תקריב

.

.

הגעתי בעשר וחצי, לקחתי קטלוג, ובררתי. קומה שלישית.

עליתי במדרגות, אמרתי שלום זריז לכמה אנשים מתוך המאות שאמרתי להם שלום, וחיבקתי וסיפרתי

ששלומי טוב מאוחר יותר ומהרתי לקומה שלוש. היא הייתה שם, הראשונה, שהתחילה את הסידרה

המחפשת בית/ גלריה/אוצר. מוארת וברורה, מימין למעליות ובעיקר, שעה וחצי לאחר הפתיחה

מיינד יו, הייתה עליה מדבקה אדומה.

..

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

כל כך שמחתי שצילמתי והעלתי לפייסבוק למרות שאני בגמילה

אחרכך הסתובבתי לידה וקבלתי שפע מחמאות והסברתי מעט מה ולמה, ומה הרעיון שמאחוריה, ומאחורי

הסידרה, ושמחתי שגם אחרי שלא ראיתי אותה חודש, מאז שסיימתי ומסרתי אותה, עדיין – וזה לא קורה

הרבה כאן, היא מצאה חן בעיני.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

ואז הסתובבתי עוד כמה שעות נפלאות, כמו בכל שנה – הנה הפוסט של שנה שעברה – בין עבודות

שחלקן נפלאות וכולן כולן נתרמו על ידי יוצריהן למטרה חשובה וגדולה מכל אגו, כשרון או מחיר.

המלחמה באיידס.

ואז, אחרי סיבוב בשדירה, קפה קצר עם א, חיבוק עם נ. ועוד קצת, גיליתי בדרך לאוטו חנות ספרים

ודברים מופלאה בשם "המגדלור" ברחוב הרכבת 4 – דחוף להגיע.  שני עותקים של בפברואר אפשר

לקנות פילים של הופמן חיכו לי על המדף כאילו כלום, כאילו זו מציאות רגילה בחנויות ספרים בארץ,

ולא כאילו עברתי השבוע ל פ ח ו ת עשר חנויות ולא מצאתי אותו. טוב, מיד נקנה עותק למי שיש לה

יומולדת תכף, בפברואר- וגם קבלתי אסאםאס מקסים. עונג שישי, אין עליו….

.

.

.

.

.

.

הקטלוג של 2011 כבר באתר – שווה להסתובב וללקט.

.