מוסר השכל מצולם

.

אם  החלטת לנעול את נעלי הצנחנים שלך –  על השאלה מה הן עדיין עושות כאן אני מעדיפה לענות

בפעם אחרת, כשיהיה לי קל יותר לתקתק – ולא לשרוך את השרוכים, כי

לשרוך אותם רק עד שתגיעי לפילאטיס ואז להתיר אותם…..זה מעצבן ולמי יש סבלנות,

ונעלת את הדלת ויצאת לשביל ממהרת כתמיד, מפוזרת ועמוסת ידיים ותיקים כהרגלך,

אל תתפלאי מותק, אם הדבר הבא שתראי הוא זה

ואחרכך זה

וגם זה כמובן.

.

אז נכון שב"איכילוב" כולם היו יעילים ונחמדים, ונכון שהצלחת לשכנע אותם לצלם קצת פחות צילומים וסי.טי

ממה שהם רצו, אבל עכשיו, כשאת מנסה לתקתק כמה מילים מול המחשב והיד שלך כל כך כואבת, כמעט

כמו הצלעות והלחי, עכשיו מותק, אני מקווה שהבנת, באמת ובאופן סופי, מה שאפילו ילדים בני שלש כבר

יודעים. זה לא חכם ללכת, שלא נגיד להתרוצץ, בנעלים לא שרוכות,

הפעם תזכרי, נכון?

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: