תקריב

.

.

לפני כמה ימים הגיעה ההזמנה. בטלפון, במייל, באסאםאס ובדואר.

מירי מ"מטר הפקות" היא בחורה אחראית במיוחד.

גם הטלפונים מיחצ' "רשת" הגיעו והיה ברור שלמרבית ההפתעה, החודשים עברו

כמתוכנן ו"עד החתונה – עונה שניה" אכן מוכנה ועולה לאוויר בעוד שבועיים.

.

.

.

.

.

.

.

.

– רוצה לבוא איתי ביום שישי אחרי בית הספר?

– לאן?

– יש הקרנה חגיגית של עד החתונה

– יהיו הרבה אנשים?

– כן. אבל את מכירה הרבה מהם מהצילומים

– אני אצטרך להיות נחמדה?

– כן. או לפחות מנומסת

– מנומסת זה לחייך למי שאומר לי היי איה או שאת אומרת הנה, זאת איה שלי?

– כן.

– אז אני לא רוצה

– בטוח?

– ב ט ו ח!!

– טוב.

יפה. הגיע השישי. הילדה מתעוררת בבית ההוא, אני אחרי האנגאובר לא דרמטי במיטה

עם עיתונים וקפה עד אחת עשרה ואז מתקלחת ופותחת ארון להחליט מה ללבוש,

לפעמים הבטחון הבסיסי הטבוע בי אלוהים-יודע-למה-ככה-נולדתי-נשבעת שבתחום

הזה בגדים-שיער-אני-אראה-בסדר, לפעמים הבטחון הזה מתפוצץ לי מול הפנים בגדול.

אני פותחת את הארון שלי ביום שישי תכף פרמיירת צהרים ואין לי מה ללבוש.

אולי-זה-ילמד-אותך-סוף-סוף-שלפעמים-כדאי-לתכנן-מראש-יש-גבול-לשאננות.

אני מחפשת ללבוש משהו וצריך שזה יהיה יפה, נוח, קולי, מדליק.

שלא יהיה משתדל מדי,

לא מהודר מדי,

לא קורבן אופנה,

ומצד שני שכן יראה נפלא.

שיזכיר למי שצריך שכן, בטח שאני יכולה לסחוב עלי קמפיין לנשים-לא-ילדות,

ובכלל, שאני אהיה לבושה נפלא ואראה מקסים.

או ההיפך, מה שיצא.

זה לקח שעה והמיטה שלי נראתה ככה

חדר האמבטיה ככה:

.והוחלט ללכת על בטוח: ג'ינס,

.גופיה לבנה וג'קט. או העור החום או השחור

.והפנינים שקבלתי מסבתא

.

ואז, אחרי שעה, בערך, אורגן זה:

שישי בצהרים. מזג אוויר נפלא ממש. קפה טו גו תוצרת בית, טלפון לוודא שזאתי בסדר,

ספרינגסין בסידי, הוא תמיד עושה לי מצב רוח טוב וחזק, תנועה הגיונית ליום שישי והכל טוב.

אני חונה בחניון הגדול מאחורי הסינימטק, מציצה במראה,

השעה אחת וחצי כמעט ואני ממהרת צעדים. הרחבה לא עמוסה ואין בה תחושה חגיגית.

אני מזדרזת כי אולי יש איזה טכס קטן דווקא לפני ההקרנה במקום בסופה כנהוג,

ואני נכנסת כרוח סערה.

סינימטק תל אביב מקבל את פני בשלווה ושיגרת יום שישי רגילה.

אני עומדת בכניסה לסינימטק ופשוט צוחקת בקול רם. בחיי.

זו לא פעם ראשונה, גם בטח לא אחרונה ובכל פעם זה מצחיק אותי מחדש.

בשבוע הבא. אותו מקום. אותה שעה.

הקרנה חגיגית ל"עד החתונה – עונה שניה".

אני אהיה שם, בטח שאהיה,

ולא יאמן, אני יודעת בדיוק מה אלבש.

.