.
.
.
נערונת. בת עשרה. teenager. לא משנה איך תקראו לזה. זה כאן וברור שהיא "שם"
.
1. למדתי ממנה מילה חדשה: אָמָה
2. שטף המילים הוחלף ב: בס'דר וגם: מה ש'תגידי וגם:אומייגאד ובעיקר בכאילו הזה…
3. לבחירת ג'ינס/טייטס וחולצה בבוקר נדרשות כמעט ארבעים דק – מדדתי הבוקר.
4. קונסילר ומי פנים ולאק דלמאטי על הציפורניים – נשבעת – ועגילים בצורת משקפיים, גם.
5. יכולת אכילה מרשימה לא מוכרת כלל וכלל
6. אין לי כח. אין לי כח. אין לי כח. מה קרה? כלום אמא פשוט אין לי כח!!
7.ה ח ב ר ו ת שלי !! המסנג'ר. האסאמסים. הפייס – ככה קוראים לו שם.
8. אוי אמא, את גוזרת צוארון מושלם. אפשר את כל החולצות?
9. רגשי. הכל ריגשי. מיום השואה והמילים של נה פרנק עד געגועים לסבא דב
10. ובגלל זה ובגלל המשפטים שאני אומרת ולא מאמינה ואלה שאני כל כך רוצה להגיד.
תקריב 
תגובות
התחברתי מחדש ואהבתי…יותר נקי יותר מושלם.
אהבתיאהבתי
כמה הערות:
1. אמה היא מלה מאוד ותיקה
2. כה מחליף את כן
3. תפסיקי לחפור :)
אהבתיאהבתי
חלי , עדיף לך לא לכתוב דברים כאלה :-) , היא תקרא ,ואז מר ורע גורלך.
שלי ביקשה שלא אגיב לה בפייסבוק.
ואני מבינה אותה ,האמת.
אהבתיאהבתי
אל דאגה :)
לעולם לא דברים פרטיים.
זה הגבול הדק בין מה שזכותי לכתוב על חיי, וההורות היא חלק רחב מהם בזמן הזה לבין חובתי ורצוני לשמור ולכבד את חייה שלה.
בפייסבוק אני כמו זבובון על הקיר :)
אהבתיאהבתי
אכן, עאמה (נראה לי שככה כותבים) היא מילה עתיקה ושימושית עד מאוד… לא רק בקרב טינאייג'רז, שתדעי וכדאי לך להשתמש בה גם. במחוזותיי היא בשימוש כבר מעל שנתיים :)
אני מתפלאת שלק ורוד או אדום אינו ברפרטואר, וגם: "משעמם לי. משעמם פה" וגו'
אהבתיאהבתי
לא פשוט לגשר על פער הדורות ואין כמוהו להצביע על השנים שעוברות. מצד שני – הנה את בדמות ילדה בראש הבלוג.
והדמות האמהית היא בעצם תרנגול בן לא? ( על משקל שי הבן ולא שי הבת, יובל הבן ולא יובל הבת וכיוצא בזה שגם לומדים מהדור הצעיר ולי כה קשה להתרגל )
אני פוגשת כמה כאלה, תרנגולים, בשיטוטיי בבוקר. שלא כמו בדימוי הספרותי או הפולקלוריסטי של טיפול מסור ונאמנות, הוא בדרך כלל מרוכז רק בעצמו. כאן למשל http://hamachsan.files.wordpress.com/2010/03/21-03-2010-d791d795d7a7d7a8-d791d7a4d790d7a8d7a7-d795d7a7d7a6d7aa-d7a0d7a2d79ed799-d79ed790d7aad79ed795d79c-1201.jpg
אולי בכל זאת זה תרנגול(ת) בת?
בכל אופן ברור שהמתבגרת היא פרגית.
תלמדו ותהנו.
אהבתיאהבתי
איזה מתוק. וכמה משונה ההיפרדות הזו, שהילדה נהיית משהו אחר מאמא, מאבא, משהו חדש לגמרי. הבעיטה הכל כך קולקטיבית הזו שהם נותנים לנו.
אבל הכי יפה הקשב המדויק. זה הדבר שהכי חשוב להורים, לשים לב, להקשיב באמת. לראות אותם. ואת רואה.
אהבתיאהבתי
אוי-מיי-גאד, כאילו, אחלה פוסט, טוב אמה, תביאי עוד שניצל, אחרת לא יהיה לי כוח… לומר שאין לי כוח, ולבדוק ת'פייס, יאללה, ממממ… ביי.
את מעבירה את הכל כה קלירלי.
אהבתיאהבתי