הקרונות הריקים מספרים של רכבת הבשלות

.

.

היא קוראת הבת שלי ואני כ מ ו ב ן מאד שמחה שזה ככה. עבדתי בזה לא מעט .

.

אחרי ארבע עשרה שנים של ספרי תינוקות, ילדות קטנה, מעבר לקריאה, לספרים של ילדים,

לקלאסיקות תואמות גיל – עם נפילות ענק בגלל אמא או אבא המתבלבלים בין יכולת הבנה ליכולת הכלה

ומקריאים או ממליצים על ספרים הרבה לפני הגיל הנכון ולא, זה לא עניין של אינטליגנציה או אופי –

ברוב המקרים – פשוט של הבנה בסיסית בהתפתחות הילד ונפשו, או משהו.

"אבא ארך רגליים" הוקרא הרבה לפני זמנו ופסול אצלה לנצח, גם "היידי" ו"פוליאנה" הפסידו בגללי

מעריצה. לעומתם, אפרים סידון הוא דמות נערצת, דוקטור דוליטל גם, ואי הילדים /  איבוד –

נשים קטנות, אן שרלי על כל כרכיה עדיין מצוטטת כאן לפעמים, וגרסאות שקספיר לילדים פה ושם,

וטיל אויילנשפיגל הצחיק אותנו לאורך שבועות, והנרי מוכר הספרים, ואמיל כן, וחסמבה לא הצליחה

כאן בכלל אבל "אלבי-סיפור אבירים" של יאיר לפיד הוא ללא ספק ספר הרפתקאות הננסנס המנצח.

מאות לא-אני-לא-מגזימה-מאות פעמים הקראתי אותו.

אבל עכשיו הגיע שלב נוסף והוא לא פשוט משום מה.

מוכרות ספרים בחנויות ספרים, רשתות וחנויות יחיד כבר נהלו איתי או בעצם ניהלתי איתן שיחה על הגיל

הזה, על הקושי למצוא ספרים לגיל ארבע עשרה חמש עשרה שיהיו "שווים" – סליחה על המילה.

כן, בטח שהיא וחבריה קוראים וגומעים את כל – טוב, רוב – מה שיוצא לאור במחלקת ספרי הנוער של

היום – דמדומים על ארבעת כרכיו, ויומנו של, ושלומצי כמובן, ויומני הנסיכה כ מ ו ב ן –

וגבעת ווטרשיפ מחכה לה ליד המיטה שתתחיל אותו כבר.

ובכל זאת ואבל

.

שבוע הספר מתקרב, והחופש הגדול

ומי-בכלל-צריך-תרוצים ואני מחפשת לילדה שלי ספרים למדרגת הקריאה הבאה שלה.

אני רוצה, מאד רוצה, למצוא סיפורת שתדבר אליה.

לאו דווקא כזו המיועדת לנוער ועולמו מנקודת מבט קולית, צחוקית, עכשווית.

ככה ספרים ממש.

הגיע הזמן אני מרגישה לנסות, בעדינות, לעלות מדרגה.

חשבתי שאולי "סוגרים את הים" של יודית קציר שנו-כבר כמה אני אוהבת איך היא כותבת,

ומיד אני משום מה נסוגה בסוג של זהירות לא להקדים, שוב, את רכבת הבשלות והנפש.

התפסן מוקדם מדי כמובן, מאה ילדים שלי והילדים מכיכר הסיגריות היא פשוט מסרבת וזה

כמובן בסדר גמור, מרג'ורי מורנינגסטאר לא הלהיב חברה טובה שלה, אני נתתי את התרגום של

עירית לינור לגאווה ודעות ולא סומן וי. זה עוד לא זמן בכלל לרומנים וסיפורי אהבה ענקיים, גם

סאגות היסטוריות וחלף עם הרוח  יחכו, ואיין ראנד וכל ספרי הרהורי ההתבגרות ותהיות האני

עדיין-ככל שגדול הרצון להכיר לה- אפילו מעט מסוכנים לנפש צעירה מדי….וככה, אני עושה

לי רשימות בראש, וככל שאני משוכנעת שהיא תאהב את מאיר שלו, אני מ ת א פ ק ת.

.

זה שלב, קפיצת מדרגה מסובכת – בעיקר בגלל הבלבול הזה שאנחנו, הגדולים, מתבלבלים בו.

הבלבול בין ההבנה השפתית להכלה וההבנה הרגשית. מצד שני, רק לחשוב מה לפניה, כמה

אושר, התפעמות, הבנה ושמחה מחכים לה בין הדפים האלה בשנים הקרובות, ובכלל,

ממלא אותי התרגשות.

.

רכבת הבשלות עומדת תמיד על הרציף, מחכה לרגע הנכון לצאת לדרך. צריך לחכות לפעמון?

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • לייה  ביום 27 במאי 2010 בשעה 01:15

    לגבי גאווה ודעה קדומה בתרגום של עירית, אני בת 18 ולא התחברתי… אני צריכה לנסות שוב, אבל בפעמיים היחידות שניסיתי לא הצלחתי להעביר את הפרק הראשון.

    תנסי את חיי פיי.

    אהבתי

  • whisper  ביום 27 במאי 2010 בשעה 02:18

    מנסה לחשוב על ספרים שאהבתי בגיל 14, את התפסן ד"א קראתי כבר ב12, אבל יכול להיות שאני לא דוגמא.. אם היא אהבה את הארי פוטר – הסדרה של אורסולה לה גווין על הקוסם מארץ הים נפלאה בעיני והיא אחת מסדרות הפנטזיה האהובות עלי ביותר. אולי היא תתחבר. לא יודעת אם יצא לך לחשוף אותה לספרים שבזמנו יצאו ב'ספרי מרגנית' – אמנם כולם עם ניקוד, אבל האיכות מופלאה (גם הקוסם מארץ הים יצא במרגנית), ספרי רואלד דאל, מפצח האגוזים של הופמן.
    ג'ארלד דארל – משפחתי וחיות אחרות, דווקא יכול כבר לעבור את 14.
    מה עם מד"ב? מדריך הטרמפיסט לגלקסיה?
    אני כל כך אוהבת את 'סוגרים את הים' של קציר, אבל תחכי איתו נראה לי עוד שנה לפחות.
    וכמובן כמובן, ספר מקסים – עולמה של סופי/ יוסטיין גורדר כתוב נפלא ופותח פתח לעולם הפילוסופיה באופן מרתק ולא כבד בכלל.
    זהו, זו התרומה הצנועה שלי להתלבטויות – בהצלחה חלי, וכיף לקרוא שעוד קוראים בעולמינו :)

    אהבתי

  • yaelod  ביום 27 במאי 2010 בשעה 04:04

    ספריו של ג'יימס הריוט הוטרינר – אוסף מופלא לאוהבי חיות ואנשים.
    שרה גיבורת ניל"י, פורץ המחסומים, פרא (שוב חיות ואנשים), מר אל, כאן אנה, הנערים מרחוב פאל,
    הנסיך הקטן, 1984, גבעת ווטרשיפ, פנג הלבן, אליפים, אורי. ולהבדיל, אולי ג'ודי בלום?
    פרחים בעליית הגג, עלי כותרת עפים ברוח ויש עוד שניים בסדרה, ספריה של נואל סטריטפילד (נעלי בלט וכו'), צ'רלס דיקנס (דייוויד קופרפילד, תקוות גדולות).

    אצלנו קוראים חלק מהנ"ל, קוראים ספרי בישול, קוראים טיימס מגזין, אטלסים (כן, אטלסים…).
    כל מה שצריך זה ספרנית טובה עם חוש לנערות קוראות. אם היא אוהבת את אלבי, היא בסדר :) -זה כמו הנסיכה הקסומה, קאלט.

    אהבתי

  • נועה אסטרייכר  ביום 27 במאי 2010 בשעה 05:13

    יהודית קציר מוקדם מדי, עדיין. ואני מעריצה מגיל 15. נסי את געגועיי לקיסינג'ר של קרת, הוא במיטבו שם. ויש ילדים זיגזג של גרוסמן. ועפיפונים של רומן גארי, ספר שהגיע אלי ב14 וטלטל את עולמי.ומלפפונים חמוצים עם שוקולדה, של סטפאני. וסיפורים של גי דה מופסאן. בגיל הזה נורא נהנים מהפואנטות המפתיעות. והמהדורה החדשה של שרלוק הולמס מענגת במיוחד. בהצלחה

    אהבתי

  • טלי  ביום 27 במאי 2010 בשעה 08:15

    משום מה כל מה שאני זוכרת מגיל 14 זה את התפסן בשדה השיפון ואת אני כריסטיאנה פ. (שהחבאתי עמוק עמוק בספרייה)
    בהצלחה

    אהבתי

  • אמא  ביום 27 במאי 2010 בשעה 08:29

    שרון קריץ-כותבת מקסים מקסים,בעיקר 2 ירחים
    בהצלחה

    אהבתי

  • קורא  ביום 27 במאי 2010 בשעה 08:55

    "אני רוצה, מאד רוצה, למצוא סיפורת שתדבר אליה.לאו דווקא כזו המיועדת לנוער ועולמו מנקודת מבט קולית, צחוקית, עכשווית.ככה ספרים ממש.הגיע הזמן אני מרגישה לנסות, בעדינות, לעלות מדרגה."
    חלי כותבת.
    נדמה לי שהכוונה כאן לחפש את הפחות מובן מאליו ופופולרי כמו שרון קריץ או דקלה קידר

    אהבתי

  • הגר  ביום 27 במאי 2010 בשעה 09:10

    חלי,

    מה עם "ניסים ונפלאות" של לאה גולדברג?
    חשבתי גם על "גיא אוני" של שולמית לפיד
    "אבא ארך רגליים" – אולי תתעקשי, נסי שוב, אויש זה מקסים! כמה פעמים קראתי אותו בגילה! אני מבינה כו"כ את התשוקה שלך להכיר לה את הספרים האלו כבר וחבל הפספוס בגלל להיטות היתר..מזדהה
    יש את "מכרות המלך שלמה" של הרגארד כמדומני, שתפס אותי חזק בגילה.
    וכמובן את "כמעיין המתגבר" שאולי קצת אנכרוניסטי אבל בכל זאת..

    אהבתי

  • שונרא  ביום 27 במאי 2010 בשעה 09:28

    עוד קול אחד כאן לטובת התפשן וג'ראלד דארל וג'יימס הריוט (בתרגומים נפלאים!) וגם אפלטון (דיאלוגים סוקרטיים מתאימים בול לגיל הזה) ושלושה בסירה אחת וגם ספר ההמשך (לא יודעת אם יש אותו בעברית). וגם אגתה כריסטי וספרי מתח מהסוג הזה, קצת מהעידן ההוא שבו הפאזל ולא תיאור הדם הם העיקר.

    נדמה לי שהספר של ברייסון על תולדות המדע (היסטוריה של כמעט הכל? לא זוכרת את שמו בעברית) תורגם ושווה ביותר. עוד משהו שכדאי לעשות בגיל הזה הוא לחזור ולקרוא את הספרים שקראנו מוקדם יותר, כי רואים פתאום פנים אחרות.
    עוד אהבתי בגיל הזה: פרחים לעכבר לבן. מחר כפול תשע (אסימוב, עדיין פרטיננטי). מר אל כאן אנה.
    רבקה של דפנה דה מורייר (לאו דווקא הכי מתאים לגיל אבל התיאורים העשירים ביותר בספרות, לטעמי). השטן ממוסקבה (כולל השוואת תרגומים). ספרי היסטוריה פופולרית (במראה מרוחקת של ברברה טוכמן).

    (ותודה, כתמיד, על ההשראה. הבלוג שלך הוא השירה הכי מרתקת שנכתבת כיום בעברית.)

    אהבתי

  • גל קטן  ביום 27 במאי 2010 בשעה 09:48

    יש בפורום אוכל כשר בוינט דיון ארוך עם המון הצעות. משום מה לא מצליחה להעתיק את הלינק לכל השרשור אבל הנה כותרת ההודעה הראשונה: "התייעצות בענייני ספרי קריאה לנוער 22/12 08:37 ניק בדרכים" כבר שולחת לך מייל עם הלינק להודעה. מקווה שזה יעבוד ואם לא תעשי חיפוש בפורום…

    יש שם כלמיני סוגיות "ניקיון" שאולי יעצבנו, אבל נראה לי שיהיו שם הצעות טובות. באופן מוזר לתולעת ספרים כפייתית, אני ממש לא זוכרת מה קראתי בגיל 14. מביך :-P

    אהבתי

  • גל קטן  ביום 27 במאי 2010 בשעה 09:50

    אוף, אני מצעטרת זה לא נותן להעתיק לדוא"ל. מקווה שתעשי חיפוש ותמצאי, יש שם הההמון הצעות.

    אהבתי

  • רועי רוטמן  ביום 27 במאי 2010 בשעה 10:11

    יופי של ספרים הומלצו כאן. אני מוסיף את קולי ל"נערים מרחוב פאל" ול"משפחתי וחיות אחרות" (שאחרי 10 שנים קראתי שוב לפני חודש, וזה כל כך נהדר). אני מצטרף גם להמלצות על "מכרות המלך שלמה" ושרלוק הולמס.
    וכמובן, "שלושה בסירה אחת". הספר המצחיק ביותר שקראתי, ושגם אחרי עשרות פעמים שקראתי בו עדיין מוציא ממני נהמות של צחוק מתגלגל. אני גם חושב שזו לא מקריות שאנשים שאוהבים את "שלושה בסירה אחת" אוהבים גם את "משפחתי וחיות אחרות". ספר ההמשך שהזכיר/ה שונרא, "שלושה בבומל", יצא בעברית לפני הרבה מאוד זמן ואני חושב שקשה מאוד להשיג אותו כיום מחוץ לחנויות של ספרים משומשים. זה מאוד מצער, כי זה ספר שגם הוא נורא מצחיק.
    ספר נוסף שאפשר לנסות הוא "ההוביט" (וכאן אני ממליץ על תרגום הטייסים הפחות מקצועי אבל היותר קסום).

    אהבתי

  • כ.  ביום 27 במאי 2010 בשעה 11:06

    נחמד להיזכר במה שאהבתי לקרוא כשהייתי בגילה.

    "המאהב" – את שניהם. בהתחלה של א.ב, אחר כך של דיראס. "כל החיים לפניו", "התפסן בשדה השיפון", דן בן אמוצים למיניהם (אבל נראה לי שזה בגלל שיש לי נפש פוסט-פלמ"חניקית), מאותה סיבה בטח גם עמוס קינן. "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". "זרוק ודפוק בפריז ובלונדון", של ג'ורג' אורוול. ואני מצטרפת להצעה של נועה לאתגר קרת, גרוסמן וסיפורי פואנטה.

    "הסיפור שאינו נגמר" הוא לקטנים יותר? הוא יפהפה.

    אהבתי

  • whisper  ביום 27 במאי 2010 בשעה 11:52

    כ.
    "הסיפור שאינו" נגמר הוא ספר שעד היום אני קוראת שוב (איך שכחתי?) אם היא לא קראה – חובה, ללא ספק.

    אהבתי

  • טובה  ביום 27 במאי 2010 בשעה 12:17

    סדרת "עולם הדיסק" של טרי פראצ'ט, מצחיקה בטירוף, במיוחד הספר "מכשפות בחוץ לארץ" (לפני זה עדיף לקרוא את "אחיות הגורל" כדי להכיר את הדמויות, אבל לא חובה).

    אהבתי

  • דקלה  ביום 27 במאי 2010 בשעה 12:33

    כיף ששלומצי ברשימה!

    אני הייתי חזק באפלה בגיל הזה. אהבתי את כריסטיאנה אף, וגם את הסיפור המזוויע על התאומים (שכחתי את שמו, ספר אפור שחור כזה..). את הדרך לעין חרוד, שרה גיבורת נילי, את כל ספרי מרגנית קראתי באובבסיביות- אני יודעת שהם מודפסים כרגע בהדפסה מחודשת, תענוג! מצד שני גם את כל ספרי ג'ודי בלום, אולי זה גבולי מבחינת הגיל, ואת צוללים קדימה, יעל ואני. את התפסן ממש לא סבלתי. יומנה של אנה פראנק, כמובן.

    גם הייתי קוראת אובססיבית של מ-12 עד 16. אני חושבת שהדפים התפוררו מרוב דפדוף וחקירה שלהם. אבל זה ספר שכילדה את צריכה להגיע אליו לבד… אחרת הקסם לא מחזיק מעמד!

    אהבתי

  • מרב  ביום 27 במאי 2010 בשעה 12:53

    'מר אל כאן אנה' מקסים. ומה עם 'שבט דוב המערות' על כל ספיחיו. זכור
    לי שמאוד אהבתי, לא זוכרת באיזה גיל. לא ספרות מופת אבל מרתק.

    אגב, חלי, המלצת פעם כאן על ספר שבו ילד מוצא ביצת דינוזאור וממנה יוצא דינוזאר והם מתחברים. זה זכור לי כספר מקסים מילדותי אבל אני לא מוצאת אותו. יש לך שם ספר או סופר?

    אהבתי

  • כדרלעומר  ביום 27 במאי 2010 בשעה 12:54

    גיל 14 הוא גיל מופלא לגמיעת ספרים, אם כי אני לא בטוח אם הורים עדיין נמצאים במעמד שבו הם יכולים להמליץ בגיל הזה…

    בכל מקרה: המשחק של אנדר הוא ספר מד"ב חכם, קריא ונוגע ללב שמככב בו ילד. יש אחר כך סדרה של ספרי המשך שחלקם מבריקים, וחלקם פחות, אבל עדיין אף פעם לא מתדרדרים לזבל.

    אהבתי

  • שלומית לוי  ביום 27 במאי 2010 בשעה 13:29

    מדע בדיוני. כל אסימוב, לא להחמיץ. גדלתי עליו. היינלין נדמה לי גם יתאים. חולית.(של פרנק הרברט?) לא בטוחה.

    אהבתי

  • שלומית לוי  ביום 27 במאי 2010 בשעה 13:31

    התכוונתי שלא בטוחה לגבי המחבר, כן לגבי ההתאמה. אבל אסימוב לדעתי זה המבוא למד"ב ומשם מתקדמים.

    יופי של פוסט, מעורר הזדהות וקצת קנאה בו זמנית…

    אהבתי

  • מרב  ביום 27 במאי 2010 בשעה 17:28

    אני אהבתי בגיל הזה את כל סדרת המורה שמילקיהו של פוצ'ו

    אהבתי

  • אילת  ביום 27 במאי 2010 בשעה 17:56

    קוראת ומתמוגגת כבר חודשים מהכתיבה שלך. גם אני עשיתי טעויות עם בני (בן 13), והקדמתי את זמנו, ויצא שכרו בהפסדו. לדוגמא מ"אורה הכפולה", שקראתי לו בכיתה א', כי נורא בער לי, יכול היה להפיק הנאה רבה יותר בגיל 9 .
    ספרים שאני ממליצה (אולי חלקם מתאימים יותר לבנים, ולצערי יש הבדל בין המינים, גם בתחום הזה):
    הסיפור שאינו נגמר – מיכאל אנדה, מישהו לרוץ איתו – גרוסמן,התגלית של הוגו קברה – בריאן סלזניק, הממלכה של קנסקי – מייקל מורפורגו, הכיתה המעופפת – אריך קסטנר, בורות – לואיס סצ'ר, ג'ימס והאפרסק הענקי – רואלד דאל, דו-קרב – גרוסמן, מסע הפלאים של נילס הולגרסון – סלמה לגרלף.

    אהבתי

  • לינוי  ביום 27 במאי 2010 בשעה 18:20

    התפסן ממש לא מוקדם מדי (בכיתה ט' כבר מלמדים אותו בבתי ספר בשיעורי אנגלית).
    זמן טוב לדיקנס!
    ואכן, יש מחסור גדול בספרים לבני נוער שאינם מביכים בעילגותם.

    אהבתי

  • galithatan  ביום 27 במאי 2010 בשעה 20:01

    לא הבנתי: למה לא לקחת אותה לחנות ולתת לה לבחור לבד? במקום לנסות להכתיב, לראות למה היא נמשכת ואז לעזור לה להתכוונן לכיוון הזה.

    טוב האמת היא שאני לא טובה בעצות קריאה, לי אף פעם לא אמרו מה לקרוא, חקרתי הכל לבד, ואולי בגלל זה פספסתי דברים.

    אהבתי

  • chellig  ביום 27 במאי 2010 בשעה 20:20

    כי,
    א.
    רוב הספרים שהוזכרו כאן לדוגמא אינם נמצאים, כמעט, בחנויות
    "הרגילות" – אולי ככה מוחבאים במדפים נידחים, בטח לא על באופן בולט, בטח לא במדפים של ספרי הנוער העכשוויים.
    ב.
    כי מועטים בני הארבע עשרה שיראו לדוגמא את "צינורות" ויושיטו
    יד בהתלהבות כדי לקנות אותו. הם מורגלים, גם אלה הקוראים, לאריזות, עטיפות, קדום מכירות נוצץ יותר.
    ג.
    כי לפעמים הכמויות בחנות מציפות וקשה למצוא את השקט לחיטוט
    ומציאת מילים שישבו אותך מיד, שם בחנות אם לא הגעת עם רשימה.
    ד.
    כי כמו שאת שומעת על ספרים לפעמים, מקבלת מתנה, קוראת בקורת או שומעת מילה טובה ממישהו שאת מכירה או באיזה פורום, ניראת לי דרך מצויינת למצוא ליד המיטה, או בין הספרים שלך ספר או ספרים שאמא שלך קראה פעם, חושבת שתאהבי או אפילו קנתה לך מתנה בלי סיבה.
    ה.
    כי להביא נוער בימי הפייסבוק, מסינג'ר, חוגים, יו טיוב ומה לא להמשיך לקרוא בימים עמוסי גירויים שכאלה דורש, יתכן, קצת יותר מודעות ו/או אקטיביות מימי ילדותי/ך.
    ו.
    בגלל שאם הרווחתי מכם רשימה שווה שכזו היום – גם אם חלקה היה אצלי כבר :) – הבקור שלנו בשבוע הספר יהיה קצת יותר ממוקד, בלי קשר להפתעות שבטח יפלו בדרך.

    אין בי שום רצון "להכתיב" מה פתאום. אני יודעת למה היא נמשכת, ויש בי רצון לסמן סימני דרך, להרחיב תחומי "המשכות" – הם משתנים עם הגיל – לשוטט איתה בחנויות שתבחר עושים כמעט מאז שנולדה, אבל גם להמליץ ולהראות תווי דרך….זה בדיוק מה שאני מאמינה שהורה צריך לעשות……טעם הוא דבר שמתפתח ונרכש דרך התנסות ופתיחות ובדיקת מיגוון רב של אפשרויות ונסיונות, גם בספרים.

    בגלל כל אלה :)

    אהבתי

  • חוה  ביום 27 במאי 2010 בשעה 23:47

    אני ספרנית, וספרנית בית ספר בפנסיה. את צודקת חלי, לא להקדים
    את הזמן, סבלנות, נוסף לזה: יכולמאד להיות שהתרגומים ישנים מאד וזה באמת מעצבן!
    הקראתי לילדים סיפור בכיתה ב' שאחד מהמשפטים היה – "והוא לא הוציא הגה מפיו" לפתע ילד אחד שאל אותי: איך נכנס לו הגה לפה?
    נוסף לזה – בתי שהיתה בת תשע הודיעה לי חגיגית שזהו, היא לא תתקרא יותר ספרים! אני פשוט הבאתי ספרים מהספיה ושמתי אותם על השולחן
    ןתאמיני לי זה עבד ועוד איך.

    אהבתי

  • ז'ניה  ביום 28 במאי 2010 בשעה 10:18

    בגזרת הפנטזיה – טרילוגיית חומריו האפלים של פיליפ פולמן. וגם טרילוגיית ברטימיאוס של ג'ונתן סטראוד.

    גם אל תיגע בזמיר תפור על הגיל הזה, הבעיה רק שהתרגום שלו התיישן מאוד ודורש הרבה אמון והשקעה מצד הקוראת עד שנכנסים לזה.

    אם תצליחי למצוא עותק של דיויד קופרפילד בעברית (תרגום ויזלטיר המעולה) ראי עצמך בת מזל ותני לילדה מיד – ספר נפלא וכובש לגיל ההתבגרות. גם את ג'יין אייר שווה לנסות, ואולי גם ספרים של ג'יין אוסטין.

    אהבתי

  • טל  ביום 28 במאי 2010 בשעה 11:42

    טובי לולנס מאת טימותה דה פומבל, של ספריית מרגנית, מטילדה של רואלד דאל והאקלברי פין. בכלל כדאי לקחת את השמות של הספרים שאינך מכירה, ולעשות סיור באינטרנט לקבל מושג על מה הם ואם הם יכולים לעניין את הילדה. בדרך אפשר ליפול על מכירות ספרים יד-שניה, שזה בעיניי אפילו יותר כייף.

    אהבתי

  • העלמה עפרונית  ביום 28 במאי 2010 בשעה 16:55

    מצטרפת לממליצים על ג'ראלד דארל. את הריוט קצת פחות אהבתי, אבל כמובן שאם היא חובבת חיות – אין שאלה בכלל. מצטרפת גם לאלו שהזכירו את "מר אל כאן אנה" שהוא ספר מרגש שמתאים לגיל (ולבכלל) ועדיין גורם לי להתרגש. שווה לבדוק את "מישהו לרוץ איתו" של גרוסמן (שמצטרף להמלצה שכבר הומלצה – "יש ילדים זיגזג").
    בסביבות 14 התחלתי לקרוא את הספרים של אמי טאן, אבל אני לא בטוחה אם זה באמת מתאים לגיל. מה לגבי פרסופוליס (הראשון והשני)? מאד מיוחד, כתוב (ומצויר) נפלא, מתייחס לנערה בגיל ההתבגרות (ואם לא היא, אמא שלה בטח תהנה ממנו).

    אהבתי

  • חגית  ביום 28 במאי 2010 בשעה 22:24

    אלו הספרים שהיו אהובים על בתי כשהייתה בגילה של בתך. אני חושבת שאת רובם אפשר להשיג בחנויות, והם בודאי נמצאים בספריה העירונית:
    – הספרים של יצחק נוי ובמיוחד רון וג'ודי וגבעת האיריסים השחורים.
    – הספרים של גילה אלמגור ובמיוחד אלכס לרנר, דפי ואני
    – מנסרות של אפרת חבושה שהוא הספר הכי הכי אהוב עליה מאז ועד היום.

    כשאני הייתי בגיל ההוא אהבתי את הספרים של אסתר שטרייט וורצל, במיוחד את אורי.

    יש לך בעיות חיוביות מאד. מאחלת לך שכל הקשיים עם בתך יסתכמו בבחירת ספרי קריאה מתאימים :)

    אהבתי

  • תחיה  ביום 29 במאי 2010 בשעה 21:16

    בקיץ בין ח' לט' קראתי את אילן גדל בברוקלין של בטי סמית, שעד היום הוא אחד האהובים עלי. וגם פרשת גבריאל תירוש של יצחק שלו כמובן, ומומו, והסיפור שאינו נגמר, ועלובי החיים והדס של אסתר פיין…
    בגזרת הספרים העכשוויים יותר יש את סדרת סטרוגנזה ובורות ואת כל הספרים של שרון קריץ'.
    עם מישהו לרוץ איתו הייתי מחכה לי' – י"א, וגם עם גיין אוסטן אהובת ליבי.
    קריאה מהנה!

    אהבתי

  • ורד  ביום 30 במאי 2010 בשעה 11:03

    חלי הי,
    כמה ספרים שאני זוכרת עד היום לטובה מתקופת ההתבגרות:
    אורי
    אליפים
    כל הסידרה של גלילה רון פדר "מכתבים לבתיה"
    ואני בטוחה שיש עוד המון טובים, צריך סבלנות לגלות אותם.

    בהצלחה!!

    אהבתי

  • נעה כ  ביום 31 במאי 2010 בשעה 10:34

    יצאו השנה כמה ספרים בתרגומים חדשים, יפים נורא. אני בת 32 וקראתי בשקיקה, אבל אני חושבת שגם ילדה בת 14 תאהב אותם. נסיכה קטנה, פנג הלבן, והטירה הקסומה. זה של הוצאת מודן, נדמה לי.

    אהבתי

  • נעה כ  ביום 31 במאי 2010 בשעה 10:46

    וואת בילבי היא לא קראה??!!! (הלכתי בעקבות הקישורים שלך וראיתי שעליו לא המלצת, ובכלל לא על ספרים של אסטריד לנגרן) –כי גם לזה יש ספר מקסים שיצא לפני שנה. בעיצוב מאוד חדש ומצחיק מאוד כמו פעם. בכל גיל. ויש לה עוד ספרים רבים, שאני קראתי בכיתה ד, אבל גם היום אני שוקעת בהם, כשהילד מביא (או אני מביאה לו..)
    ויש את "זאת אני קלאריס בין" של לורן צ'ילד, שאני אוהבת הרבה בגלל א י ך שהוא נראה ומעוצב, ולא רק מה שכתוב בו. (היא ציירה גם את בילבי, ומסתבר שאני בעדה)

    אהבתי

  • גלי  ביום 31 במאי 2010 בשעה 12:28

    יש את כל סידרת פרסי ג'קסון, וגם קצת נוסטלגיה – "שווים ושווים יותר" של סמי מיכאל: סיפור עליה, הפליה אבל גם אהבה.

    אהבתי

  • chellig  ביום 31 במאי 2010 בשעה 12:37

    זה בדיוק מה שאני ל א מחפשת…את פרסי ג'קסון וחבריו לעכשיו.
    את מה שעכשיו יש כאן…אני מחפשת את ה"עלית מדרגה" –
    את המעבר מספרי נוער משעשעים/מותחים/מיומנו של, לספרים שמביאים
    סיפורת "אמיתית" – סליחה מראש על ההגדרה, אין בכוונתי כמובן להגיד שאין סיפורת אמיתית בספרי הנוער –
    אני מחפשת את מה שבא לפני התפשן וצינורות שנכשל כאן השבוע לדאבוני ואחרי נשים קטנות ויתר הספרים "הרגילים".

    נ.ב. כי את מה שיש עכשיו ובעשור האחרון יש כאן כמובן מאליו.
    ואני מחפשת את "ספרי המעבר"
    מספרי נוער מובהקים לספרים שנוער יכול לקרוא בכיף :)

    אהבתי

  • אופה קטנה  ביום 1 ביוני 2010 בשעה 11:49

    אם היא קראנית למרחקים ארוכים – מגיל 14-15 אפשר להציע:
    הנה אני מתחילה של יהודית קציר יכול להתאים יותר מ'סוגרים את הים' שלה.
    'האפיפיורית יוהנה'
    'רשימות קסנדרה' המתוק של דודי סמית'
    הגרוסמנים – ילדים זיג-זג, מישהו לרוץ איתו
    מיי פירסט סוני – ברבש
    קרוב להפליא ורועש להחריד – ספרן פויר
    כל החיים לפניו – אמיל אז'אר
    מארלי ואני
    אמנות נהיגת המרוצים בגשם (לא זוכרת מי כתב, חמוד)

    אצלי בספריה הם הולכים יופי וברוב הפעמים חוזרים אלי תלמידים כדי שאמליץ על עוד משהו כמו.

    אהבתי

  • מורן  ביום 2 ביוני 2010 בשעה 15:26

    חלי,
    "החיים הסודיים של הדבורים", מאת סו מונק קיד (אם אינני טועה).
    ספר מקסים, על אמונה וחיפוש ועוצמה נשית ועל אהבה, כי אי אפשר
    בלעדיה

    אהבתי

  • תיקונצ'יק  ביום 26 באוגוסט 2010 בשעה 09:02

    צ"ל תפסן ב-סמך (catcher) ולא כפי שנכתב.
    האם הכותצב ראה את הספר שקרא?

    אהבתי

  • chellig  ביום 26 באוגוסט 2010 בשעה 09:38

    תודה.

    נ.ב. – http://www.safa-ivrit.org/spelling/tfisa.php

    אהבתי

  • רתם  ביום 1 בפברואר 2013 בשעה 12:15

    נדמה לי שהרמן הסה היה הפייבוריט שלי בגיל הזה. הייתי מתחילה מ"נרקיס וגולדמונד" נגידץ

    אהבתי

טרקבאקים

כתיבת תגובה