תקריב

.

.

.

הנוער עשתה מה שהנוער עושה וחצתה בשלווה את השעה האחת עשרה של שנתה ולא

הראתה סימני תזוזה שירמזו על התעוררות. השעה הייתה כבר כמעט עשר והבנתי

שהטיול  שתכננתי לשדה הגדול עם הכלבה הזקנה, הנוער הרוטנת אבל נכנעת לאמא

שלה ובסופו  של דבר מחייכת לזכר שבתות של פעם, כבר לא יקרה היום,

אז החלטתי להכין מרק.

את מרק העוף הפילוסופי שלי או מרק אחר…..אפונה?….עדשים?…..האאםםםם….

אצל אמאבא היה אתמול בערב מרק עוף מופלא….הצצה מהירה למקרר ולארגז הירקות

והחלטה ברורה, מרק ירקות. את המתכון, שהוא בעצם תרוץ לצלם את הכל, אנסה

להעלות  אחרכך.

בינתיים בזמן שהוא מבעבע ומתעבה, בזמן שזאתי עובדת עם חברה על אינפרא אדום,

אני יושבת מול המחשב ומחייכת לסבתא שלי.

אני יודעת שהיא מביטה בי  במבט ההוא שלה, ככה חצי באלכסון,

בתבונה שרק השנים מצליחות לתבל בה את נפשינו ואומרת: הגיע זמן, רחלי, ומחייכת.

הפטנט של סבתא יפה הוא כל כך פשוט והגיוני שאין לי מושג למה רק היום,

בפעם הכמעט, באמת שכמעט בפעם הראשונה, השתמשתי בו.

הגיל והתבונה כנראה. כבר אמרתי.

המצרכים והשלבים הדרושים:

1. גליון עיתון פרוש על השיש. עדיף כפול, עדיף כמה שכבות.

2. כל הירקות שצריך כדי להכין את מה שהוחלט

3. כלי חיתוך, קילוף ושאר

.

לעשות מה שצריך. לקלף, לחתוך, לפרוס, לקצץ, לג'ליין או כל פעולה אחרת שאפשר

לעשות בירקות או בבשר או בכל דבר וכל זה או ישר מעל העיתון ע'ע קילוף גזר

או מועבר מקרש החיתוך ישר ומיידית לעיתון הפרוש. המצרכים בסיר, העיתון נראה כך.

ימינה, שמאלה, למעלה למטה או בכל סדר אחר

לפח. המרק עדיין לא רתח, הכלים כולם בכיור שמולא במים חמים וסבון לפני שבכלל

התחלתי, והשיש שלי, או. השיש שלי נראה ככה:

.

המרק הצליח ממש, מתכון אחרכך, העבודה לבית הספר מתקדמת היטב,

ואני כל כך מתגעגעת לסבתא שלי :)

.