.
.
.
מכונת הלחם ביהודה המכבי הייתה תפוסה אז החלטתי לחתוך בבית,
שתי שקיות בשתי ידיים – כן, שוב נכנסתי ללחם ועתון – מה עם מנוי סוף שבוע מתי יהיה סוףסוף?
והגעתי לדלת מפוזרת נפש וגוף כהרגלי,
שווווווווווווו
גשם כבד, מלא, לא מהוסס ממלא את מרחב הראיה שלי,
דקה ועוד אחת ואני מבינה שהוא כאן כדי להשאר לרגע, וגם אני מבינה שחם בחוץ.
זה לקח,
בחיי,
פחות מהרף עין והייתי בחוץ.
מה את עשויה מסוכר שמעתי את סבתא שלי שואלת כמו ששאלה תמיד כשאני מהססת בגשם,
לה עניתי תמיד שכן, בטח, מסוכר ודבש סבתא,
אבל עם עצמי אני יודעת ת'אמת. לא נמסה. לא כל כך מהר,
ויצאתי לכיוון האוטו.
.
הולכת בגשם. הגוף מתכווץ ואני לא מאפשרת לו. זוקפת כתפיים, מאטה בכוונה את מהירות צעדי,
מנסה להתבונן. עשרים חנויות, שמאלה. עשרים בתים, ימינה. עוד קצת.
אנשים מכווצים מתחת לסוככים צרים לפני חנוית, ארבע בנות בערך חמש עשרה רצות בצעדים גמלוניים
ומשעשעים ובצווחות אופייניות O M G למיניהן, שלושה ילדים דתיים מתכנסים תחת מטריה גדולה אחת
ושואלים את אמם אם יש ברכה לגשם ראשון, בחור צעיר וזרוק בנעלי אצבע מגומי פשוט נכנס לשלולית
העמוקה באמת – איך זה קרה בחמש דקות אני לא מבינה – כאילו פסע במדבר וחייך אלי חיוך מקסים
וגדול כמעט כמו זה שחייכתי אליו בעודי מנסה לגונן על החלה שבידי בחירוף מים.
אני מהלכת לי – כן, כן, הילכתי לי. שום מילה אחרת לא תתאים – בגשם הממשי הזה, היורה הזה
שאין שום התלבטות אם הוא טפטוף או באמת היורה, ופשוט שמחה.
/
הנעלים ספוגות, השיער נוטף ממש, משקפי השמש זקוקים למגבים, מה מצב החלה פחדתי לנחש.
אני מנסה לצלם עם הבלקברי תוך כדי ומחליטה שזה או הוא או אני,
והזמזום האלקטרוני הפותח לי דלת ופתח אל האוטו שלי שמרגיש כל כך כמו בית עכשיו.
והשער שלי רטוב, והבגדים, והפנים, וסתוו, ושבת, והריח הזה,
לך תסביר ריח. ש מ ח ה.
.
תקריב 
תגובות
את מקסימה
אהבתיאהבתי
תיארת את זה כל כך יפה. אכן שמחה אמיתית :)
אהבתיאהבתי
חלי את צלמת גדולה!!!!!!
שנה טובה שולה קיסרי
אהבתיאהבתי
חלי תודה;
שִמְחה לנו כשאת שמחה.
אהבתיאהבתי
חייכתי לעצמי. בדיוק בדברים הקטנים הללו את מצויינת. ההבחנה והרגישות. ולגמרי הריח, הריח של הגשם בפוגשו את האדמה, זה היה החלק הכי טוב של היום הזה. יחי היורה, יחי הגשם, יחי הסתיו ויחי החורף.
אהבתיאהבתי
בדיוק אותו הדבר, לפני חצי שעה, אבל במנהטן…
קניתי נעלי אצבע כי ריחמתי על הסנדלים היפים שלי…
השמחה שלך מדבקת לגמרי.
אני נשארת עם המילים שלך איתי. כמה יפה את כותבת.
אהבתיאהבתי
רחלי
איך תארת הרגשות,
תארת אפילו את טיפות המים!!
והחזרת אותי לילדותי!!
אחד הדברים שאהבתי בחיי
לטייל ביורה
תודה על התזכורת
אהבתיאהבתי
אבל אבל אבל יש מנוי סופשבוע (לי יש שניים: של העיתון של המדינה ושל זה לאנשים חושבים), העניין שהוא עולה כמו מנוי רגיל. זה של האנשים החושבים מגיע רק ביום שישי (אם יש חג באמצע השבוע לא מגיע) – זה של המדינה מגיע בשישי וחג + את העיתונים היומיים אפשר לתרום לבתי"ח, צה"ל וכו' – אני תרמתי לחמותי, באמת :)
אהבתיאהבתי