D N A גירסת הפרברים

.

.

 

היום באתי להוציא אותו לסבוב שבת רטוב בכל זאת

התינוק של הורי

וצלצלתי והזמנתי אותן שיבואו גם.

איך הם יודעים שהם בני משפחה אנחנו לא מבינים….

הם נפגשים פעמיים שלש בשבוע בפארק המופלא, אבן החן של הפארקים, גן העדן של הפרברים,

תמיד בהמולה גדולה עם עוד כלבים ועוד אנשים. מכירים את אנשי הכלבים? אלה הנפגשים על

בסיס קבוע, לא מאורגן מראש אבל כזה שהופך לעוגן חיי הכלבים והבעלים שלהם? שם הם

נפגשים, אבל לא על בסיס יומיומי. היא שם יומיום ואפילו פעמיים והוא כאמור רק איתי,

ובכל זאת הם יעדיפו להיות יחד, תמיד. לא חשוב כמה כלבים נמצאים שם, לא חשוב שהיא

מעורה מאד בחיי הלהקה הפרברית, מהרגע שהאחד מזהה את השניה מגיעה, או ההפך, יש הרף

עין של עמידה לזיהוי ומתחיל הריטואל. מתחילים בריצה, עדיף במעגלים או סתם ברדיפות

המזכירות מערבונים. אדמה, דשא, מים, הכל הולך.

אחרכך מגיע זמן הנהמות, קפיצות ובעיקר חשיפת שיניים המצטלמת כאילו נשיונל ג'אוגרפיק הצליחו

להתקרב לקרב זאבים אכזרי ולא במשחק גורים  גדולים מהמקובל. חשיפת שינים ומי מכניע את מי

הם בודקים עם כל כובד כפות רגליהם הגדולות והכבדות.

ועוד נסיון

ועוד אחד

והתגוששות רטובה

ורק אחרי זמן רב הם מתחילים להאט, להריח משהו, להרים מקל שנשר כאילו היה אוצר, לגשת

לבסיס האם לבדוק שהיצורים הגבוהים עדיין שם, לשתות,

ואז הם נחים, בכל זאת תינוקות.

ואנחנו מסתכלות בשתי החיות העוצמתיות האלה ולמרות

שאנחנו עדיין לא מבינות איך הם יודעים,

ברור לנו שמעבר לדי אן איי הזאבי המשותף להם, יש

להם גם די אן איי משותף נוסף, גולדנברגי לגמרי.

והם ממשיכים שני אלה עד שאנחנו קוראות להם

ופונות הבייתה.

זוג זוג לביתו הוא, שני זוגות של בנידודים…

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ויק  On 20 בנובמבר 2011 at 00:20

    איזה צמד חמד,
    ותמונת חשיפת השיניים – באמת נשיונל גאוגרפיק,
    ובתמונה האחרונה ניכר הטאץ' הגולדנברגי, תקריב לרגע חם ואוהב.

    באיזה עולם מופלא יכלנו לחיות אם היינו משתובבים ונלחמים רק לשם הספורט,
    כמו בענף הסייף, חץ וקשת, זריקת דיסק,בלי כוונה להרוס – פשוט לשם הנאה.

  • שלומית לוי  On 20 בנובמבר 2011 at 00:38

    DNA גולדנברי- איזה ניסוח מקסים. גונבת לשימוש מתישהו:)

  • יוסי דר  On 20 בנובמבר 2011 at 09:56

    מרשים ביותר!

    אם אין לך חשבון ביוטיוב – כדאי שתחשבי על זה (במיוחד כיום לאחר שהקלו על התנאים להרוויח כסף מפרסומות).

    אגב, אחת התמונות (גורי 21) לא עולה (לפחות אצלי).

  • דליה  On 20 בנובמבר 2011 at 19:25

    וקצת חבל לי, היצורה הגבוהה השנייה, שאיני יכולה להעביר לזאבה שלי את מלוא הרגישות, והתיאור הפיוטי של הניואנסים היפים.
    אבל אולי בעצם לא באמת צריך – כי את כל זה היא מרגישה ב-DNA הגולדנברגי שלה ברגע שהיא פוגשת אותו, ומלוא פרץ הרגשות בא לידי ביטוי בדיוק באופן שתיארת.
    מקסים!

  • עודד  On 20 בנובמבר 2011 at 21:41

    חלי תודה;

  • נעה זני  On 20 בנובמבר 2011 at 21:45

    נהדרת ,פשוט .
    איך את מסתכלת.

  • אלזה  On 21 בנובמבר 2011 at 10:00

    צמד חמד:)
    למרות חסיפת השינים!!

  • מוׁמוׁ  On 22 בנובמבר 2011 at 13:07

    צריך להוסיף תמונה של אחרי… בבית…. שכוב שרוע על הריצפה נטול כוחות ומאושר :)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: