תקריב

היום יום הכביסה בבית הזה בגבעתיים.

בבוקר מרוקנים את ארון הכביסה, מניחים ערימה גבוהה על הריצפה בהול וממיינים.

למלוכלכים כמו שאמא קוראת להם, לפני כביסה, אחרי ששכבו כמה ימים בארון כביסה שבאמבטיה,

אפילו שיש לו חרכים לאורור, יש ריח מיוחד. ריח מוכר ונעים ומגעיל, כמו בשרותים בבית של עצמך.

יש חוקים במיון, אמא הסבירה לי. הכי חשוב למיין לפי הצבעים למרות שחייבים, חייבים לקחת בחשבון

גם את הבד שממנו עשויים הבגדים וגםש – אמא הוסיפה – כביסה לבנה צריכה יחס מיוחד ומיון קפדני.

צמר, למשל, ואנגורה חייבים, חייבים לכבס ביד וליבש על מגבת פרושה. 

שנים מאוחר יותר, בדירה גבוהה וריקה ממש, שום מטאפורה – בעלת הדירה שהועילה לסבלט לנו, התחתנה

סוף סוף ולקחה את רהיטיה, משאירה את שתינו עם שני מזרונים וטיוי בגודל כרך אנציקלופדיה עברית – 

ירדתי למרתף ושם בין מכונות הכביסה והיבוש המפלצתיות ממש, הכנסתי רבע דולר למכונה ואת סוודר

האנגורה הלבן  שלי שהיה שווהמחיר לכמעט שבועיים שכר לימוד הכנסתי לערימה הלבנה כמו בהוראות

מיון של אמא. כשהוא חזר אלי מהמייבש, עוד שני קאוטרים,  עם צרור בגדים צחורים והוא עצמו דוגמית.

סוודר אנגורה מיניאטורי, הבנתי באופן סופי, שצמר ואנגורה ושאר מריעין, באמת אסור להרתיח, ושאמא,

שוב, כנראה צודקת. גם צבע וגם סוג בד. אי אפשר לחפף.

כשגרים בדירה, לא בבית עם חצר וחתולים, תולים כביסה או על החבלים הקטנים במרפסת המטבח

ונזהרים ממש, אבל ממש שהבגד לא ישמט לך מהיד כי אז צריך לרוץ למטה, למצוא אותו דביק מטונף

מגרגירי חול, לשטוף היטב מתחת לזרם מים חזק, לסחוט ולתלות שוב, ודבר שני כשמסיימים לתלות

כביסה תמיד, אבל ממש תמיד יש כמה אטבי כביסה שצריך להחזיר למעלה גם. אבל מי שיש לו רגליים

מטפס לגג עם כל הכביסה הרטובה והכלכך כבדה – מי שהדירה שלו בקומה גבוהה מצטער בדרך כלל,

חוץ מביום הכביסה. אחרי שסוף סוף מגיעים לגג והידיים כבר ממש שורפות וכואבות, אז אם יש מזל,

אם אין כביסה של שכנה שתלתה למרות שזה לא היום שלה, יש אנשים שממש אי אפשר להאמין……

מנגבים בסמרטוט לח שתלוי על הברז הקטן שבקצה הגג את חוטי הכביסה, כי מצטבר אבק, וטינופת,

ולמי יש כוח לכבס הכל שוב אם נשכח לנקות ויהיו קוקווי אבק על הכביסה הנקיה והיבשה, ותולים.

בצהרים לקחתי את סל הכביסה האדום ועליתי לגג להוריד כביסה למרות שהייתי אורחת.

אמא אמרה שמשפחה זה משפחה זה נכון, אבל בתור אורחת אני צריכה להיות ממש ילדה טובה.

הכביסה הייתה כבדה, היה חם. האוויר לא זז. הגג להט מתחת לסנדלי אילת הכחולות שלי

והתגעגעתי לאמא ואבא, לחצר שלנו ולחתולים.

דום שתיקה צעק ילד למטה ברחוב.

לפעמים, בהפתעה, מגיע רגע של חסד.

ילד צהוב אחד צעק דום שתיקה וגבעתיים משותקת.