ארבעה רגעים. יום ושבוע

.

.

.

1. ערב בבית, אחרי ארוחת ערב. היא רוחצת כלים, כי אמא שלה שוב שכחה להזמין את טכנאי המדיח –

ובוחרת מטעם עצמה, במו טעמה וידיה את הסטונ'ס מתחילת דרכם כמוסיקת רקע. היא מסבנת, שוטפת,

מזמזמת ובעיקר, לא מרימה גבה כשאמה, מקפצת וצורחת כאחרונת ילדות הפרחים איי אונט טו בי יורמן

.

.

2. הבית נקי באמת.

.

3. נהגתי אתמול בבוקר אחרי שהורדתי את זאתי שאמרה במתיקות על גילאית להתראות אמא יפה שלי,

מה שיכול היה לקבל תיוג בפוסט הזה כרגע מתוק בחיים בלי קשר להמשך כמובן, וגבר אחד ברמזור סימן

לי במקסימות שהוא רוצה להגיד לי משהו ובניגוד למנהגי פתחתי את החלון – אני בתקופה לא אופיינית,

אביב אתם יודעים – וקבלתי מחמאה כל כך, אבל באמת כל כך נחמדה וחסרת אינטרסים או מצ'ואיזם

שהתעוררה בי שמחה אמיתית. נ.ב. נא להעביר הלאה: בעידן הפוסט פמיניסטי, מחמאות כנות הן חלק

לגיטימי ויעיל, ונעים בארגז הכלים האנושי, והן מתקבלות בפשטות, ושמחה.

.

.

4. אמרתי בדיוק את מה שאני חושבת לגבר כמעט זר. בלי משחקי אגו, בלי חוקי גבר אשה, מה מותר

להגיד ומתי, ולמרות שלא, זה היה רגע שנמשך עדיין. אני מביטה בי מהצד ושמחה שגדלתי להיות,

בחלקים מסויימים, האשה שאני. בחלקים מסויימים אמרתי. מי שלא מבין, או לא מסוגל להבין, או

בוחר לא להבין, זה בסדר גמור. ואני ככה.

.

5. והצלי עוף בתפוחי אדמה הצליח ממש, זה לא מובן מאליו בבית הזה, והסידרה של שחר, מגן ונעה,

רוטמן עולה היום, ובתוכנית הבוקר – של ערוץ עשר אם לא אכפת לכם – אצל אורלי וגיא, בעצם היו

שם גיא וענת היה נחמד ומשעשע, וזאתי קיבלה 99 במבחן, ותכף יומולדת, וקבלתי הצעת עבודה

מעניינת היום, אני אוהבת הצעות לא צפויות, מכיוונים מפתיעים. ויש גלידה הורסת בפריזר, וההורים

שלי מרגישים טוב, והצטרפו כמעט עשרים מנויים חדשים לבלוג היום, זה המון ליום אחד, ואביב.

הרבה אביב, אז איך שלא מסתכלים על זה, השבוע הזה מצטיין ברגעים קטנים וטובים,

והיום, מיינד יו, היום רק יום שלישי….

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איילת  On 17 במאי 2011 at 17:04

    האופטימיות שלך מדבקת..שרק ימשיך ככה.

    אהבתי

  • נטע  On 17 במאי 2011 at 17:26

    כייף לקרוא, חלי. שולחת לך חיוך גדול מהצד השני של המסך, אחת שקוראת אותך בקביעות :)

    אהבתי

  • עפרה  On 17 במאי 2011 at 17:49

    איזה כף .אפשר ככה כל ערב (אני משתדלת לפחות) למנות לעצמי את כל הטוב שהיה ביום שעבר כולל דברים פשוטים כמו סתם שכולנו בריאים ולהאנח בשלווה.

    אהבתי

  • גלית, פלורידה  On 17 במאי 2011 at 18:03

    איזה יופי! העלאת חיוך על פני. תודה!

    אהבתי

  • ניבה  On 17 במאי 2011 at 18:32

    אבל השארת אותי במתח- מה בדיוק הוא אמר לך שגרם לך להגיב אחרת?

    אהבתי

  • avigailg  On 17 במאי 2011 at 21:41

    שלום חלי. לא קוראת קבועה, אבל שימחת אותי מאוד, כמו הרבה פעמים שאת משמחת הרבה אנשים. כולל חברה מאוד טובה שלי שעוקבת אחרייך. זה נהדר לעשות רשימות של דברים קטנים שעושים את החיים חיים. ובדיוק גם אני העלתי רשימה כזו. שונה אך מהותית נדמית לי דומה. נחמד איך שהרשת הזו פועלת לפעמים. תודה.

    אהבתי

  • אילת  On 18 במאי 2011 at 07:45

    חלי שלום לך
    אחרי ששמעתיך אתמול מרואיינת אצל גיא מרוז- החלטתי להכנס לקרוא אותך קצת- נהניתי- תודה לך.. עשית לי תאבון לפתוח בלוג לעצמי- מה שאני מתכננת כבר המון זמן- ואיך שהוא נרתעת תמיד ברגע האחרון
    הצליחי בהמשך- אציץ לך מדי פעם..תודה

    אהבתי

  • shlomiyosef  On 18 במאי 2011 at 12:04

    הי לא שמעתי
    על מה היה הראיון?

    אהבתי

  • נעמי הרשטיין  On 18 במאי 2011 at 14:00

    חלי, מאחלת לך אביב תמיד. כייף לקרוא כל פוסט שלך.

    אהבתי

  • דנית  On 18 במאי 2011 at 17:55

    פשוט כף תמיד לקרוא אותך ועליך

    אהבתי

  • אילי  On 19 במאי 2011 at 17:34

    גבר כמעט זר? זה מסקרן. פוסט מקסים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: