שימי לב,
שהבלון הוא כמו טבעת מלאך מעל ראשה של הקטנטונתשבעצם שומר עליה תמיד
סתם מחשבה שעלתה אצלי וגם דמעה קטנה כי היום שמתי את הקטן שלי שבשבוע הבא יהיה בן שנה בגן חדש ואני כולי מגננה עליו ועל העיניים הקטנות שלו כשעזבתי את הגן
מקווה שהמלאך שלו איתו כל הזמן
איזה פוסט מקסים זה יצא, ומקווה שימצאו נוספות/ים.
התוספות הצהובות הן כמובן מעשה ידי כפעוטה להתפאר (האמת שיש להתפאר בעיקר באמי, שלא תעצור ילד באמצע ציור, כי לתפיסתה היצירתיות של הילד תמיד יותר חשובה מהאובייקט שהוא מצייר עליו)
ולחלי, תודה מיוחדת, כי בזכותך ביקשתי שיחפשו וימצאו (והופתעתי שמצאו) וכך עלה לו הזכרון, שהיה קיים, אבל תמיד כיף להפגש מחדש :)
את הבכורה שלי ציירתי בגירים, מטר על שבעים, כשהיתה בת חודש (על בסיס תצלום), ואת האמצעית רשמתי פעם אחת (!) לפני שנים, בפנדה כחולה על בריסטול אדום (לא סגורה אפילו היכן זה. בטוחה ששמרתי).
את השלישי עדיין טרם. זה מתאים לאמירה שלנו שלילד הראשון יש מלא אלבומים, לשני קצת פחות, והשלישי… מצלם את עצמו לבד :)
לגמרי עולם ומלואו.
בדיוק עכשיו מצאתי רישום שאבא שלי רשם-
כשהייתי בת 8.
וצודקת2 גם לגבי הילד הבא- במקרה שלנו השני, הוא לגמרי מצלם את עצמו. נלחם על עצמאותו ויהי מה.
חלי הי.. אני ובעיקר ירון בנזוגי חושב שאלו ציורים של טוצ'מסקי שהוצגו בגלריה דורון של סבתו אווה ספקטור. הקו מוכר לו היות והיו לה הרבה ציורים של טוצ'מסקי. והגלאיה הייתה בבן יהודה באזור ההוא. מקווה שעזרתי נועה
תגובות
דומה לך :-)
אהבתיאהבתי
מקסים בעיניי.
למצוא את הבבואה הפרטית שלך, את ההשתקפות שלך, בציור של צייר עלום ואלמוני, שצייר מישהי אחרת אבל בלב פנימה, את מרגישה שזו ממש את.
האמת היא שזה אכן דומה. כמו שכתבה זו מעליי, אבל הדבר הכי מרתק ומרגש זה בעצם המסע הפנימי של הציור הזה ללב שלך.
אהבתיאהבתי
זו באמת תמונה טובה לחדר של פסיכולוג. יש בה משהו שיכול להפעיל הרבה טריגרים לאנשים בטיפול.
אהבתיאהבתי
.
אהבתיאהבתי
עם הכניסה הקטנה של החולצה במותניים.
וזה נורא יפה ופיוטי ועם זאת אמיתי.
אהבתיאהבתי
שימי לב,
שהבלון הוא כמו טבעת מלאך מעל ראשה של הקטנטונתשבעצם שומר עליה תמיד
סתם מחשבה שעלתה אצלי וגם דמעה קטנה כי היום שמתי את הקטן שלי שבשבוע הבא יהיה בן שנה בגן חדש ואני כולי מגננה עליו ועל העיניים הקטנות שלו כשעזבתי את הגן
מקווה שהמלאך שלו איתו כל הזמן
אהבתיאהבתי
בתחילת שנות השבעים. אני רואה שלכולנו היה אותו אף סולד, ובלון… התמונה היתה ממסוגרת שנים אצל סבתא שלי. מעניין איפה היא עכשיו.
אהבתיאהבתי
(מה שכתבתי לך עליו כשהעלית את הפוסט…)
עכשיו בסריקה
אהבתיאהבתי
איזה פוסט מקסים זה יצא, ומקווה שימצאו נוספות/ים.
התוספות הצהובות הן כמובן מעשה ידי כפעוטה להתפאר (האמת שיש להתפאר בעיקר באמי, שלא תעצור ילד באמצע ציור, כי לתפיסתה היצירתיות של הילד תמיד יותר חשובה מהאובייקט שהוא מצייר עליו)
ולחלי, תודה מיוחדת, כי בזכותך ביקשתי שיחפשו וימצאו (והופתעתי שמצאו) וכך עלה לו הזכרון, שהיה קיים, אבל תמיד כיף להפגש מחדש :)
אהבתיאהבתי
איזה כיף מיכל שזכרת שיש לך.
מעניין בכמה בתים יש רישומים מעלי אבק של ילדות בפרופיל עם בלון. שווה תחקיר :)
אהבתיאהבתי
ואותי, רק אבא שלי אייר/צייר
אהבתיאהבתי
זה עולם ומלואו, והתעוד הכי אוהב וטוב שיכול להיות
את הבכורה שלי ציירתי בגירים, מטר על שבעים, כשהיתה בת חודש (על בסיס תצלום), ואת האמצעית רשמתי פעם אחת (!) לפני שנים, בפנדה כחולה על בריסטול אדום (לא סגורה אפילו היכן זה. בטוחה ששמרתי).
את השלישי עדיין טרם. זה מתאים לאמירה שלנו שלילד הראשון יש מלא אלבומים, לשני קצת פחות, והשלישי… מצלם את עצמו לבד :)
תודה שהזכרת לי
אהבתיאהבתי
לגמרי עולם ומלואו.
בדיוק עכשיו מצאתי רישום שאבא שלי רשם-
כשהייתי בת 8.
וצודקת2 גם לגבי הילד הבא- במקרה שלנו השני, הוא לגמרי מצלם את עצמו. נלחם על עצמאותו ויהי מה.
אהבתיאהבתי
חלי הי.. אני ובעיקר ירון בנזוגי חושב שאלו ציורים של טוצ'מסקי שהוצגו בגלריה דורון של סבתו אווה ספקטור. הקו מוכר לו היות והיו לה הרבה ציורים של טוצ'מסקי. והגלאיה הייתה בבן יהודה באזור ההוא. מקווה שעזרתי נועה
אהבתיאהבתי
פרסם את זה מחדש ב-תקריבוהגיב:
עברו חמש שנים ואעני מפרסמת שוב את הפוסט, אולי הפעם ימצאו עוד אנשים, ילדים שאייר המאייר האלמוני של רחובות תל אביב. אם גם לכם יש איור דומה, אנא, צרו קשר
אהבתיאהבתי