תקריב

.

.

מי אהב אותי הכי? את מי אהבתי אני כמו שתמיד רציתי? מתי? באיזה גיל?

עם מי ישנתי הכי הרבה לילות? מי הצחיק אותי כל הזמן?

עם מי אני מדברת, עדיין, כאילו דברתי עם עצמי?

מי שבר את לבי? מי הדביק וחיזק אותו? מי אכזב? מי הפתיע?

מי היה הכי מעניין? לי. ומרתק? אותי. ומתוק? בעיני.

ומי היה משכיל? וסקסי? עשיר?

וחמוד? ומדליק? וקרבי?

ופרוע?

ומקורי?

ומצחיק?

מי הכיר לי מוסיקה שלא הכרתי? אוכל שלא טעמתי? פינק אותי?

מי הכי אהב אותי? את מי אהבתי עד שאי אפשר? שחיזר אחרי עד שהצליח? שאני זוכרת בחיוך?

זה שבכעס? באדישות?

זה שבכה בזרועותי? אני בזרועותיו?

זה שהגוף שלו שימח את שלי כל כך?

זה שאני שימחתי את שלו כמו שאף פעם?

זה ששברתי את ליבו? שניחמתי? שהתאכזרתי אליו בלי דעת כל כך?

שאהב אותי הרבה יותר מדי?  זה שאהב בדיוק?

המגלומן? המגלומן השני? המדוייק? המגזים? הטווס? המתוק? היהיר? הצנוע? הפשוט מותק? מי?

מהארץ? זה מרחוק? שצעיר? זה שמבוגר? זה שמתלבש כמו שאני אוהבת?

זה שאין לו טעם וכבר לא יעזור כלום?

הראשון? האחרון? שפגע? שפגעתי? זה שסלח? שסלחתי?

זה של מישהי אחרת?

שאוהב אותי עד היום?זה שלא זוכר אותי כמעט? שהורי אהבו?  שהדאיג את הורי?

זה שהיה בעיתונים? זה שהיה סודי ממש? שאיש לא יודע עליו כמעט?

שהלב שלי מתרחב לשמוע ממנו? שאני מקווה שיעלם מחיי לתמיד?

זה שיש ביננו עדיין אוקיינוס של רגש ודברים לא פתורים? זה שאין ביננו אפילו זכרון?

שיודע מי הוא וזה שמאמין שהוא יודע? השתקן? השתקן השני? השלישי?

שאני לא מדברת איתו, גם לא שלום? שאני מחבקת בחום, בלי כוונות חוץ משמחה?

שדומה לי כל כך? השונה ממני ככל שניתן בכלל?

העשוי מחומרי או זה העשוי מחומרי גלם אחרים?

זה שאהבתי בלי לספר לאיש?

שהיה כי אהוב?  שהיה כי מאהב?  שהיה כי חבר?ה שהיה הכי ….הכי מה…..?

.

כמו חלקי כספית מכודרים ומפוזרים על רצפת חלקה אני אוספת ובוחרת מילים ותאורים שכתבתי,

מחברת ורואה דמות ברורה. זה המתוק, שידע ספרים אחרים, שדבר איתי בשפתי, והיה צנוע וקרבי

וסודי. ואז אני עוברת במבט ומצב רוח שונה על המילים שכתבתי, ובתמהיל אחר, עם מילים משותפות

– בכל זאת יש כאן דרישות יסוד די מחמירות ומערכת סינון לא פשוטה כלל וכלל תאמינו לי למרות

פטפטנות הכתיבה שלי –  וגבר אחר ירים יד לשלום ויחייך אלי, אני מקווה שיחייך, ממרחק שנים,

חיים שלמים וכמה סיפורי אהבה. אהובי מפעם מפורקים – כמו בתרגיל מעבדה כתיבתי – לשמות

תואר ומילים המחביאות זכרון ורגש, וכאב ושמחה, ואהבה, כמה אהבה, ומורכבים מחדש בזכרוני.

חלקם אהובי לתמיד. חלקם לא.

.