10 סימנים שיש כאן

.

.

.

נערונת. בת עשרה. teenager. לא משנה איך תקראו לזה. זה כאן וברור שהיא "שם"

.

1. למדתי ממנה מילה חדשה: אָמָה

2. שטף המילים הוחלף ב: בס'דר וגם: מה ש'תגידי וגם:אומייגאד ובעיקר בכאילו הזה…

3. לבחירת ג'ינס/טייטס וחולצה בבוקר נדרשות כמעט ארבעים דק – מדדתי הבוקר.

4. קונסילר ומי פנים ולאק דלמאטי על הציפורניים – נשבעת – ועגילים בצורת משקפיים, גם.

5. יכולת אכילה מרשימה לא מוכרת כלל וכלל

6. אין לי כח. אין לי כח. אין לי כח. מה קרה? כלום אמא פשוט אין לי כח!!

7.ה ח ב ר ו ת שלי !! המסנג'ר. האסאמסים. הפייס – ככה קוראים לו שם.

8. אוי אמא, את גוזרת צוארון מושלם. אפשר את כל החולצות?

9. רגשי. הכל ריגשי. מיום השואה והמילים של נה פרנק עד געגועים לסבא דב

10. ובגלל זה ובגלל המשפטים שאני אומרת ולא מאמינה ואלה שאני כל כך רוצה להגיד.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שאלונדון  On 11 באפריל 2010 at 10:29

    התחברתי מחדש ואהבתי…יותר נקי יותר מושלם.

    אהבתי

  • א  On 11 באפריל 2010 at 11:18

    כמה הערות:
    1. אמה היא מלה מאוד ותיקה
    2. כה מחליף את כן
    3. תפסיקי לחפור :)

    אהבתי

  • MIRI DAVIDOVITZ  On 11 באפריל 2010 at 13:14

    חלי , עדיף לך לא לכתוב דברים כאלה :-) , היא תקרא ,ואז מר ורע גורלך.
    שלי ביקשה שלא אגיב לה בפייסבוק.
    ואני מבינה אותה ,האמת.

    אהבתי

  • chellig  On 11 באפריל 2010 at 14:20

    אל דאגה :)
    לעולם לא דברים פרטיים.
    זה הגבול הדק בין מה שזכותי לכתוב על חיי, וההורות היא חלק רחב מהם בזמן הזה לבין חובתי ורצוני לשמור ולכבד את חייה שלה.
    בפייסבוק אני כמו זבובון על הקיר :)

    אהבתי

  • חגית  On 13 באפריל 2010 at 10:37

    אכן, עאמה (נראה לי שככה כותבים) היא מילה עתיקה ושימושית עד מאוד… לא רק בקרב טינאייג'רז, שתדעי וכדאי לך להשתמש בה גם. במחוזותיי היא בשימוש כבר מעל שנתיים :)

    אני מתפלאת שלק ורוד או אדום אינו ברפרטואר, וגם: "משעמם לי. משעמם פה" וגו'

    אהבתי

  • המחסנאית  On 14 באפריל 2010 at 21:12

    לא פשוט לגשר על פער הדורות ואין כמוהו להצביע על השנים שעוברות. מצד שני – הנה את בדמות ילדה בראש הבלוג.
    והדמות האמהית היא בעצם תרנגול בן לא? ( על משקל שי הבן ולא שי הבת, יובל הבן ולא יובל הבת וכיוצא בזה שגם לומדים מהדור הצעיר ולי כה קשה להתרגל )
    אני פוגשת כמה כאלה, תרנגולים, בשיטוטיי בבוקר. שלא כמו בדימוי הספרותי או הפולקלוריסטי של טיפול מסור ונאמנות, הוא בדרך כלל מרוכז רק בעצמו. כאן למשל http://hamachsan.files.wordpress.com/2010/03/21-03-2010-d791d795d7a7d7a8-d791d7a4d790d7a8d7a7-d795d7a7d7a6d7aa-d7a0d7a2d79ed799-d79ed790d7aad79ed795d79c-1201.jpg
    אולי בכל זאת זה תרנגול(ת) בת?
    בכל אופן ברור שהמתבגרת היא פרגית.
    תלמדו ותהנו.

    אהבתי

  • רוני  On 15 באפריל 2010 at 09:06

    איזה מתוק. וכמה משונה ההיפרדות הזו, שהילדה נהיית משהו אחר מאמא, מאבא, משהו חדש לגמרי. הבעיטה הכל כך קולקטיבית הזו שהם נותנים לנו.
    אבל הכי יפה הקשב המדויק. זה הדבר שהכי חשוב להורים, לשים לב, להקשיב באמת. לראות אותם. ואת רואה.

    אהבתי

  • bddaba  On 15 באפריל 2010 at 10:06

    אוי-מיי-גאד, כאילו, אחלה פוסט, טוב אמה, תביאי עוד שניצל, אחרת לא יהיה לי כוח… לומר שאין לי כוח, ולבדוק ת'פייס, יאללה, ממממ… ביי.

    את מעבירה את הכל כה קלירלי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: