ביום שאחרי התהילה

.

בבנין מנופץ ונטוש, אני מטפסת בזהירות בין מים נוטפים מתיקרה סדוקה, מתגלה חלל גדול בקומה שניה.

.

אני לא מצליחה להבין מה הכתמים המושכים אותי כלכך אל הקירות, בעיקר אל המרוחק, ומתקרבת

.

הקירות, מרצפה עד תקרה, מכוסים בדפי עיתונים וירחונים. אני מנסה לזהות פנים חרוכי זמן ושנים.

אודרי הפבורן…? אולי טיפי הדרן…

.

ולא מצליחה.

.

פעם זה היה גורלה של תהילת עולם, של עיתונים ביום שאחרי…

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Maia  On 26 באפריל 2012 at 11:23

    התמונות מדהימות !!

    אהבתי

  • שלומית לוי  On 26 באפריל 2012 at 12:09

    מסכימה עם מיה. לגמרי.
    חוצמזה, תשמרי על עצמך…מה זה את נכנסת כל הזמן לבניינים נטושים:)

    אהבתי

  • Niki A.  On 26 באפריל 2012 at 12:15

    תמונות משובחות ביותר! להגדיל ולמסגר!

    אהבתי

  • bddaba  On 27 באפריל 2012 at 05:17

    נהדר, במיוחד שני התקריבים התחתונים

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 19 במאי 2012 at 15:46

    אפשר כתובת?

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: