.
.
.
חיפשתי צילום עם הטבעת ההיא בשביל הפוסט הזה,
בדרך, בארגז התמונות-שלא-היה-לנו-זמן-או-סבלנות-להכניס-לאלבום-או-לסרוק-אז-מניחים-
לבינתיים-בארגז מצאתי שלושה צילומים שלי ונעצרתי. לא היה לי מושג מי מה מתי.
בצילום כזה, בהפגנת שמאל עם שלטי יש גבול זה הגיוני למצוא אותי,
אבל כשהייתי בהריון – ובצילום הזה אני מחזיקה בטן – הייתי רק בהפגנה אחת.
בהיא בארבעה בנובמבר, ובלי מקרופון.
וגם עם אריק שרון מול ועדת חקירה לא זכרתי שהייתי, למען האמת אחרי הרגע הראשון של בלבול ותהיה
מה קורה לזכרון שלי, הייתי משוכנעת מעל לכל ספק, אפילו יותר מועדת החקירה ההיא, שלא הייתי…..
אז מה קורה? מה אני עושה בצילומים האלה? למה מתי ומי….
ואז מצאתי את זאת….
.
עם רני, סער, המנסה לודא קרוב לודאי שהצלחתי ללמוד את מאות, מה מאות, אלפי – ותודה לשחר מגן,
מיה הפנר ואליען לזרובסקי – המשפטים ההזויים, הלוהטים, הכה שמאלניים של מלכה לב-ארי.
כל כך נהנתי לשחק אותה. היא הצחיקה אותי. מתי סיימנו לצלם עונה שניה? לפני שנתיים, שלוש?
בצילום אחד שבו ראיתי
"אותה" מתכוננת לשידור או בעצם אותי מתכוננת לטייק ושלושה צילומי שחור לבן שלמרות שלא היה בהם
שימוש תסריטאי מוצדק, הם בטח סתם היו תלויים על הקיר אפשר להבין ולהעריך את אנשי הארט על
עבודת יסודית כל כך.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
ופעם ימצאו באיזו קפסולת זמן הצילומים האלה ותעלומת הכתבת הבלונדינית והקרבית הזאת …..
.
תגובות
מצחיק, הזכרונות המזויפים. ואם הבלוג לא יהיה, ילדה אחת תוכל לספר סיפורים ממש משונים לילדיה.
אהבתיאהבתי