מנקודת מבט אחת

.

.

אני  מסוגלת, אם בכלל – ע'ע הפרעת קשב – לעמוד ברמזור אדום בלי להגיע לחוסר שקט ממשי, אם

מתקיימים שני תנאים תנאים הכרחיים: א. זאתי לא באוטו כי זה סותר כמעט כל מילה שהיא שמעה

ממני בענייני נהיגה ואחריות ב. יש מצלמה אמיתית על המושב לידי ולא רק את הבלקברי, למרות

תוצאותיו המופלאות ג. יש משאיות.

.

.

.

.

.

.

אני אוהבת מאד – אפילו יותר ממשאיות וברגים – מנופים ועגורנים,

אבל הם בדרך ככל לא עוצרים באדום…

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • י  ביום 24 באפריל 2011 בשעה 15:17

    ע'ע הפרעת קשב הבטחת שני תנאים הכרחיים וסיפקת שלושה :)

    אהבתי

  • לא סוגרת ת'פה  ביום 24 באפריל 2011 בשעה 16:56

    מסתבר שגם אני מצלמת משאיות מהאוטו. אבל במקרה שלי זה היה בגלל הדובי…
    והפעם עם הלינק…

    אהבתי

  • עפרה  ביום 24 באפריל 2011 בשעה 20:38

    מתה על כלי עבודה למיניהם, כלים כבדים,בניינים גבוהים וכו'

    אהבתי

  • עמית ועדי  ביום 25 באפריל 2011 בשעה 11:04

    אהבנו מאד,
    במיוחד את הראשונה,
    מאד מאורגנת ומקומפזת, ועם זאת כה דינאמית.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: