מתנת יומולדת וירטואלית

.

.

מאז ומתמיד אני זוכרת אותו עם מצלמה.

אחרכך באו שנים שהפכו את אהבתו לחבל הצלה פיננסי ועממו מעט אני חושבת את העונג שבצילום.

אחר כך כשהכל הסתדר הוא המשיך לצלם אבל אבד, אני חושבת – מעולם לא דברתי איתו על זה –

את התשוקה הראשונית והשמחה הגדולה שהייתה לו למצלמה והצילום הפך פשוט לדבר שעושים.

אני  זוכרת , לא תמיד, שהאהבה הגדולה שלי  לצילום  ודרך הביטוי המועדפת עלי הגיעה אלי גנטית

יחד עם צבע העינים וגם דרך השעות היפות  בחיי  לידו  בחדר החושך במרתף, בשנים ההן.

והיום, בקופסאות, מונחות זו על גבי זו, בסדר מופתי כמובן, שורות שורות של נגטיבים, בשחור לבן,

בצבע, גזורים ומונחים בשרוולי ניילון, אוצרים את חייו וחיינו בפריימים מרובעים, לתמיד.

ככה זה צילום. לתמיד.

אבל היום יש לו יום יומולדת לאבא שלי. לאבי האהוב באבות,

ואני מעלה לכאן כמה צילומים ממבחר עצום שצילם פעם, מזמן מזמן –

שעדיין לא העברתי לפורמט דיגיטלי נגיש –   למין מחוות יומולדת-שנה-לפני-תשעים.

לשנה הבאה, ננסה להרים תערוכה. מגיע לו.

.

ראשונה אהובתו

וכשחזר ממלחמת ששת הימים עם מראות מסיני

ודיונות שהרגישו מעולם חיצון

ומראות ממקומות זרים

וכל השנים הוא המשיך לצלם אותה כמובן. פעם אחר פעם. ואין איש המצלם אותה יפה כמוהו.

אבל פעם,  בדשא הגדול ליד הבית, הצלחתי לצלם אותו בלי שהרגיש:

.

.

.

.

.

.

והערב, כשיגיע אלי הבייתה לחגוג יומולדת עם אשתו,

ילדיו, נכדיו, ניניו ושפע משפחה, הוא יוציא באיזה שלב

את הניקון שלו עם סרט הצילום בתוכה, וככל שנכרכר

סביבו יותר עם כל הקנונים התותחיות שלנו, הוא יחייך

את החיוך השקט שלו, בלי ויכוחים מיותרים, כמו תמיד,

וימשיך בשלו. אחת אחת, בקפידה. קליק.

.

איש אהוב כל כך, ובצדק.

.

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מיכאל ז.  ביום 1 באוקטובר 2010 בשעה 00:27

    מזל טוב, ויום הולדת שמח :)
    אוהב את התמונות. התמונה הראשונה מאד ברורה, ולמרות שמדובר בצלילית, אפשר להבחין בצורה נפלה בקווי המתאר של הפנים, ובשיער המתנופף.

    יום הולדת שמח

    אהבתי

  • שי  ביום 1 באוקטובר 2010 בשעה 00:37

    תמונות נפלאות.
    מזלטוב, אבא של צ'לי

    נ.ב.
    יש עוד מהתמונות האלו? תעלי אם יש…

    אהבתי

  • אלון  ביום 1 באוקטובר 2010 בשעה 00:53

    תערוכה, זה רעיון נהדר!
    מזל טוב.

    אהבתי

  • bddaba  ביום 1 באוקטובר 2010 בשעה 01:03

    וואהו, אהבתי מאוד, את מה שכתבת, את הרעיון ואת הצילומים, במיוחד המראות מסיני והדיונות.

    אהבתי

  • אסי סיקורל  ביום 1 באוקטובר 2010 בשעה 05:50

    ואוו… יפהפה. ובכלל רציתי שתדעי שאני עוד כאן, קורא כל מילה שלך.

    אהבתי

  • אלה  ביום 1 באוקטובר 2010 בשעה 09:35

    בבקשה,
    מראות ממקומות זרים…
    במקרה ברומניה ?
    תודה

    אהבתי

  • chellig  ביום 1 באוקטובר 2010 בשעה 09:46

    אין לי מושג…מעורבבות בתיקיה במחשב שלי, אשאל אותו…

    אהבתי

  • אורון  ביום 1 באוקטובר 2010 בשעה 12:56

    כמה מרגש!
    מזל טוב לאבא חלי!!!

    אהבתי

  • רותי  ביום 1 באוקטובר 2010 בשעה 14:19

    השבוע.בתחילתו. הייתי בין הרי הדבורה והתבור. בנוף קדומים צח עם ריח אצטרובלי אורן וניחוח ברושים טמון אבא שלי. בץ27.09. מלאו לו 106 שנים. בתועפות של געגוע לכדתי את רסיסי ההשקייה של האדנית בפאתיו. האור התכול הזכיר לי את עיניו. יוקדות אושר כשהתבונן בי.
    העיניים של אבא שלך המתבונן באהובתו ובמרחב הקיום שלו בהשתאות מתבוננות ודאי גם בך והפוסט הנפלא הזה הוא רק מראה נפלאה של ילדה נפלאה שיש לה אבא כל כך מיוחד שיודע אותה ומודה שהיא כזאת.
    צריך להוסיף שריגשת אותי? תודה ויומולדת הכי שמח לכם. תודה על הקליק שעשה לנו יום של חג ביום שחשבנו שאחרי החגים כבר הגיע. (-:
    רותי

    אהבתי

  • ויק  ביום 1 באוקטובר 2010 בשעה 15:32

    מההיכרות עם הורייך פה, באמצעות סיפורייך
    ומכתיבתך העדינה והרגישה, ניכר שגדלת בבית חם,
    אוהב ומלא עניין ויופי.

    אשרייך,

    מזל טוב לאבא המיוחד של חלי,

    ויק

    אהבתי

  • אורית  ביום 1 באוקטובר 2010 בשעה 18:54

    מזל טוב!רעיון מצוין לערוך תערוכה לכבוד גיל תשעים.יש לך שנה לארגן את זה.

    אהבתי

  • הלה  ביום 4 באוקטובר 2010 בשעה 02:56

    יום הולדת שמח והמון אהבה…

    אהבתי

  • הילה  ביום 4 באוקטובר 2010 בשעה 05:24

    איזה כיף לך שיש לך אותו. איזה כיף לו שיש לו אותך. זה לא ברור מאליו וזה מחמם את הלב…

    אהבתי

  • אסתי ממליצה  ביום 4 באוקטובר 2010 בשעה 20:17

    חלי, אני מאד אוהבת את הפוסט.
    הצילומים מרגשים במיוחד ובכלל, יש איזה דוק
    עדין בכתיבה שלך שאני אוהבת.
    מומלץ אצלי בקטגוריה פנאי
    http://hamimlatsim.blogspot.com/2010/09/1010-110.html

    אסתי.

    אהבתי

כתיבת תגובה