שוב התחלף לי השם

.

.

.

בהתחלה הייתי החום, האוכל, והיא מלמלה וגרגרה אלי.

אחר כך התמלאתי גאווה בלתי מוסברת כשהמילה הראשונה שהיא אמרה הייתה אמממא.

אחרכך הייתי אמא. תמיד עם ממ מודגשת. אמא.

ואז הפכתי לאימי. הרבה שנים של אימי שזה השם שאני הכי אוהבת ממנה.

ואז הפכתי לבס'דר ומש'תגידי ואוף אמא ונו אמא גם.

ואז לא מ א עם סימני קריאה גדולים. א מ א !!!

אבל

כבר שבוע שיש לי שם חדש.

מוכנים?

הכון

הנה

זה מגיע:

טוב אחי.

כן, זה שמי החדש. זה מה יש.

לא אחי , לא טוב בכל מיני טונים ורמיזות.

לאלא.

שמי החדש הוא טוב אחי.

הוא מגיע בצמידות למבט צידי ונימת קול רגועה במיוחד,

והוא כאן כדי להשאר נדמה לי.

.

מצד שני, גם לא עף לה הסכך ללפלנד בגללי בזמן האחרון….:)

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • chellig חלי גולדנברג  ביום 28 בדצמבר 2010 בשעה 10:20

    האמא של דפנה, בתי הגדולה והמאומצת כותבת לדפנה מייל: מה הפירוש: "עף לי הסכך ללפלנד"?
    דפנה: כמו "עף לי הראש", שמשמעו "התלהבתי/הופתעתי מדבר מה עד מאוד", אך עוצמתי יותר. (הערה: לא תקף אם את/ה גר/ה בלפלנד).

    אהבתי

  • עדי  ביום 28 בדצמבר 2010 בשעה 10:27

    חלי, איזה קטע – זה גם השם שלי "טוב, אחי", לפעמים זה גם "טוב, אחות". זה בגלל שהן חברות או שכל בנות-בני-ה-14-15 מדברים ככה? אני החלטתי לראות בזה גם סוג של כינוי חיבה.
    ובאשר לסכך שעף ללפלנד – לא אלתרמן וממש לא נתן זך אבל מצחיק וקולע בעיני. גם זה חלק מהשפה העברית. אם משתמשים בזה, רואים שזה יכול הלתאים להמון מקומות במשפט. נסי ותיהני. :)

    אהבתי

  • chellig חלי גולדנברג  ביום 28 בדצמבר 2010 בשעה 10:30

    מנסה ונהנית עד מאד, אחרת לא היה כאן פוסט אחותי :)

    אהבתי

  • לילך  ביום 28 בדצמבר 2010 בשעה 11:01

    אני עוד בשלב את האמא הכי הכי בעולם אבל דרכך אני מתכוננת למה שיגיע ומחייכת כל הדרך ללפלנד

    אהבתי

  • דגנית  ביום 28 בדצמבר 2010 בשעה 12:01

    מה שמדהים אותי כל פעם מחדש, הוא שה"תסריט" הנ"ל נשמע בכל בית ( טוב כמעט) עם בת 15 +-… לפעמים יש לי תחושה שבשעות הקטנות שאנחנו האימהות התעלפנו לנו כמעה לאחר הלידה – יוצאי חלצנו, שיחיו, קיבלו "תדריך" מדוקדק מה הוא קוד ההתנהגות בכל גיל…. אחרת איך תסבירו את ההתנהגות הגורפת ערים, ישובים, ואפילו אומר ארצות שונות… ?! ורק שנעבור את השנים הללו בשלום… כן, עם עוד כמה שערות לבנות… אבל בשלום…אומרים שהשנים הללו בסוף עוברות ופתאום חוזרת בת לתפארת מדינת ישראל…. :)

    אהבתי

  • מיכל  ביום 28 בדצמבר 2010 בשעה 15:07

    אני עדיין בשלב "כוחות הביטחון". איא, מאא! אואו-אוף! בסא-דר! (תקראו את זה במנעד של אזעקה עולה ויורדת)…

    אהבתי

  • שיי  ביום 28 בדצמבר 2010 בשעה 15:41

    טוב אחי

    אהבתי

  • chellig חלי גולדנברג  ביום 28 בדצמבר 2010 בשעה 19:55

    וואי אמא ברצינות טוב אחי.
    לא אכפת לי שזה המשתמש שלך.
    ועדי, למדתי את זה מהבת שלך! היא דוגמא רעה.
    אני ילדה טובה ותמימה. חשוב לי להבהיר את זה, וזה שאמא שלי מוציאה אותי כאן ערס מאיפה שיש ערסים זה ממש עובר כל גבול ואני לא מוכנה לזה!
    הו!
    ביי אחי, ביי.

    אגב, אני פותחת עצומה לזה שהיא תיתן לי לכתוב כאן פוסט. מי איתי?! עד הסוף!

    yes, its me, Aya

    אהבתי

  • דניאל  ביום 28 בדצמבר 2010 בשעה 20:44

    תכלס, איה צודקת בדבריה. "טוב, אחי" זה מגניב ומידבק.
    זה הכל מאהבה ובהומור.

    אהבתי

  • רוני  ביום 29 בדצמבר 2010 בשעה 00:17

    אני חותמת על העצומה של איה.

    אהבתי

  • יעל סלע-שפירו  ביום 29 בדצמבר 2010 בשעה 10:40

    ברוך שעשאני אמא של בנים בלבד…

    אהבתי

  • גל קטן  ביום 29 בדצמבר 2010 בשעה 13:26

    LOL. למדתי מילה חדשה בשבת (אותו גיל…). חשה. כן, חשה. כמו מרגישה.
    "אני אומרת לך, היא מזה חשה, אין דברים כאלה". למה התכוון המשורר(ת), אין לי מושג עד לרגע זה.

    אהבתי

  • זקנה, אבל יודעת  ביום 1 בינואר 2011 בשעה 01:32

    חשה, זה כמו חושבת את עצמה

    אהבתי

טרקבאקים

  • מאת מתנתו של Google « תקריב ביום 31 בדצמבר 2010 בשעה 17:39

    […] או סתם בהתקפי מצב רוח פתאטיים, טוב אחי, מנסה לשיר כמו ברוס או מה שיותר […]

    אהבתי

  • מאת מסורת חסרת ילקוט « תקריב ביום 27 באוגוסט 2012 בשעה 12:26

    […] אבל היי, בטח-לא-גדולה-עומדת-על-שתי-רגליה-לא-צריכה-אמאבא-שלום-ותודה. […]

    אהבתי

כתיבת תגובה