.
המצב כזה:
התעוררתי בסביבות תשע, לפני כמעט שעתיים,
בסלון, המחובר לפינת האוכל, המחוברת למטבח, ע'ע השטות הזו הנקראת חלל פתוח,
שרועות וישנות שינה עמוקה שלוש בנות שש עשרה. אחת ישנהכאן על בסיס יומיומי כמעט
ע'ע שני חמישי, והשתיים האחרות ישנות כאן לא מעט מאז שהן נפגשו שלושתן בכיתה א'
לא מעט, ע'ע ימי הולדת, חופשים וסתם כי מתחשק.
שמעתי אותן אתמול מצחקקות עד כמעט חמש לפנות בוקר, כשנפרדים לבתי ספר תיכוניים,
הפגישות האלה שוות הרבה עם כל כבוד לפייסבוק, ואני אוהבת אותן ובאמת מפרגנת להן
את השינה המתוקה הזו שישנים רק בגיל הזה
אבל היי,
מה עם הקפה שלי?!
.
עברו שעתיים, חיכיתי שיתעורר.
שתיתי שתי כוסות מים,
ראיתי סרט צרפתי מקסים ששבה אותי בעיקר בויז'ואלים היוצאי דופן ומרהיבים שבו,
וקפה? הצורך בקפה? למה בעדינות? הקריז לקפאין לא נרגע, הוא הולך ומחריף.
ניסיתי לפעול בהגיון כדי לפתור את הבעיה:
הדרך: לזהות מה הבעיה ולמצוא לה פתרון.
המטרה: שתיה קפה ראשון של בוקר בלי להעיר את השלישיה הנמה.
המכשול: הכנת קפה במכונה שלי כרוכה ביצירת רעש ממשי.
הפתרון:
1. איתור מקום רחוק ממרבץ השינה שלהן
2. שינוע מכונת הקפה והנחתה על השטיח בחדר השינה. סגירת הדלת.
3.הכלבה מביטה בי במבט תוהה אבל אני מתעלמת
4. חלב, סוכר, הקצפה, קפסולה, זרימה.
.
5. הו העונג.
ועכשיו, ממש ברגע זה, רגע אחרי,
כשאני מול המחשב רגועה, מרוצה מעצמי למען האמת, מורידה למחשב קבצים של מכונת קפה על שטיח,
אני שומעת מלמולי התעוררות, עכשיו הן מתעוררות עלמות החן האלה, עכשיו.
זה כנראה הזמן לכוס מספר שתיים.
חג שמח.
תקריב 
תגובות
אני קוראת ומחייכת. חיוך ענק. מזדהה, מסמפטת כל כך…והקפה יצא יפה כל כך.
אהבתיאהבתי
מנסה להגיב בפעם המאה
אהבתיאהבתי
rרחלי,מה רע בקפה של אמא????
אהבתיאהבתי
פשוט מקסים וסוף סוף אפשר להגיב שוב
אהבתיאהבתי
סליחה שאני נטפלת לפרט מקרי: אבל לא יכולתי לפספס את "בדידותם", דבר אליך?
ואת קדושה, אני התעוררתי שלשום למצב דומה (בנים, 14) ולא וויתרתי על הקפה, אמנם רק 'מקינטה' על הגז, אבל גם מרעיש…
אהבתיאהבתי
כבר כתבו לך שאת טובה מדי :-) אבל תודה על ההמלצה על סרט של סופי מרסו(!).
אהבתיאהבתי
הו הו! הקריז. כל בוקר כמעט אני חווה אותו. לפעמים אני מחכה שעתיים ויותר לעניין הזה, הקפה של הבוקר. לא בעיה של מכונה ורעש. פשוט פניוּת. לאט לאט מתגבש לו איזה כאב ראש קטן ואיתו ההכרה שחייבים עכשיו קפה לווריד מיד. יבוא יום, אולי, והבעיות יהיו אחרות.
אהבתיאהבתי