ובזה אני מסייגת את תרומתי

.

.

בירושלים יש קמפיין לעידוד חתימה על כרטיס "אדי", יפה, נכון?

רק מה…..ראו נא את ההבדלים בין תמונת אד"י רגילה

.

.

.

.

.

.

.

.

.

לתמונת אד"י ירושלמית.

בירושלים אין נשים, והן בודאי אינן מוזמנות לחתום על כרטיס אד"י.

דיליט. לאט לאט מצליחים לעשות עלינו ד י ל י ט.

.

ולכן,

בגלל שאין בי ספק שהגבר הדתי שיצטרך את הכבד שלי, הקרנית שלי או הכליה בזמן אמת,

טפוטפוטפו,

לא יעצר לברר אם הכליה שתציל את חייו היא נשית,

וגם אם יתברר לו שאני אשה, וגם אם יתברר לו ששרתי בקולי קולות מול גברים – נניח –

נדמה שהרב שלו ימצא מיד איזה פסוק או פסק הלכה שיאפשרו לו לחיות איתי בטומאה למרות הכל.

לכן,

אני מצהירה כאן ועכשיו ואנסה גם לסייג את תרומתי באד"י,

שאני מסרבת לתרום כל חלק מגופי לגבר לפני שישאלו אותו את השאלה הבאה:

האם תסכים לשמוע אשה שרה?

ואם יענה בשלילה,

יענה בשלילה גם על חלקים נבחרים בגופ/תי.

.

לחוסר שיוויון, אפליה וכפיה יש פנים רבות.

..

.

מי שמעוניין לעזור לי להפיק קליפ שבו מזמרות להנאתן נשים רבות ומגוונות אנא שיפנה אלי.

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רחלי  On 2 בנובמבר 2011 at 17:22

    כדי שאיש באמונתו יחיה וימות-
    אפשר להנפיק כרטיס אדי כחול לגברים שמוכנים לתרום ולהתרם רק ע"י גברים
    וכרטיס וורוד כצפוי לנשים ….
    ובא גואל לציון….
    בכלל – כיוון שמדובר בתרומה- יש לכבד את רצון התורם…
    ואם אפשר היה לסייג את התרומה- סביר שיותר אנשים היו חותמים….

    ..

    אהבתי

  • noam-lester  On 2 בנובמבר 2011 at 17:31

    אה, המממממ. זו יריה ברגל. ניסיון להידמות למחרימים.
    כל היופי של התרומות האלה הוא שהן עיוורות לגזע ולמין ולכל אבחנה אחרת. אין טעם להילחם במחרימים על ידי חרמות.

    אהבתי

  • chellig חלי גולדנברג  On 2 בנובמבר 2011 at 17:35

    יש טעם להלחם בכפיה דתית שהולכת ומתפשטת,
    יש טעם להביע דעה ולהגיד שהם יכלו לא להסכים לתנאי הזה בירושלים ולוותר על הקמפיין שם,
    אי אפשר כל הזמן, בשם ההרואיות והצדק להכנע לסחטנות וכפיה דתית,
    די נעם שידעו שהדדיות היא לא חד צדדית,
    שאסור לשמוע אותי, לראות אותי, להתייחס אלי,
    אלי=אשה כמובן,
    אבל אפשר גם אפשר לקבל את הכליה שלי בזמן אמת כי כולנו רקמה אנושית אחת?
    די. חאלאס.
    אני לא משתתפת בזה יותר.

    אהבתי

  • העלמה עפרונית  On 2 בנובמבר 2011 at 17:45

    האם שמעת על אירוע "נשים שרות" שצפוי להתקיים ב11.11.11 בחיפה, ב"ש, ירושלים ותל אביב?
    http://vandersister.wordpress.com/2011/10/22/sing/

    אהבתי

  • chellig חלי גולדנברג  On 2 בנובמבר 2011 at 17:55

    שמעתי עכשיו, אגיע ואני מבטיחה, ממש מבטיחה לא לגנוב ת'סולו לאף אחת :)

    אהבתי

  • רן הורודי  On 2 בנובמבר 2011 at 18:01

    להשתיל תבונה ושכל לראשי עמותת אדי

    אהבתי

  • הדר  On 2 בנובמבר 2011 at 18:20

    קוראת כאן מזה זמן רב, מגיבה פה לראשונה. העניין מקומם. הם מפרסמים מעין התנצלות זולה בעמוד הפייסבוק שלהם, מעין אמירת סליחה ו"אנחנו פועלים לפי חברת הפרסום שלנו". מבלי לפטר את אותה חברת פרסום, מבלי להציע פיתרון של ממש, והכי גרוע – לתרץ זאת עם:
    "לא ידענו על התנאי שהוכתב לנו יומיים לפני שהקמפיין יצא לדרך. התבקשנו לוותר על תמונות הכוללות נשים, בערים ירושלים ובני ברק."
    אני גרה בירושלים והתהליך הזה של הדרת נשים מפרסום הולך ומחריף עם הזמן. יצא לי להיות בקניון בו תמונות נשים פשוט טושטשו. עכשיו אני מרגישה שהייתי תמימה, שחשבתי שלמטרות טובות כמו אד"י זה לא יגיע.
    בכל אופן, אני מתכננת ללכת לאירוע "נשים שרות" בגשר המיתרים בשבוע הבא. כרגע זו הפעילות היחידה ששמעתי עליה שיוצאת כנגד התופעה של הדרת נשים. ממליצה לכולם ולכולן לעשות כמוני, אם לא בירושלים אז בערים אחרות בהן מתקיים האירוע.

    אהבתי

  • שרית  On 2 בנובמבר 2011 at 22:43

    חוט השני העובר בין כל המקרים של הדרת נשים ממודעות (אדי, הוניגמן, בעבר נשים במערכות בחירות מוניציפליות וארציות בירושלים) הוא חברת הפרסום "כנען מדיה בתנועה". לפי בדיקה קצרה, לחברה זכיון בלעדי לפרסום על גבי אוטובוסים של דן, אגד, קווים וכו'.

    לפי מיטב הבנתי, הם אלו שסירבו לפרסם תמונות של נשים בבני ברק ובירושלים (בה החרדים הם מיעוט יש לציין). השיקול שלהם הוא כלכלי נטו – השחתת שלטי פרסומת עולה להם כסף.

    אולי צריך להעמיד במכרז הבא תנאי בו החברה מתחייבת שלא לסרב לקמפיינים המערבים תמונות נשים. כרגע יש להם זכיון בלעדי והם יכולים לעשות מה שירצו. אם מישהו חושב שאפשר לעשות משהו לגבי זה כבר עכשיו ויודע איך – כולנו נשמח.

    http://www.cnaanmedia.com/apage/66282.php

    אהבתי

  • אודיון  On 3 בנובמבר 2011 at 08:05

    המטרה – תרומת איברים – מספיק חשובה כדי שלא תשמש כלי ניגוח במאבק להתחרדות. יש להפריד את המאבקים. לכן צריך לחדור לעולם החרדי, (אף שאין שם נשים :-)) במסרים ש"עוברים" אצלם, וגם לא להזניח את המאבק האחר נגד התחרדות-יתר. (=דת-פונדמנטליסטית-חדשה שיוצרים כאן החרדים, שבחלקה מנוגדת לדרכה של היהדות).

    אהבתי

  • ס  On 3 בנובמבר 2011 at 13:08

    ה"מטרה" במקרה הזה, היתה "להצליח לפרסם על אוטובוס של אגד", שעליו אחראים כנען.
    ומסיבה תמוהה אדי התכופפו בפניהם כאילו כלום. אם אדם הגון היה אחראי על הפרסום, הוא היה לוקח את הכסף שלו לחברה שלא תספר לו מעשיות ש-אסור- לפרסם נשים, ושתאפשר זאת, כמובן.
    אבל זה לא המקרה.

    אהבתי

  • שרית  On 3 בנובמבר 2011 at 16:09

    אודיון – באמת?

    בכל ירושלים אין תמונה אחת לרפואה של אשה בפרסום בשטח הציבורי. החרדים הם מיעוט בירושלים. מ-י-ע-ו-ט. התמונה של סנדי בר במודעות של הוניגמן נחתכה גם בשכונת קטמון בירושלים – שכונה מעורבת, בה מרבית שומרי המצוות נמנים על המגזר הדתי ולא החרדי. היא נחתכה גם במרכז העיר – אזור של מסחר ובילוי, בו החרדים לכל היותר עוברים מנקודה א' ל – ב'.

    האם נוכחות נשית צריכה להיות מצונזרת בכל מקום בו ייתכן ויעבור חרדי? אני מקווה שהתשובה ברורה לך.

    אהבתי

  • אביטל  On 3 בנובמבר 2011 at 18:19

    מתארגנת קבוצת נשים (גם גברים יתקבלו בברכה כמובן) להחזרה סמלית וקבוצתית של כרטיס אד"י.
    המעונינ/ת מוזמנ/ת לפנות למייל-
    returnadi@yahoo.com

    אהבתי

  • שני פרופסורסקי  On 4 בנובמבר 2011 at 23:56

    עוד הרבה לפני שעניין הדרת נשים הפך לנושא החם, שלחתי מכתב לאדי ובו ביקשתי להתנות את תרומתי בכך שהנתרם ייעזר במקביל גם ברפואה טבעית-משלימה, כדי שתרומתי לא תהיה לשוא. זה היה אחרי שקראתי בעיניים דומעות אך גם ביקורתיות את הכתבות על הילד שנפטר בעת שהמתין להשתלת לב. בין השאר הכתב הזכיר את הקולה והחטיפים שהלכו לקנות לו. נו באמת, חשבתי לעצמי, ככה עוזרים לילד עם לב גדול אך שבקושי מתפקד?
    התגובה שקיבלתי מעמותת אדי היתה שלא ניתן להתנות בכך את התרומה, אבל ניתן לבקש. את הכרטיס הם שלחו לי, ולא שאלו אותי אם אני רוצה אותו בכל זאת או לא. אז כתבתי את הבקשה הזו בכתב ידי על גבי הכרטיס.
    מה שהרתיח אותי היתה העובדה שכן ניתן להתנות את התרומה בהתייעצות המשפחה עם איש דת לפי בחירתה. ומה אם אישי ואני כהנים של דת הנטורופתיה? מה שמראה שלעמותת אדי אין בעיה להיכנע לתכתיבים דתיים…

    (אגב אדי זה לא ראשי תיבות, זה היה שמו של הבחור שעל שמו נקראת העמותה)

    ואם מדברים על הדרת נשים מפרסומות, אז לדעתי הרבה מהתמונות של הדוגמנים על שלטי החוצות הן לא פחות סקסיות ומפתות מאשר תמונות של נשים. האמת היא שלי כבר מזמן נמאס לראות תמונות ענק של גברים,נשים או ילדים בפרסומות. וזה לא קשור ישירות למחאה הספציפית הזו, זה קשור יותר למחאה החברתית הכללית המתנהלת בתקופה זו.

    אהבתי

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: