנו בבקשה,

אנחנו, גדולים כקטנים, גם לנו מסתובב הראש מעצמנו.

.

.

ושאת ההרצאה הזו במתכונת ארוכה כולל אותי מפטפטת בלי סוף אפשר להזמין.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.ושאם מופיעה כאן למטה פרסומת נגד ריטלין, אל תאמינו להם, בטח סיינטולוגים. 

אני אומרת לכם באחריות שהריטלין הוא תרופה. לא פשוטה, יש מחיר בשימוש בה ללא ספק,

אבל היא מצילה חיים, פשוט ככה, אם כשאתם מכוונים לחיים טובים.

.