תקריב

.

דבר ראשון המקיף את החושים הוא הריח.

כמו במרתף של אבא שלי, בהבדל קטן שאצלו, הברגים עומדים מצוחצחים בשורות חסרות רבב, ובמוסך

המוסתר הזה שפלשתי אליו כי דלתו הייתה חצי פתוחה ולי הייתה חצי שעה, היה רק רבב, ואבק, וגריז

וברגים ומחרטות ורסיסי מתכות ורהיטים ישנים וחלקי מנועים ושני גברים מבוגרים, בעל המוסך

והעובד איתו, שנשענו על "פורד" ישנה עם מכסה מנוע פתוח כמובן,

ודיברו על ארטישוקים.

אחרכך, כשהוא הרשה לי לצלם, הוא הצביע על הגג המתפרק וכשאמרתי לו: אה, הבנת מה מוצא

חן בעיני כאן, הוא חייך, וחשבתי איך בין המגדלים המקיפים אותו, ומול כל ההצעות העסקיות/נדל'ניות

שבטח מציעים לו כל הזמן, הוא בוחר לפתוח את דלת הברזל החלודה שלו כל בוקר, לעבוד עם הברזלים

המגורזים האלה והעמית הותיק שלו, ולחייך ככה.

.

.