חומצת מילים ועיתונאית אחת גם

כאן היה פוסט כועס על עיתונאית שלא אנקוב בשמה,

אין לי ספק שצדקתי בכל מילה שכתבתי,

אבל,

עברו בדיוק שבע שנים ( פחות חודשיים ),

ואין לי כוח יותר לחומצות מילים ואיבה ורעל בחיים שלי.

מחקתי את הפוסט,

משאירה אותו כזכרון.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רוני  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 00:45

    אז אני אגיד – שלא יודעת עלייך כלום, ובכל זאת השפריצה רעל מחריד, תוסס, מאכל, שהכאיב לכל מי שאוהב אותך אפילו קצת, ואני אוהבת אותך הרבה.
    זו לא את, זו היא.

    אהבתי

  • דנה  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 00:59

    אז אני אגיד(2) – בלי שאקרא, שלא משנה במי ומה מדובר, ומה כתבה אשת הליפסטיק. די בכאב שגרמה לך עד כדי הפוסט הזה כדי להרתיח את הדם.
    אבל את יודעת, קארמה (של אתאיסטים) וכאלה – זה הרי יחזור אליה.

    אהבתי

  • אורי  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 01:07

    זה הרגיש כמו סגירת חשבון אישי. מכוון ישירות אליך וארסי בטירוף.
    אני כן הייתי מתלונן אצל העורך שלה

    אהבתי

  • גיל  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 01:14

    רונה איזו תגובה מוזרה. אם לא קראת אז איך את מחליטה שעניין היופי של העיתונאית לא רלוונטי? אולי הוא בדיוק העניין? אולי מה שנכתב עסק ביופיה? תקראי, תגיבי.

    אהבתי

  • מיכאל ז.  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 01:20

    אני מאמין גדול באמרה שהיוניברס דואג לכולם. בלי להגרר לאמירות ניו אייג'יות, כל אחד מקבל כגמולו (כגמולה), ורשע שאנשים מפיצים חוזר אליהם תמיד. זה היה מרושע, שקרי ומיועד לפגוע. וזה פוגע.
    אבל את? יש לך חברים שיודעים מה האמת, חברים שאוהבים אותך ושמים קצוץ עליה ועל הרוע שלה. שתתפוצץ.

    אהבתי

  • נחום  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 04:15

    דווקא בחורה יפה גבי בר חיים. וסקסית. יופי של עיניים.

    אהבתי

  • ענת  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 06:43

    רונה, נראה לי שדי להתבונן בתמונה ולהבין שיש בה הרבה מעבר לאי יופי חיצוני ….
    חלי יקרה, אני בטוחה שיש בך את היכולות לעשות forward מחשבתי לעוד חודש בערך, ולתהות מדוע היית מוטרדת מדברים שיצאו מהליפסטיק האדום (כי לא נראה לי שיש מקור אחר שהם יכולים לצאת ממנו)…. ובכלל לא קראתי מה שהיא כתבה, ואין לי שום כוונה שכזו. ענת

    אהבתי

  • אסתי סגל  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 07:48

    אוי חלי,

    קראתי את הטקסט שלך והכאב והעלבון השאירו אותי ללא מילים.
    כבר עשר דקות אני חושבת מה אוכל לכתוב כדי לעודד, ואז הלכתי לעשות חיפוש על שמה ברשת כדי להגיד שזה שנתנו לה לכתוב בעיתון לא הופך אותה לעיתונאית. ואז גיליתי שהיא אכן "עיתונאית". מצד שני קראתי את התגובות על הידיעה שהיא עבר ממעריב לידיעות. והתגובות אומרות הכל:
    באייס:
    http://www.ice.co.il/article/view/241542

    בוואלה ברנז'ה:
    http://b.walla.co.il/?w=/3053/1712431

    אהבתי

  • ליאורה  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 09:59

    הייתי מתלוננת ואולי אפילו תובעת. זה מקומם שאני לא מוצאת מילים

    אהבתי

  • ימימה  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 10:10

    אוי, חלי.
    אני רוצה לומר משהו בלי להישמע כאילו אני ממעיטה ולו במעט את הכאב שלך, כי ברור שהוא גדול, ואני מקווה שאצליח.

    קודם כל עליה – כשמישהו כותב ככה, ברור שלא מעניין אותו מושא הביקורת שלו, אלא כמה הוא יוצא מגניב. וכשקוראים את זה במבט רק טיפה ביקורתי זה זועק כמה שזה לא מגניב.

    אבל לתגובה שלך – כל תגובה שהיא לגופו של אדם ולא לגופו של עניין היא מראש חלשה. את חושבת שהקוראים שלך צריכים לדעת איך היא נראית כדי לדעת שאת יפה, וכל מה שנכתב זה הבל? אבל זה לא שחשוב. מה שחשוב הוא שכמו שמבקר ספרות לא חייב לדעת לכתוב ספרים, ככה גם מי שמבקרת אותך על יופייך לא חייבת להיות יפה.

    ומה שהיא כתבה – נוראי ומכוער.

    אהבתי

  • דניאלה  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 10:16

    לא שזה מנחם, אבל מדובר באישה נוראית, שנואת התעשייה, באמת, מכשפה שלא ברא השטן. אישה שהתקלקלה והושחתה ע"י המקצוע שלה וכל מה שנלווה לו. חלי, מחזקת את ידייך. את יותר חזקה מזה.

    אהבתי

  • נטשה  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 10:29

    ליפסטיק אדום ועקום, אבל את את חלי ושום חומצה, רעל, אסר, רוע לב צהוב לא יקלקלו.

    אהבתי

  • רונה  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 10:57

    קראתי ועדיין אני לא מבינה:
    האשה לא יפה, חיוכה עקמומי ממבוכה.
    היא לא דוגמנית, היא עיתונאית (כן, עיתונאית).
    אני מבינה, בערך, את הפגיעה.
    לא מצליחה להבין את התגובה.
    סליחה שאני לא מדברת בקול הקונסנזוס, אבל התגובה מכוערת בעיני מהטקסט שכתבה האשה שבתמונה.

    אהבתי

  • מישהו מידיעות  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 11:51

    ככה צריך. זכותך לכעוס ולהגיב איפה שנוח לך.
    מערך הכוחות משתנה עם הכוח של האינטרנט וטוב שכך.ימי הכוחניות של העיתונות נספרים לאחור.

    תתלונני אצל העורך.

    אהבתי

  • galithatan  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 11:57

    שכרון הכוח מביא אנשים לשלוח חיצי ארס איומים, ולשכוח דבר אחד: היום הם אולי שותים את היין אבל מחר הם עלולים להיות אלו שבוצרים את הענבים.

    מבחינתי אדם כזה (אישה) מחוק.

    אהבתי

  • שלומית לוי  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 12:17

    חלי, הלכתי לקרוא עכשיו בגלל מה שכתבת. (אתמול בכלל לא טרחתי לקרוא, לא נראה ראוי לתשומת הלב) ,
    הכתיבה שלה כל כך לא טובה, כל כך סתמית. אלמלא התגובה שלך זה היה עובר בכלל בלי שאשים לב. זה באמת קטן, רע, וקטנוני מצידה, בטוח שיש משקעים אישיים נגדך- אבל באמת שמה שהיא כתבה , בעיניים אובייקטיביות- לא שווה את תחושת העוול שלך והפגיעה בך.

    תעשי דליט, היא לא שווה את כאב הלב הזה. באמת שלא.
    חיבוק .

    אהבתי

  • מיקי גוריון  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 13:09

    הכתיבה שלה מעידה על מרירות ושנאה לכל מה שיפה.
    את יכולה להעלב ולהרגיש חרה בצדק גמור, ובכל זאת במקומך הייתי מתעלה ורואה את העלבון שבדבריה כחולשת הקנאה והאומללות. מלחמה בה תעצים את מילותיה ו"תגדיל" אותה מעבר לרצוי בכלל.
    את יודעת מי את. ומול רשע שכזה-נקמה לא עוזרת. וכמו שכתבו ימימה ורוני, זו היא לא את.
    ואצלנו אומרים: היא לא נגדך-היא בעד עצמה.

    אהבתי

  • אורנה  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 13:15

    חלי – רק שתדעי, הטקסט מ"7 לילות" – לא עולה ברשת. כל שאין בהכרח שום חיי נצח לטקסט שפגע בך.

    אהבתי

  • aliciashahaf  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 13:20

    חלי מותק, אין לי מושג מי זו האישה הזו ומה היא כתבה. אבל, אין שום דבר טוב בה. אני לא מדברת על יופי חיצוני, אלא על מה שהיא משדרת (ואני מעריכה שזו הסיבה שהעלת את התמונה שלה). יש לי הרגשה שהכאב שלך הוא הכייף שלה, ומרגיז אותי שהיא מקבלת את מבוקשה.
    נשיקות וחיבוקים.

    אהבתי

  • רוני  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 15:07

    העניין הוא לא איך שהיא נראית אלא עצם הנראות. עצם חוסר היכולת להסתתר מאחורי המילים המרושעות, העורך המגונן, הלוגו של ידיעות אחרונות.
    זו האישה שפגעה. יש לה פנים ושם בציבוריות, בדיוק כמו לזו שעליה כתבה.

    אהבתי

  • א.  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 15:44

    רוני צודקת. זו אשה שפגעה ויש לה פנים ושם בדיוק כמו לנפגעת ואין יותר את היכולת להסתתר מאחורי מילים מרושעות ולוגו של עיתון ולחלי שאפו על האומץ לכעוס בקול רם ואלגנטי :-)

    אהבתי

  • מישהי  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 16:36

    גם אני חייבת להתוודות שלא קראתי את הכתבה הנדונה עד שהתפרסם הבלוג של חלי. והיתה לי סיבה טובה שלא לקרוא את הכתבה הזו – היא נראית לי אחת מרצף כתבות שהעיתון הנ"ל מפרסם לאחרונה שמצביעה על מצוקת חומרים רצינית. עכשיו משקראתי, לא רק את גבב המילים של הגב' הנדונה אלא גם של שותפיה, אני מבינה שהאינסטינקט הראשוני שלי היה נכון וראוי היה להתעלם מה"כתבה" הזו לגמרי. נשאיר כרגע בצריך עיון את השאלה מה לאנשים שהשתתפו ב"כתבה" הזו ולתואר "עיתונאי". מזמן לא קראתי כאלה רשימות סתמיות שבזבזו לי כמה דקות מהחיים ובטח לא העשירו את ידיעותי או עולמי הרוחני בשום אופן. להפך, קומם אותי לדעת שאנשים כ"כ בורים ורדודים הם אלה שכותבים על תרבות ועוד באופן שכזה.
    באשר לדברים עצמם שנכתבו – אני מחזקת לגמרי את חלי ואת תגובתה. חבל שהכותרת המקורית של הפוסט שונתה – היא הבהירה היטב את התגובה. ולכל הצדקנים שמבקרים את חלי – שימו את עצמכם במקומה. הגב' כתבה עליה שהיא x. לא "כמו x" אלא x. דבר שבכלל לא עולה מהסרט, אגב. כמה נמוך, בזוי ובעיקר מרושע צריך להיות כדי לכתוב את מה שהגב' עם החיוך הנבזי כתבה עליה? אני גם כמעט בטוחה שמדובר בלשון הרע ולא בהבעת דעה לגיטימית. גם אני מאמינה שאנשים רעים מושכים אליהם רוע וטינופת בחזרה. אבל בכל זאת, הייתי שמחה לו היו ננקטים נגדה צעדים קצת יותר חריפים מאשר פוסט. והייתי שמחה לו לשם שינוי היו כותבים עיתונאים רציניים במוסף הזה ולא כל מיני אנשים רעים וחמוצים עם חורים בהשכלה ואצבעות קלות ומשועממות על המקלדת.

    אהבתי

  • הדר  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 17:09

    עליה נכתב השיר 'עיתונאי קטן שלי'?
    לא קראתי וגם לא אקרא,
    אך מבינה את הזעם, הכעס, העלבון.
    חלי, אני בטוחה שהיא לא שווה את האנרגיות שאת מוציאה בגללה,
    יש אנשים קטנים, קטנים, שרוע הוא בסיס לחייהם.
    העולם עגול, בעניינים הללו, ומי שצוברת קארמה של רשע
    תקבל אותה בעצמה.
    מי שאוהב או מוקיר אותך, רשעית שכזו לא תשנה לו.
    ולפחות הדברים כתובים רק על עיתון, ולא ברשת,
    ומחר יעטפו איתם דגים…

    אהבתי

  • נחשי מי  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 17:36

    אין קשר בין בקורת על סרט ובין השתלחות אישית בך. אני לא מצליחה להבין את ההגיון במה שהיא כתבה וגם לא איך העבירו את הטכסט הזה. תמוה.

    אהבתי

  • ג'מה  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 18:18

    חלי.
    את הפוסט ראיתי אחרי שקראתי את כל עיתוני השבת, כולל ידיעות אחרונות.
    לא היה לי מושג מה עורר בך תגובה כל כך פגועה, הנחתי שמדובר בכתבה מכפישה עליך, ולא זכרתי אחת כזו.
    וכך מצאתי עצמי יוצאת במסע חיפושים, שקיצו בשורה אחת, בתוך תיבה אחת מרבות, בכתבה לא חשובה ולא מעניינת.
    אכן היתה זו הערה מיותרת, שניסתה – ללא שום הצלחה – להיות מרושעת ומחודדת, והצליחה בעיקר להיות גמלונית וסרת טעם.
    ועם זאת התגובה שלך היתה בדיוק מאותו החומר – חושפת יותר את האגו השביר של הכותבת מאשר את חסרונות מושא הטקסט, ומכוונת נמוך בטעם רע.

    הבלוג שלך הוא אי של כתיבה טובה, עין רגישה ולב רחב. הפוסט הזה כל כך חריג בנוף שאת יוצרת. לא חבל?

    אהבתי

  • יוסי דר  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 18:35

    תודה על התמונה.

    כי היא מזכירה לי יציאה של טוני בנקס (חבר פרלמנט אנגלי, איש מדהים שנפטר באופן פתאומי), שהתרגז פעם על מרגרט תאצ'ר ואמר עליה ש:

    She behaves with all the sensitivity of a sex-starved boa constrictor

    ( boa constrictor = נחש בריח )

    אהבתי

  • אורית עריף  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 21:08

    קראתי עכשיו.
    מחבקת אותך, כועסת את כעסך ובזה לזו שכתבה. איזו קטנה.

    אהבתי

  • avivamishmari  ביום 9 ביולי 2011 בשעה 22:43

    יקירה, לא קראתי וכנראה כבר לא אצליח לקרוא את מה שכתבה.
    לכן גם אין לי דעה ספציפית לגבי פרסום התמונה שלה ומה הוא אמור להשיג.
    בכל אופן, אני איתך, ואת אישה יקרה ונהדרת. מותר גם להיות אישה נעלבת ורותחת. קבלי טון וחצי חיזוקים וחיבוקים.

    אהבתי

  • יפתח  ביום 10 ביולי 2011 בשעה 02:31

    לא קראתי את הכתבה המדוברת, אבל, חייב לציין, יוסי דר: התגובה שלך סקסיסטית משהו.
    כי אתה מתיחס לתמונה, לא לעצם המעשה. כלומר: לכאורה, עפ"י התמונה, אתה אומר: זאת נראית לי אשה מתוסכלת מינית. זה מה שמשתמע מהתגובה שלך. בתור כותב לא מתלהם וזהיר בד"כ, הן בכבודן של בריות והן בפקטור המשפטי – לא מתאים לך.

    אהבתי

  • אלזה  ביום 10 ביולי 2011 בשעה 06:58

    רחלי לא קראתי ואין בדעתי וקרוא
    אל כל דבר מרושע לא יתאים לך.
    מחבקת ומחזקת אותך

    אהבתי

  • עידית  ביום 10 ביולי 2011 בשעה 11:43

    חיפשתי ומצאתי את הכתבה: עלובה ונבזית, אינפנטילית בניסיונה להצטייר כאמיצה ושנונה, ומשיגה רק עליבות. אפילו העלבונות שהיא זורקת בכמה אנשים אהובים משכבר, לא רק בך, תורמים רק לקוצר רוח ודחייה כלפיה. אני מבינה שנפגעת ורצית להביע את כעסך ועלבונך, אבל היא ממש לא שווה את זה. תת-רמה לעומת הכתבות האחרות באותו מדור. כן, העורך (מיהו?) לא זכר מה תפקידו בעסק הזה.

    אהבתי

  • חגית  ביום 10 ביולי 2011 בשעה 23:31

    לא קראתי, ובטח גם לא אקרא, בדיוק מהסיבה הזו שלצערי מרגישה, שמה שיש לעיתונות היום להציע זה בעיקר גיבוב של לשון הרע והבל הבלים משעמם עד פיהוק….

    מבינה מהתגובות (בעיקר) שזו הגברת המכונה עיתונאית הוציאה דיבתה באופן מכוער… (נו, מה חדש? יחד עם זאת, חבל…)

    ובכל זאת, תחשבי שהעונש של זו הגברת הוא לקום כל בוקר, להסתכל במראה ו(בטוח) להצטער שבורא עולם לא יצר אותה בדמות אחרת… עונש קשה מאוד, מאסר עולם ללא חנינה ממש

    אשרייך שנולדת יפה, מוכשרת, אהובה ויכולה לפרגן לאחרים/ות במרחב שלך…

    אהבתי

  • גל קטן  ביום 11 ביולי 2011 בשעה 09:21

    חלי, זכותך לכעוס, ולעשות עם זה מה שאת רוצה כמובן.
    אבל למה כל כך התעצבנת/ נעלבת/ כעסת? לא אחזור על המילים שהיא כתבה, אבל כמי שמכירה אותך רק מהבלוג הזה (ואני ממש לא מתיימרת לומר שזו היכרות אמיתית), ברור שכל אחד מ"אישומיה" כל כך חסרי בסיס. כל כך מופרכים. כלכך כלכך לא את! אז ואט דה פאק?
    הייתי נעלבת למשל פי 100 ממה שהיא כתבה על ששי קשת :-P…

    אהבתי

  • tsoof  ביום 11 ביולי 2011 בשעה 09:31

    לא קראתי, ויופי שלא קראתי.

    ואת נהדרת. הבלוג שלך נהדר וכל האישיות שלך שמלבלבת מהאינטרנטים. הלוואי שאפשר היה להגיד אל תשימי קצוץ. אי אפשר לא לשים קצוץ. אבל זה יעבור, ואת תישארי מקסימה כמו שאת, עם החותמת הארוכה והמקסימה שלך על מה שהוא ישראלי ויפה וטוב טעם בשנתיים-שלוש האחרונות. וגם קצת קודם.

    חיבוק.

    אהבתי

  • קובי  ביום 11 ביולי 2011 בשעה 17:43

    מעבר לזה שיש לך הצדקה מלאה להתרגז על הטינופת שנכתבה, אמנם חסרת ערך או השפעה, אבל עדיין טינופת, אני ודה לך על פרסום הצילום של הכותבת. בלי קשר לחן או יופי שבהם ניחנה או לא הדבר הבולט הוא אופיה שניכר על פניה וכפיפות כתפיה.

    אהבתי

  • shlomiyosef  ביום 14 ביולי 2011 בשעה 12:20

    הבנתי שהיא כתבת תרבות
    היא, כן היא, כתבת תרבות
    אבוי לנו!!!
    עוד אחת שלא חיבקו כשהייתה קטנה
    אין מה לעשות נגד זה.
    חיבוק לחלי

    אהבתי

  • ב'  ביום 21 ביולי 2011 בשעה 19:58

    גועל נפש.
    גדלי לך, חלי, עור עבה יותר…

    אהבתי

  • גיל  ביום 30 ביולי 2011 בשעה 17:48

    הבעייה היא שזה יכול לעבוד כמו בומרנג. ברגע שכתבת את הפוסט הזה והוא נעשה פופולארי, אז הקישור ביניכן מתחזק לטוב ולרע. יש כבר קישורים לבלוג שמצטטים מה היא אמרה ואני לא בטוח שאת רוצה לתת לזה במה.

    אהבתי

  • הפטישה  ביום 19 באוגוסט 2011 בשעה 23:45

    חבל שהתבאסת, עם העיתון של היום אורזים דגים של מחר. מדובר בכלבה רצינית, כתבה גם עלי, לא מפרגנת. הבחורה קנאית ועינה צרה.
    עזבי שטויות וד"ש לאברי

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 8 במרץ 2012 בשעה 11:08

    מכירה את הבחורה מגיל צעיר. אישיות xxxxx הייתה אז וכנראה תמיד תשאר

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 22 בפברואר 2016 בשעה 07:43

    . לא קראתי מה שכתבה עלייך. לא ממש מעניין.

    אהבתי

טרקבאקים

  • […] חלי גולדנברג Vs גבי בר חיים. פספסתי את  גב"ח עת התלהבתי מפרויקט ההשלמות התרבותיות של כתבי 7 לילות בשבת. בהחלט לא ברור מה הביא את העיתונאית לכתוב זאת: "…תירו בי רק אחרי שחלי גולדנברג מתפרקדת על מיטת שדה בתחתונים ורודים, כי זה – נכון להרגע – הקטע החביב עלי בסרט…" ולאחר מכן: "חלי גולדנברג לפני שהלכה לעזאזל ולמנתח הפלסטי". […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: