.
אם החלטת לנעול את נעלי הצנחנים שלך – על השאלה מה הן עדיין עושות כאן אני מעדיפה לענות
בפעם אחרת, כשיהיה לי קל יותר לתקתק – ולא לשרוך את השרוכים, כי
לשרוך אותם רק עד שתגיעי לפילאטיס ואז להתיר אותם…..זה מעצבן ולמי יש סבלנות,
ונעלת את הדלת ויצאת לשביל ממהרת כתמיד, מפוזרת ועמוסת ידיים ותיקים כהרגלך,
אל תתפלאי מותק, אם הדבר הבא שתראי הוא זה
ואחרכך זה
וגם זה כמובן.
.
אז נכון שב"איכילוב" כולם היו יעילים ונחמדים, ונכון שהצלחת לשכנע אותם לצלם קצת פחות צילומים וסי.טי
ממה שהם רצו, אבל עכשיו, כשאת מנסה לתקתק כמה מילים מול המחשב והיד שלך כל כך כואבת, כמעט
כמו הצלעות והלחי, עכשיו מותק, אני מקווה שהבנת, באמת ובאופן סופי, מה שאפילו ילדים בני שלש כבר
יודעים. זה לא חכם ללכת, שלא נגיד להתרוצץ, בנעלים לא שרוכות,
הפעם תזכרי, נכון?
.
תקריב 
תגובות
אויש, מותק, חיבוקים ורפואה שלמה. מרק עוף? קביים? אהבה?
אהבתיאהבתי
באמת, רפואה שלמה. נשמע כואב ולא נעים. מקסים שצילמת מהאלונקה:)
אהבתיאהבתי
אויש… :)
אהבתיאהבתי
מקסים :)
ושיהיו החלמה והרבה בריאות ושלמות האיברים – תמיד!.
אהבתיאהבתי
אאוץ'. רפואה שלמה ומהירה :)
אהבתיאהבתי
או לפחות שתעשי מהשרוכים בולקלה ותכניסי לתוך הנעליים
החלמה מהירה
אהבתיאהבתי
:)
נשיקות
אהבתיאהבתי