בלונדינית וג'ינג'ית נפגשות על השטיח…..

.

.

.

זה קרה לפני עשר שנים בדיוק.

החזקנו את האסופית/היתומה בת היומיים על כף היד, הושטתנו אותה בלב נרגש וחרד להוד כלביותה

וחיכינו לגזר דינה. הנ'ל הריחה את היתומה, הרהרה רגע' לקחה ת'זמן שלה וכן, ליקקה את ראשה.

ברגע ההוא הפכנו לשבט ארבע הנשים. שתי בלונדיניות, ג'ינג'ית אחת וחומת השער והעינים..

.

ככה הן נראו בחודש הראשון:

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

וככה הן נראו לפני יומיים בדיוק באותו מקום

..

אחרי עשור של אחיות מופלאה, שינה כרבולית, הגדולה נובחת ורצה לחצר עם כל יללת חתול הנשמעת

כדי להגן על הטריטוריה של שתיהן, משחקי מחבואים ותופסת שרק מי שרואה יכול להבין כמה זה

באמת משחק מחבואים אמיתי, עם התחבאות, הצצה וקינטור של לא ראית אותי ולא ראית אותי.

בזמן האחרון,אחרי עשור קיפצוצים והרמוניה, המבוגרת, זו הרואה בעינה האחת

אחרי סאגה רגשית לא פשוטה, זו שאם הייתי אוהבת קצת פחות הייתי אומרת זקנה,

כבר מאבדת מסבלנותה אל הקטנה ולא מוכנה לישון לצידה, המיטה של הבת שלי נעימה לה יותר.

גם למשחקי תופסת אין לה כוח, או אולי סבלנות,

וכשהג'ינג'ית מנסה לשלוח כפה ולתפוס בפרוותה, סימן ישן לבואי נשתולל קצת אחותי,

לולו מביטה בה בעינה ונוהמת נהמה גרגורית כלבית ברורה: מותק, עם כל הכבוד,

תזכרי מי כאן המבוגרת ובעיקר, אם יש לך שכל, מי כאן הכלבה. עכשיו שקט.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

ועדיין יש עדיין רגעי ביחד, מלאי נהמות והשתולליות, וציפורניים, ואמא שצועקת תורידי אותן ממיטה שלי,

החלפנו מצעים היום! ושמחה וצהלולים ונביחות וצווחות והנוער, החומה היחידה עומדת לאורך

כל השנים על זכותה לבת ברית כהת שער בבית הזה, דרושים כלב או חתול חומים,

ואני מתרצת את סרובי המוחלט בהרצאות מניפולטיביות על כמה זה גזעני לשפוט על פי צבע,

פרווה או לא פרווה. והנוער שמבינה שמתעתעים בה, אבל בעלת מוסר פנימי גבוה, הגינות בסיסית

ומודעות פי.סי. נושכת שפתיים בתסכול נכנעת בכל פעם מחדש.

ואני?

אני מחייכת לעצמי כמו השמנת שהצליחה לשמור על עצמה הפעם, למרות החתולים:)

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שלומית לוי  ביום 9 בינואר 2011 בשעה 13:10

    מקסים:)

    אהבתי

  • אילי  ביום 9 בינואר 2011 בשעה 16:09

    מקסימות. תודה על זה שכל פעם שיש הודעה על פוסט חדש ממך אני שמחה.

    אהבתי

  • שוקי  ביום 9 בינואר 2011 בשעה 19:36

    מעולה ומעולה. בצירוף הזה, של כלב וחתול שאוהבים זה את זה – נמוך ככל שזה יהיה – פשוט אי אפשר לעמוד. אני בכל אופן.

    אהבתי

  • לינוי  ביום 9 בינואר 2011 בשעה 19:48

    שוקי, הצירוף הזה של כלב וחתול שמסתדרים הוא בהחלט לא נדיר, אם התנאים נכונים: אם הכלב (רצוי כלבה) היה בבית הדייר הראשון והחתול (רצוי חתולה) הגיע שני ובמצב צבירה גורי. להיפך זה הרבה יותר מסובך ואם מדובר בחתול וכלב בוגרים – שידוך מוצלח הוא נס.
    שפת החתולים ושפת הכלבים דומה בסימונים מסויימים ושונה באחרים. אם אחד מהם גור – הרי שהוא ילמד את הסימנים ה"הפוכים" של הצד השני ויסתגל.

    אהבתי

  • chellig חלי גולדנברג  ביום 9 בינואר 2011 בשעה 19:52

    הוא לא טען שזה נדיר, רק שזה מרכך לו את הלב בכל פעם מחדש :)

    אהבתי

  • orit  ביום 10 בינואר 2011 בשעה 09:21

    פוסט חמוד, מאוד חמוד :))

    אהבתי

  • יוסי  ביום 10 בינואר 2011 בשעה 16:09

    חלי בתמונה ההיא לפני ככה וככה שנים, הכלבה כ"כ כ"כ דומה לך.
    וזו כמובן מחמאה לשתיכן.

    כיף ליקרא אותך.

    אהבתי

  • גלית חתן  ביום 10 בינואר 2011 בשעה 16:37

    מהממת הג'ינג'ית :)
    (וסליחה שאני מפרגנת רק לחתולה. מותר לפעמים לחרוג, לא?)

    אהבתי

כתיבת תגובה