אשכר אלן כהן האמיצה כותבת לחנה בית הלחמי לישם. לקום ולהתלונן.
אשכר אלן כהן [אתר] בתאריך 2/21/2010 9:50:16 AM
ללא נושא
שלום חנה
ראשית , הרבה הערכה על האומץ שלך , על המסירות שלך לנושא , ועל הנכונות שלך להאבק למעו עולם טוב יותר לנשים וגברים כאחד .
אני מסכימה עם דברים רבים שכתבת , לא אתייחס לכולם , אצטרף להערכה הרבה שאת מביעה לצוות תוכנית המקור , אני חושבת כמוך שהם פעלו באומץ ביושר ומתוך אמונה בחשיבות הנושא .
כפי שהצעת לי באופן אישי , וכפי שקראת מעל הרשת לנשים נוספות , החלטתי שעלי לנקוט במהלך של הגשת תלונה כנגד יצחק לאור על אונס במשטרת ישראל , וזאת כדי להביא את הנושא לחקירה בהתאם לחוק .
אני רואה במהלך הזה חשיבות גם כשלעצמו וגם בהצגת דוגמא אישית לנשים אחרות שאנחנו יודעות שנפגעו ומפחדות להתלונן . הבנתי במשטרה שלכל תלונה גם אם היא מתייחסת לארוע שהתרחש בעבר הרחוק יש חשיבות רבה לצורך החקירה .
ולכן , אני קוראת לך לגשת לתחנת המשטרה ברחוב ראול ולנברג 10 ולהגיש תלונה על ההטרדה שעליה העדת בפוסט ובכתבה בטלויזיה ,ולמסור את כל המידע שהצטבר אצלך במהלך הימים האחרונים, מתוך התגובות אצלך לפוסטים שהעלת ומידע שהגיע אלייך מתוך הדיון ברשת , יש חשיבות רבה שדווקא את כמנהיגת נשים תעשי זאת ותודיעי על כך בפומבי .
בכך אני מאמינה תתני אומץ לנשים אחרות שעדיין מאד מפחדות , אני מאמינה שאם הן ידעו שהן לא הראשונות להגיש את התלונה , שתלונתן מצטרפת לתלונות קודמות באותו נושא , הן ידעו שאינן צריכות להתמודד לבד מול מי שפגע בהן וזה יקל עליהן מאד .
אשמח לתגובתך .
אשכר אלדן כהן
תקריב 
תגובות
חלי שלום,
גיליתי היום את הבלוג שלך במקרה, וכבר קיבלתי התראה על פוסט חדש.
נכנסתי לקרוא את הפוסט הזה שנגע בי במקום לא צפוי.
גם אני מאוד גועשת ונרעשת לאור הפרשיות האחרונות שפורסמו, והדבר מחזיר אותי כמה שנים אחורה לחוויה האישית שלי.
אבל הבוקר במיוחד הופתעתי לקרוא את הפוסט, משום שהתעוררתי מסיוט, כזה שלא היה לי כבר שנים, והמכתב של אשכר אלדן כהן הביא אותי לידי דמעות.
מצטערת על ההשתפכות שאולי אינה במקומה, אבל הרגשתי צורך לשתף.
שוב תודה לך, ומצטרפת לכל מילה של הגברת כהן.
אהבתיאהבתי
ברוכה הבאה לבלוג!
אהבתיאהבתי
למילים כתובות אין תןקף אם אין מאחוריהן מעשים
אהבתיאהבתי
צירוף מקרים אירוני העמיד עכשיו שני אנשי רוח חשובים בעין הסערה: המשורר יצחק לאור עומד לבדו לגורלו. אין "תקנה" שתבדוק את החשדות, הכל נחשף לציבור מיד, אולי אפילו באורח מופרז; אין "שבר" בשמאל ולא "קריעה" במחנה השלום, תלמידיו של לאור לא מצטלמים אתו בנשיקות ובחיבוקים דביקים ומביכים ולא כותבים מאמרים נסערים בעיתונות. ומולו – הצגות התמיכה המתוקשרות היטב עם הרב במושבה מגדל, אחרי שתיקה מחפירה של שלוש שנים מצד "תקנה". התקנה היחידה שיכולה לצמוח מכל זה עכשיו היא ש"תקנה" תשנה מיד או אורחותיה, או שתיסגר.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1151173.htm
אהבתיאהבתי
כיוון שהיא הייתה כל כך נחרצת בעמדתה שיש להתלונן ולא משנה מה.
הגבתי לרשימתה תגובה ביקורתית, שלהערכתי הייתה עניינית, ולא פוגענית. טענתי שחשוב להתלונן ואין על זה ויכוח, אבל שהפוסטים הרבים והמתואמים המפצירים בקורבן להתלונן מעוררים בי תחושה לא נעימה, כיוון שאף אחד לא יוכל לשלם את המחירים שמשלמת מי שמתלוננת, ולכן פסול בעיניי "לעודד מן היציע". גם אם הכוונה טובה.
היא מחקה את תגובתי תוך שהיא מציינת אותה כ"נמוכה". במקביל התייחסה נעמה כרמי לתוכן דבריי. הן טענו או רמזו שאני (כמו גם מגיבים אחרים) תבוסתנית, חסרת אחריות (כי אני לא עשיתי כלום והן כתבו ופעלו), או אולי אינטרסנטית (חברה אישית של אנסים מדופלמים, כנראה). היא גם מחקה תגובה נוספת, שבה ביקשתי לדעת באיזה אופן בדיוק יתמכו בה מפרסמי הפוסטים. לא כשאלה ריטורית, אלא כדי להבין כיצד מיתרגמת בעולם המעשה האחריות המשותפת והגיבוי שהם דיברו עליהם בנחרצות שכזו.
בפוסט האחרון שלה היא מתארת את מבקרותיה כסוכנות אומללות וראויות לרחמים של המערכת הפטריארכלית. כרגיל, אם מישהו שמזהה את עצמו כחבר במחנה שלך מבקר אותך – ההתמודדות הטובה ביותר היא לטעון שהוא בסתר ליבו שייך לאויב והפנים את ערכיו.
והנה עכשיו קוראת לה מישהי שכן התלוננה, וכן נחשפה (באנדרסטייטמנט), לעשות מעשה ולעמוד מאחורי מילותיה הנחרצות. אני סקרנית לראות מה יקרה, לראות אם היא (כפי שהיא אוהבת כל כך לומר) –
will put her money where her mouth is.
לחלי, אני מקווה שתשאירי את התגובה. אינני מנסה להתנגח אישית או לפגוע, אני כותבת כי בעיניי מדובר בשאלה עקרונית ובחלק מהדיון הציבורי בעניין. אבל אין לי רצון לשים אותך באמצע. אם נראה לך שהתגובה פוגענית – אני מתנצלת מראש, ומבקשת שתסירי אותה.
אהבתיאהבתי
להתלונן אחרי 30 שנה לא נשמע לי סביר.
במקרה של חנה לא היה מדובר באונס.
אהבתיאהבתי
ואשכר אלדן עוד יותר צודקת.
מי שדורשת מאחרות להתלונן במשטרה מוכרחה לתת דוגמא. חשוב מאוד שחנה בית הלחמי תגיש תלונה במשטרה ובכך תיתן גושפנקא ולגיטימיות גם לדבריה שלה וגם לנשים נוספות.
חשוב מאוד.
אהבתיאהבתי
ראו דברי אצל חנה ביתצ הלחמי נגד הרדדת הדיון לויכוח לגלי ומשטרתי
http://www.notes.co.il/hanna/65206.asp
אהבתיאהבתי
דבריך נאים כרגיל. אם כי הלגליזציה באה כמובן להחליף את האנושיות והקהילתיות שנעדרה לאורך השנים במקרים המדוברים. כמובן שכולם יודעים ושותקים, והמעשה הנכון בעיתו הוא להעמיד במקום את האלימים, בין במילה תקיפה ובין בהפניית עורף נחושה. מאחר שכולם שיתפו פעולה, כולם שמחים להתעסק במשפטים,לפחות שם יש קרקע מוצקה והאשמה יורדת מהם ומופנית לזירה המוגבלת שבין הנאנסת לאנס וכולי. זה עוד צורה של פטור מאחריות קולקטיבית.
ומאידך גיסא, אין להזניח את הצד המשפטי, כי יש לו לעיתים תוצאות בשטח, שמשפיעות על החיים בצורה בלתי הפיכה. אז כן אתה צודק אבל גם…צריך לסייג.
אהבתיאהבתי
http://e.walla.co.il/?w=//1645302
אהבתיאהבתי
דברים יפים. כתובים בלהט רב. אבל מה? שום דבר ממה שאתה אומר על האפיקים הלא משטרתיים-חוקיים לא פעל. עשרים שנה ויותר שום דבר לא קרה, למרות שרבים ידעו, שמעו, נוכחו לפחות בהתנהגות הגסה הפומבית. האם עכשיו יקרה משהו? ספק. ובכל זאת משהו קורה כשהשם נאמר בפומבי.
אמירת השם בפומבי היא הזמנה לטיפולו של החוק, משום שגם אם לא יוגשו תלונות של נפגעות, מפרסמת השם צפויה לתביעת דיבה. כך שלחוק יש תפקיד מרכזי בחשיפה הציבורית של המעשים.
גם סביבתו של האיש שעליו מצביעים נתבעת היום להסברים דווקא משום שהעניין פורסם ברבים והונח לפתח החוק כפי שציינתי.
אהבתיאהבתי
לג. יהב יש בעיה עם האקדמיה. היא מתקשה לעכל מילים רב-הברתיות. ג. יהב מגיבה, על פי רוב, בפשטנות ילדותית ומביכה. העיקר ליצור פרובוקציה. אכן, טקסט מצחין.
אהבתיאהבתי
כל הכבוד על הדברים!
כתבתי על קצה המזלג כאן תמצית ברוח דומה.
http://www.notes.co.il/yemima/63306.asp
אהבתיאהבתי
עמרם,
קראתי את דבריך – כרגיל דברי עומק היורדים חדרי בטן.
יחד עם זאת:
לעניות דעתי – הגשת תלונה פורמלית למשטרה, קליטת התלונה ע"י המשטרה, הטבעת מספר על התלונה וקבלת אישור פורמלי מהמשטרה על הגשת התלונה – כל אלה הם חלק חשוב בתהליך הריפוי של הקרבן.
שלא לדבר על כך שתיקים של חשודים, בעיקר בעבירות מין, הם לא פעם מלאכת הרכבת פאזל של חשדות שמתגבשים יחדיו לתמונה כוללת המסייעת לרשויות האכיפה לכלכל את צעדיהן.
כיוון שעברייני מין הם בדר"כ עבריינים סידרתיים – כמות התלונות נגדם משליכה גם על האיכות.
אהבתיאהבתי
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=936
אהבתיאהבתי
יש הרבה צדק בדבריך וההסתערות על פורום תקנה אינה במקומה כי הם פעלו תוך מודעות רבה מאד למותר ולאסור. הבעיה היא כשמתחילים לחפש צדק בשיטות אחרות. זה יכול להוביל אותנו למקומות מסוכנים.גם לרצון לנקם בכל מחיר.
עקר המלאכה היא בחינוך,בעמידה על המשמר,בהקשבה וכן בשינוי דפוסי התנהגות על ידי דיון ציבורי ועידוד לאסרטיביות.
אבל במקרים החמורים אין תחליף לענישה והשאלה האם אנחנו סומכים על מערכת החוק או מסכימים שיקומו מערכות ענישה אלטרנטיביות.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=eb681a54e5fab943de3637e1d1cb52f4&id=937
אהבתיאהבתי
http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/210209_hoding_the_rope.aspx
אהבתיאהבתי
מסביבי יש כמה גברים פראי אדם, מי פחות ומי יותר. וזה לא קשור להשכלה או לתרבות. דווקא המנקה והפועלים שבאים לעבוד אצלי בבית מתנהגים אלי הכי טוב. והגברים שהם לכאורה משכילים מתנהגים בצורה ברברית. פרדוקס, אבל זה ככה. טוב תמיד ידענו שמוצא האדם הוא מהקוף. יש כאלה שנתקעו בשלב הקוף ויש כאלה שהתקדמו הרבה הלאה…
לפעמים אני חושבת: הייתי רוצה להיכנס לתחנת המשטרה הקרובה ולדפוק לך תלונה על מה שאתה מעולל לי. נכון. זה בדיוק הפנטזיה שלי. כי אתה מתנהג כמו בהמה.
אבל אם אני אעשה זאת על מה שהוא או אחר מעוללים, קרוב לוודאי שהמשטרה לא תשים לב.
כל נוול יודע היטב, שהתנהגותו נמצאת בתחום האפור או הלבן-שחור של המותר.
מותר לבעוט באשה ולא נכנסים על זה לכלא. מותר לומר לך: את חרה ותסתמי את פיך המטונף ועל זה לפעמים אפילו מקבלים פרסים. לא פרס על התנהגות טובה חלילה. אבל פרס אחר.
יש מלא פרסים במדינה ולא חסר, בייחוד לגברים. ויש כאלה שיודעים היטב שהתנהגות מסוימת נמצאת לכאורה בליבת המותר מבחינת החוק. הם מודעים לכך שישנן התנהגויות שהן במסגרת ה"מותר". האפשרות שתוגש תביעה או הליך משפטי זה או אחר, ושופט (או אפילו שופטת) יחרצו את דינם (לבטח חלומותיהם הרטובים של כמה נשים כאן) היא כה קלושה… שעדיף לחסוך את המאמץ.
לרוב, השופטים של היום הם רחמנים בני רחמנים ונותנים אולי עבודות שירות. אם בכלל.
ובדיוק מסיבה זו גברים מסוימים, שלמעשה בתוך תוכם אינם מכירים את המושג "הומניזם", אנושיות, מוסר וכדומה, מודעים לרחמים שחשים כלפיהם השופטים והמשטרות והמוסדות ושאר הגופים.
על כן בבואם לעשות לך את מה שהם עושים הם מודעים לרחמנות השופטים ולאוזלת היד של מערכת אכיפת החוק. הם יעשו מה שיעשו, יקללו ויתנהגו כמו פראי אדם אם החוק יאפשר להם לעשות זאת ואם לא יכניסו אותם לכלא. או לחילופין אם השוטרים יהיו עסוקים במשהו אחר ולא ישימו עליהם אזיקים ברגע שמגישים תלונה על התנהגות בלתי הולמת של גבר כלפי אישה.
אהבתיאהבתי
והיא לא זוכרת ועוד לא היה חוק נגד זה באותה תקופה והכל מעומעם חוץ מהזיעה ששוטפת אותה כל לילה. לפחות הכלב לא אכל לה את שיעורי הבית. מישהו מכיר את המונח שטבע (כנראה) לנין "אדיוטים מועילים"? כך כינה לנין את האומללים שנשכבו על הגדר ומתו לטובת המהפכה ולטובת פסלי הענק של מנהיגי המהפכה. ליבי על אשכר ויולי ושאר האדיוטים המועילים שעוד יגיעו.
אהבתיאהבתי
אני חושבת כמוך שיש מידה רבה של חוסר רגישות וחוסר אחריות בכתיבתם של אלה שעודדו (או בעצם דרשו, וכאן הבעיה) הגשת תלונה. אבל לא התרשמתי שהייתה כאן ציניות מהסוג שרמזת לה.
ומה שבטוח: מי שמתלוננת מתוך עוצמה ובחירה היא ההיפך המוחלט מ"אומללה שנשכבת על הגדר" או "אידיוטית". להיפך, היא עושה צעד חשוב של ריפוי-עצמי והתגברות.
אכן, תגובתה של בית הלחמי נראית כצבועה, אבל אפשר לפרש אותה גם אחרת: אולי רק עכשיו, בעקבות הפנייה של אשכר, היא באמת מבינה עד כמה זה קשה. הרי שאלות של התיישנות יש בהרבה מאוד מקרים, גם במקרה לאור. שאלות של אמינות זכרונה של הקורבן יש תמיד, וזו הסיבה שכל כך קל למרר את חייה בחקירה ובדיון הציבורי. ומול הקשיים הללו נדרשת הכותבת הנחרצת להתעמת עכשיו, בגוף ראשון.
אהבתיאהבתי
ומה נעשה לו לזיכרון שפתאום מתעתע?
נמחק עם הזיעה הקרה?
מתעמת עם חדר חקירות צר וקר בעירומו?
שלא במסתור החמים מול המקלדת?
כל כך רחוק מפארק רעננה המוריק?
הפראכסיס מול התיאוריה?
אידאלוגיה מול מציאות?
ובכלל לא בטוח שזה היא ההוא,אולי מישהו דומה לו?
ומה יהיה על העקרון חיילים ותיקים אינם מתים לעולם (כי הם יושבים במפקדות ומחברים דו'חות)
מלאי ורשימות חללים שנשכבו על הגדר)
וחלוקת התפקידים המסורתית בין הקומיסארים העממיים לבין החיילים?
ו ה א כ ס ל ו ס י ב י ו ת?
אשכר,שכחת את תפקידך בכוח,יש דרג ויש —
בקשות נא למלא בשלושה העתקים ולהעביר באמצעות המ.כ.
אהבתיאהבתי
מילים: רון רוזנפלד
לחן: ברוך רבה
כמו שלג היא יורדת
לעומקה של בעיה
והצבע לבן שלה בוהק
נוחתת ברכות כזאת
בלי לתת סימן
היא יודעת שהזמן שלה דוחק
והראש שלה סטנדרטי
המילים זורמות כמו כלום
הדמעות שלה סינתטיות
האמת בקול רדום
הכל מבינה
ואין בעייה (איי איי איי)
הזמן יעזור (הו הו הו)
זה רק בשבילה
הטיפוס שלה אדיוטי
איזה מישהו רגיל
שלכל סימן בנאלי
הוא יגמור וגם יתחיל
את הרגש היא שומרת
לסרטים מצויירים
היא אף פעם לא שוכחת
להוסיף להם צבעים
והראש שלה סטנדרטי
המילים זורמות כמו כלום
הדמעות שלה סינתטיות
האמת בקול רדום
והיא הכל מבינה
ואין בעייה (איי איי איי)
הזמן יעזור (הו הו הו)
זה רק בשבילה
אהבתיאהבתי
תחיבת הנעל בדלתך כבר היתה מעשה שטומן בחובו איום.
לא צריך יותר מזה כדי לפחוד מאדם שבא לביתך כאשר אין הוא מוזמן.
אהבתיאהבתי
אם צוות "תקנה" פעל בעצה אחת עם היועץ המשפטי אני חושב שהיתה זאת החלטה ערכית נבונה עד לשלב שבו העסק התפוצץ משום שהרב, כנראה, חדל לעמוד בתנאים שנקבעו.
אהבתיאהבתי
ציניות. גם אצל האדיוטים המועילים יש הררכיה וחנה היא אדיוט מועיל שמדורג טיפה מעל אשכר ויולי. מי יושב בראש ההירככיה? לא יודעת. אני יכולה לחשוב על לפחות שם אחד. אני פמיניסטית לא פחות מחנה, אבל כנראה מפוכחת ממנה ואין לי צורך לעשות מהפמיניזם שלי קרדום לחפור בו. סוף מעשה במחשבה תחילה. אשכר התחילה נכון. פרסמה ללא שם. כך נמנעה תביעת דיבה, כך נמנע הצורך להגיש תלונה שתסגר מחוסר עניין לציבור. חנה ואחיותיה שאינן יודעות לבחור את הקרבות שלהן, ניפחו את העניין עד שהתפוצץ כולל השם המפורש ואשכר נאלצה להגיש תלונה. מה יהיה עכשיו? התיק יסגר מחוסר אשמה. כל העיתונים יכתבו על זה. בעיני הציבור לאור יהיה צח כשלג (הציבור קונה בשתי ידיים פסיקות בית משפט) ואף אחד לא יזכור לו את כל החרא שהאכיל בנות במשך השנים. אשכר תתנוסס על בולי דואר כסמל לתלונות מיניות שאין בהן ממש. באה לברך ויצאה מקללת. ויולי? חבל על יולי שנגררה שלא בטובתה, אבל היה חבל על האישה הרגישה והמוכשרת הזו עוד לפני כן.
אהבתיאהבתי
תכנית "המקור" חשפה את השם לציבור וזה היה תפקידה. לא בית הלחמי ולא אף אחד אחר חשף את השם. אחרי שתכנית המקור חשפה את השם, השם נכתב באינטרנט בכל מקום ואתר. לא רגע לפני. לא קשור בבית הלחמי. ודי עם האידיוט המועיל ושאר כינויים מטומטממים.
גם אשכר לא לבד, ויש עוד נשים רבות שהתלוננו
אהבתיאהבתי
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=701158
אהבתיאהבתי
ויולי המסכנה קפצה על התיל, נשכבה באומץ, לכלכה על בן אדם בסיפור מאוד מאוד תמוה (חטאו לפי דבריה שהוא יצא עם עוד כמה נשים מאותו בית מדרש – חוג של פעם בשבועיים), נאלצה להוריד את הפוסטים הטפשיים שלה, כנראה בשל איומים בתביעה. היא אגב יכולה לחטוף תביעה של הרבה מאוד כסף על מה שהיא עשתה.
בית הלחמי- לפני שאת נוזפת בקורבנות אונס, ומאשימה בתקיפה כל מי שמבקר אותך- בואי תראי שאת שווה משהו. ולא רק בלון נפוח ממילים.
אהבתיאהבתי
לא הוגשו תלונות נוספות. ודאי לא על מעשי אונס או על מעשים מגונים בכח. מהבחינה הזו במבחן התוצאה הקמפיין נכשל.
אהבתיאהבתי
טוב, כמובן שאלה רטורית, כי כמו שהיא מוחקת בברוטאליות תגובות שלא מחמיאות לה, היא גם 'מחרימה' את מי שלא נוהג לפ-י התכתיבים שלה. יפה היתה עושה אילו הסתכנה וחשפה את עצמה כפי שטרחה לחשוף את אשכר
אהבתיאהבתי