תקריב

.

.

שנייה לפני טקס סיום תיכון החליט אבא של אראלה, שבוי באיזו מסורת לא ברורה מעידה אראלה שצריך

לציין את המאורע גם באיזו מזכרת גשמית נצחית. זו הייתה השנה שגננת צנועה וביישנית נעתרה

לחיזוריו של יורש העצר הבריטי והחליטה להינשא לו. היא קיבלה ממנו טבעת אירוסין נאה ובה ספיר

גדול במרכז וסביבו משובצים כמה יהלומים. טבעת יפה. אבא של אראלה חיבר כדרכו את שני המאורעות

הגדולים וקנה לאראלה טבעת יפהפייה, מאוד דומה לטבעת ההיא.

הוא הגיש אותה בהתרגשות, בציפייה דרוכה לנסיכה הפרטית שלו. מאד רציתי נורא לשמח אותו ולאהוב

אותה כותבת אראלה, אלא מה, הייתי בת 17, וסטנדרטי היופי שלי היו שונים אז. הבעתי שמחה, אבל

הוא בחושיו החדים הרגיש ושאל, וכרגיל לא יכולתי לשקר לו ואמרתי שהיא "נראית קצת כמו של דודה".

הוא לא נעלב, והציע שנלך ביחד לחנות לבחור אחת אחרת. הלכנו.

זאת?! הוא שאל ובמבטו קראה אכזבה קטנה כשסוף סוף הצליחה לבחור,

זאת!! ענתה בת השבעה עשרה כמו שבנות שבע עשרה עונות.

בערב אמר האבא החכם של אראלה ש:

את הטבעת הראשונה, הבוגרת, החגיגית, היא תקבל לכבוד סיום התיכון,

ואת זאת שבחרה לעצמה תקבל כמתנת יומולדת מוקדמת בחודשיים ליום הולדתה השמונה עשרה.

.

31 שנה חלפו מאז. והטבעת?

או, היא מאופסנת היטב בדרך כלל, יוצאת לבילויים לעתים רחוקות, ורואה אור רק בהזדמנויות חגיגיות

ממש, כמו למשל, ב29 באפריל השנה. לכבוד הצפייה בטקס החתונה המלכותי, אחרי שקראה שקייט

קיבלה מהנסיך וויליאם בנה של הנסיכה דיאנה כטבעת אירוסין את ה ט ב ע ת, הוציאה אראלה את הטבעת

שלה מתיבת התכשיטים, ענדה אותה, הראתה אותה לבני משפחתה והנוכחים, ונזכרה בחיוך, המון אהבה

ובגעגועים אינסופיים באבא היחיד במינו הזה שהפך אותה גם לנסיכה וגם ליורשת עצר.

.

לכל מי שיש טבעת עם סיפור מעניין מוזמן/ת לכתוב לי. יש מתחת לצלום/איור שלי "כתבו אלי".

סיפורי הטבעות הקודמים מרוכזים כ א ן.