סבתא רחל

.

.

כשכתבתי את הפוסט לפני שלוש שנים, בערב פסח, תאריך מותה של סבתי הלא מוכרת,

זו שהלכה לעולמה שבועיים לפני שנולדתי לא היה ידוע לנו. לפני שנה גיליתי, ועכשיו אני

יודעת וזוכרת. 29 בדצמבר יומולדתה של סבתא רחל.

.

כשאני אומרת סבתא, אני תמיד מתכוונת לסבתא יפה שלי. זו שהכרתי מתמיד.

שהייתה חלק יומיומי מחיי אפילו בשנים הרבות שחייתה בניו יורק. סבתא שלי הגבוהה,

היפה, המרשימה באופן יוצא דופן, מצמיתה במבטה ומרגיעה בליטופה.

את סבתא רחל לא הכרתי.

סבתא רחל נפטרה בערב פסח לפני המון שנים.

אחרכך נולדתי אני. רחל, רחלי. אין אדם שאוהב אותי, קרוב אלי, מכיר אותי,

שלא קורא לי רחלי על נגזרותיו של השם ברגע שהקירבה מאפשרת.

סבתא רחל לבית גלרטר הייתה יתומה.

אנחנו לא יודעים עליה כלום, ממש כלום,

חוץ מהעובדה שנולדה בצכסלובקיה והגיעה לרומניה כדי לגור עם קרוב משפחה,

כנראה אחיה הבכור, כשהייתה ילדה.

גלרטר,

תלמיד חכם אבא פירש לי. איזה שם יפה. צליל מוכר. ג ל ר ט ר.

תסתכלו עליה רגע.

תראו שכל מה שילדיה מספרים עליה, באהבה שלא נתקלתי ברבות כאלה,

על טובה, נעימותה, רכותה וחייה המורכבים והקשים באמת,

הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים,

משתקף בעינים הטובות שלה.

.

שבט השאירה אחריה היתומה הקטנה.

חמישה ילדים היו לה. אב'שלי, תכף תשעים הוא צעיר בניה, מחמל ליבה, שנים עשר נכדים.

עשרים ושנים נינים ובינתיים הצלחתי לספור עשרים וארבעה בני נינים.

.

סבתא רחל נפטרה בערב פסח, בטח היה חמסין כמו היום, והשקט המיוחד של הלפני עשה את

המקום הזה למה שהוא כבר אז, במיוחד אז, במיוחד לדור ההוא.

תכף משפחה. תשמחו איתה.

ח ג ש מ ח.

.

"טבעות" מקבל גוון סיפורי משפחות. הנה הטבעת של סבתא של דקלה ושל דקלה גם.

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דורשנית  On 18 באפריל 2011 at 22:36

    עצוב ושמח בעת ובעונה אחת. תודה וחג שמח

    אהבתי

  • אילי  On 18 באפריל 2011 at 23:13

    פנים טובות ומלאות הבעה היו לסבתא שלך.
    כבר לא רואים כאלה אנשים. חג שמח לכולכם.

    אהבתי

  • אמא  On 19 באפריל 2011 at 08:55

    מאמאי ,זה אמא ברומנית.כך מאירקה קרא לה וכך קראתי לה גם אני.
    שקטה, ענוה ,קטנטונת ,מופלאה.
    אספר ספור רק להדגמה. היא באה להתארח אצלנו לחג.
    בשלתי חמיצה (פסח או לא) ונתתי לה לטעום, היא אמרה נפלא.
    פטפטנו ואז אמרה הייתי מוסיפה טיפת מלח, הוספתי.
    אחרי זמן מה אמרה את יודעת עליזה גם כף סוכר הייתי מוסיפה, הוספתי.
    כעבור עוד כמה דקות מצמצה עם השפה והוסיפה גם חצי לימון יהיה טוב.
    רק אחרי שנים כשחשבתי על כך, נוכחתי לדעת שהיא זו שתיבלה את החמיצה,
    אבל לי אמרה,זה טוב. כזו ענוה וחכמה הייתה. יהי זכרה ברוך

    אהבתי

  • זיו  On 19 באפריל 2011 at 10:58

    סיפור מרגש ונפלא. מזלך שיש לך תמונה

    אהבתי

  • chellig חלי גולדנברג  On 19 באפריל 2011 at 11:17

    יש לא מעט תמונות. היא הגיעה לכאן הרבה לפני המלחמה ההיא,חיה כאן שנים רבות וזכתה לפגוש את רוב נכדיה ונכדותיה, חוץ מאיתנו, הקטנים, האחרונים ברשימה…:)

    אהבתי

  • ימימה  On 20 באפריל 2011 at 10:15

    מרגש מאוד. בלי להיות קרויה על שמה, גם אני מרגישה קרבה רבה לסבתא אחת, אמא של אמא שלי, שגם היא מתה קרוב לפסח, בד' בניסן תש"ח. תמונה נפלאה.

    אהבתי

  • a girl with chestnut hair  On 20 באפריל 2011 at 17:39

    תמונה יפה כל-כך. ואולי זה יצחיק אותך, אבל אני רואה ביניכן דמיון.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: