הכי קשה

.

.

הכי קשה זה למחוק.

צילומים.

אני מצלמת הרבה. המון. כל הזמן. הכל.

מאות, אלפי פריימים, אכות raw, המחשב שלי צועק, חורק, מתחנן שדי.

כאלה צולמו כמעט מאה, ושלוש הוכנסו לדצמבר.

ועדיין, הכי קשה זה למחוק.

.

הכי קשה זה למחוק.

טכסטים.

אני כותבת הרבה. לא המון. טכסטים, התחלות, סיפורים, סינופסיסים, כל הזמן.

ומיילים ואסאמסים וווטסאפ והודעות בפייסבוק, והבלוג, והכתיבה האמיתית גם.

מאות, עשרות רבות רבות, המחשב שלי דווקא מסתדר איתם, אני פחות.

אני רוצה למחוק את מה שלא יקרה איתו כלום ולהתמקד במה שכן, אם אחליט,

אתעקש, אעבור מכשולי רכוז ורצון, ופחד.

אבל הכי קשה זה למחוק.

.

הכי קשה זה למחוק.

אנשים.

יש לי מועטי מעט, בודדים, בודדות ממש.

חלקם יקרי ערך, מונחים בחיי כבר שנים, חלקם לא,

ועדיין,

הכי קשה זה למחוק.

אבל את כבר ילדה גדולה רחלי.

.

והזמן הגיע…

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • noa  ביום 8 בינואר 2012 בשעה 23:04

    אוהו .

    אהבתי

  • עודד  ביום 9 בינואר 2012 בשעה 00:09

    חלי
    לא צריך למחוק. שיחנק המחשב. שימחקו אחרים.
    אל תאמיני למי שאומר שצריך. השארי ילדה.

    אהבתי

  • נתן  ביום 9 בינואר 2012 בשעה 00:09

    טכסט מטלטל ונפלא.

    אהבתי

  • Niki A.  ביום 9 בינואר 2012 בשעה 08:53

    מקסים….

    אהבתי

  • מיכל  ביום 9 בינואר 2012 בשעה 09:51

    אל תמחקי. ברצינות אני אומרת. תשאירי אותם. שיהיו. הם לא מפריעים לך. את תראי.

    אהבתי

  • עירא - Ira  ביום 9 בינואר 2012 בשעה 12:33

    מסכים עם כולם. אני לא מוחק, הארד דיסק נוסף זה זול. זכרונות אנושיים זה יקר.

    אהבתי

  • אנונימי גם  ביום 9 בינואר 2012 בשעה 12:39

    אני חושב שהיא מתכוונת למחיקה במובן הפחות מעשי, אלא בקושי להחליט למחוק משהו לוותר עליו באופן בלתי אפשרי לשחזור. אני צודק חלי?

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 9 בינואר 2012 בשעה 13:01

    לחלי שעודה רחלי…
    כמעט מדי יום, באותות ומופתים, את מוכיחה לנו (ובעיקר אותנו) כי ניחנת באומץ לב הדרוש לצאת כנגד שועי עם וארץ, לוחמת את מלחמת החלשים חסרי הפה והגב.
    מחקי, מחקי את כל מה או מי שערכו המוסף הוא נטל ועול, שגם אם יונח לו אי שם על המדף הוירטואלי או הרגשי לעולם לא יספק את המשקל הסגולי והרגשי שהיה לך בראשיתו.
    את כבר ילדה גדולה רחלי והגיע הזמן…..

    אהבתי

  • קוראת  ביום 9 בינואר 2012 בשעה 13:51

    ומה זה הטכסט המצולם בתמונה השניה ?

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 21 במאי 2012 בשעה 01:36

    חלי יקרה, גיליתי ממש היום, חודש לפני גיל 39 שיש לי הפרעת קשב רצינית. תגלית רצינית באמצע החיים. הזדהיתי כ"כ חזק עם המילים שכתבת על ההפרעה…. כ"כ מוכר התסכול, הבלבול, השכחה ועם זאת השנינות, הצחוק, ההומור שנמצא תמיד. ומנהלת שאמרה לי לפני 4 שנים- "מעולם לא ראיתי פער גדול כ"כ בין פוטנציאל והישגים…" והתסכול שהיכה בי שוב שמשהו לא מסתדר לי ואחרים שמאוכזבים ממני ואני לא מצליחה לעשות עם זה כלום… על פניו, אני ממש רגילה, יש שיגידו מוצלחת. נשואה לבעל מדהים (זוגיות חזקה ולא פשוטה בכלל) + 2 בנים מדהימים…מנהלת קריירה מוצלחת אך עם המון סערות פנימיות שמלוות אותי מתמיד…קושי גדול בלמידה למבחנים וציונים בינוניים, רק בעבודות הצטיינתי- עומק. .אז תודה לך על הבלוג שכתבת שנוגע לי כ"כ עכשיו ואני סטודנטית בתחילת דרכה בתחום ה ADHD.

    אהבתי

כתיבת תגובה