ג'וליאנו, מי יתן

.

.

.

ג'ול היפה. המוכשר. הסוער.

הסמל לטרגדיה המשותפת של כולנו. שלנו ושלהם.

קרוע בין עמים, בין זהויות, בין שפות.

יפה שאין דומה לו. מהלך על הסף תמיד.

מי לא יכול היה לשאת את רצונו, את כעסו, את חייו ורצח אותו?

פלסטיני שראה בו יהודי?

יהודי שראה בו פלסטיני?

מי שראה לא ראה את האמת,

ג'וליאנו הוא אנחנו, הוא הם.

הוא הבלתי אפשרי שחייב למצוא דרך.

מי יתן ומותו המיותר, הטרגי, העצוב כל כך יהפך לנקודת מפנה טובה.

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עדי  On 4 באפריל 2011 at 19:22

    רוצחים לנו את השלום… אחד אחד… לאט לאט
    עצוב.
    טרגדיה ישראלית-פלסטינית-אישית ולאומית
    עד מתי?!

    אהבתי

  • הופ  On 4 באפריל 2011 at 19:58

    עצוב.

    אהבתי

  • עידו לם  On 4 באפריל 2011 at 20:00

    איש דוחה אלים וגס רוח, אני בשום פנים ואופן לא אזיל עליו דמעה.

    אהבתי

  • אסתי  On 4 באפריל 2011 at 20:05

    איזו ידיעה מזעזעת.
    כל כך מוכשר, כל כך יפה, כל כך מיוחד, כל כך שסוע בין שני עמים וכל כך שלם עם עצמו…
    רק לפני שבוע נודע לי על מותו של גדעון גדי שהיה מפיק בפועל בהפקה בה הרכתי את ג'וליאנו ועכשיו מגיעה הידיעה הזו

    מה יהיה

    אהבתי

  • רני  On 4 באפריל 2011 at 20:25

    חבל, פשוט חבל. הסבא גדעון מר עשה מעשים טובים, לחם בקדחת שהיא עדיין אחת מהמחלות היותר קטלניות בעולם. בתו האם הקומוניסטית של הנרצח נשאה נשק ביד לחרות ישראל.
    יש מי שרוצה לכבד את הנרצח שאני אישית לא הסכמתי עם שום דבר שעשה או אמר כולל גסויות רוח גזעניות כנגד ישראל. אם כך שיגנו את הרוצחים האמיתיים. האיש עצמו אמר בפירוש שהוא מאויים על ידי פלשתינים, האיום היה אמיתי רציני ומתמשך. גם מי שעבדו עמו, אף לא ציוני אחד ביניהם, היו מודעים לאיומי רצח מפורשים אלו שבאו מפלשתינים תושבי הגדה. יש מי שרוצה באמת ובתמים ליצר איזו מסגרת שאנשים שכאן יחיו ולא ימותו. לא תמיד עסק המנוח בבניית מסגרת כזו, ההיפך הוא הנכון. אבל מי שרוצה לעשות מעשה מיאש זה שיקרא לרוצחים בשמם וזהותם עמם ודתם ולא ימשיך לגלגל את האשמה על היהודים, פרקטיקה זו לא הובילה את הפלשתינים לשום מקום טוב. למען עצמם שיתחילו הם וידידיהם להתבונן במראה ולומר את האמת על עצמם.

    אהבתי

  • א.  On 4 באפריל 2011 at 21:01

    שתי מפות דהויות והחיים לא פה ולא שם. את קוסמת של מילים ושל תמונות.

    אהבתי

  • itamarzo71  On 4 באפריל 2011 at 22:13

    כל כך עצוב. איזה שחקן אדיר, איזו נוכחות. כתבת יפה, תמציתי וחזק

    אהבתי

  • עידו לם  On 4 באפריל 2011 at 22:16

    תקשיבו

    אהבתי

  • אלברט אלגרבלי  On 4 באפריל 2011 at 23:09

    "מי לא יכול היה לשאת את רצונו, את כעסו, את חייו ורצח אותו?"

    טוב. ברור שיהודים רצחו אותו. הם התגנבו לג'נין, התחזו לערבים וירו בו.

    אהבתי

  • מייקל  On 5 באפריל 2011 at 00:13

    עידו לם מעיד על עצמו-עידו כאיש דוחה אלים וגס רוח
    ואני דווקא כן מזיל דמעה בשבילך עידו ובשביל כולנו על לכתו של גוליאנו מר שיכול להיות סמל לכולנו לאנושיות ותקווה

    אהבתי

  • רוני  On 5 באפריל 2011 at 07:43

    כמה עצוב. החברה הפלסטינית והחברה הישראלית לא השכילו להעריך את האיש הזה, יצירתי, מוכשר ויפה מדי. הכל יותר מדי.

    אהבתי

  • עידו לם  On 5 באפריל 2011 at 09:22

    מייקל: הדבר האחרון שאני צריך מדמות וירטואלית כמוך היא אנליזה עליי, אתה פתטי ועלוב , אני חושב שזה אומר עלייך משהו ורמז שרלוק זה לא משהו טוב.

    אהבתי

  • מירי  On 5 באפריל 2011 at 09:32

    דמעות של עצב ושל ייאוש. שינוח על משכבו בשלום.

    אהבתי

  • הגר  On 5 באפריל 2011 at 09:38

    כל רצח הוא מקומם ומתועב אבל למה כשמדובר במישהו שאנחנו "מכירים", זה מהמם אותנו ככה?
    עצובב

    אהבתי

  • שרון רז  On 5 באפריל 2011 at 10:54

    עצוב מאוד ומבאס ביותר. אינני רואה אגב את הקשר לעניין של ה-יפה. הוא היה יפה אבל זה לא ממש קשור לסיפור החיים המורכב ולשני העמים באותו אדם שהיה. חיים לא קלים. אני מבין שכנראה נרצח על עניין עירוב הבנים והבנות שם בחוג בג'נין. זה מה שגם מבאס. עד מתי הבורות והטמטום והחשיכה הדתית בעניין של הפליית נשים בחברה הערבית, החרדית ובכלל.

    אהבתי

  • מייקל  On 6 באפריל 2011 at 00:17

    עידו אתה הוא שהעדת על עצמך כאן למעלה: https://thegoldenberg.com/2011/04/04/%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%a0%d7%95-%d7%9e%d7%99-%d7%99%d7%aa%d7%9f/#comment-9032

    לא הוספתי דבר

    אהבתי

  • דניאל רובינשטיין  On 6 באפריל 2011 at 02:10

    כתבת מקסים מקסים פשוט ומרגש

    רק הערה קטנה שעלתה לי אחרי ששיתפתי באהדה בקיר הפייסבוק שלי-
    שאלת/כתבת – מי יתן
    ועלה לי..רק אנחנו יכולים לתת, רק בידנו הכוח להפוך את הנקודה השחורה לנקודה לטובה.

    אמן ונמשיך את חלומו של ג'וליאן , חלומו של רבין וכל מי שחולם אהבה חופש ושלום

    תודה לך על שכתבת

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: