.
.
– אני לא מוכנה לשמוע טון כזה
– זה לא טיעון ה כ ו ל ם הזה
– ואני מתכוונת ברצינות
– תסתכלי לי בעינים ותראי שאני רצינית
– נוגה יותם ואני, לא, אני נוגה ויותם
– אפשר בלי כאילו
– אפשר בלי כזה
– יהיה לך קר!
– את לא רעבה? את רוצה לאכול? איך את לא רעבה?
– ניגנת בתופים? ניגנת בגיטרה? עשית שיעורים?
– כן, אני מבינה שזה החדר שלך
– אז יש כאלה שעדיין על המסנג'ר בשעה הזאת
– כי אני המבוגר האחראי כאן
– אז יש כאלה שרואים האח הגדול
– כי מה לעשות, אני ע ד י י ן מחליטה עליך, כן, נכון, רק בדברים מסויימים
– תודה אמא
– אני כן מבינה שאבא ואני הורים מביכים ברמות…זה יתר העולם שלא מבין …
– לדעתי, את חייבת לצלצל לנציב תלונות הילדים ולהתלונן…
– סליחה, אולי נתקלת בבת שלי?
– צלצלי כשתחזרי טוב? זה יקרה בגיל שבע עשרה בערך… נכון?
.
אבל עדיין, הכי הרבה אני אומרת לה אהבה. נראה מה יהיה בגיל שש עשרה :)
תקריב 
תגובות
מותר לאמץ, נכון?
:)
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
הקישור ליו טיוב ע נ ק. תודה. צחקנו. שתינו :)
אהבתיאהבתי
איזה כיף
:)
אהבתיאהבתי
שיבוא יום וגם אני אגיד "תעשי מה שאת רוצה, אני את שלי אמרתי"
אהבתיאהבתי
כי הכל מילה במילה (חוץ מהתופים, כמובן. אצלנו זה "התאמנת כבר על הטרומבון? לא נכריח אותך אבל אתה זוכר שהתחייבת"?)
תוסיפי "אני לא מוכנה לשמוע יותר משפטים שמתחילים ב"איייייייייייייייייימא", ותרשמי לי על החשבון ;-)
אהבתיאהבתי
קשה להיות בתוך זה, נחמד ומשעשע להזכר, טוב להיות אחרי…
אהבתיאהבתי
מנסיון אישי, זה לא תמיד עובר אחרי גיל 16,
או 17 ..אבל האהבה תמיד נשארת (-:
אהבתיאהבתי
מצויין!
היא מנגנת גם תופים וגם גיטרה? וואהו, זה מסלול המראה ללהקה עתידית ולקריירה במוזיקה, תופים זה הדבר הכי מגניב שיש בעולם
ולגבי המחליטה עליה- בפעם האחרונה שהייתי עם הבת שלי בת ה-4 בגן שעשועים הזהרתי אותה לגבי צורת ישיבה שלה מסוכנת קצת על איזה מגלשה אז היא ענתה לי:
"אתה לא מחליט עליי בגן שעשועים הזה"
בנות, בנות…
אהבתיאהבתי
(וגם קצת הפחדת.)
השיר מיוטיוב קורע.
אהבתיאהבתי
:)
אהבתיאהבתי
נכון ועוד איך!!!..את
יודעת עברתי את זה בעצמי.
גם בתקופה הזו תעבור,
בואי ונקוה שהבאה תהיה יותר קלה, .
.
אהבתיאהבתי
אני חושבת שעברת ליד הבית שלנו ושמעת ה כ ל :)
התוספות שלנו: לא כל מי שמצרף יותר משתי מלים ביחד חופר; כן, חייבים לצאת עם הכלבה לטיול אחר הצהריים; יש חיים אחרי קאמפ רוק, הרי פוטר והייסקול מיוזיקל. לצערי הם לא חוזרים בגיל 17, גם לא ב-20, אבל האהבה תמיד נשארת…
אהבתיאהבתי
גם לי יש כמה תוספות
יום אחד אני אמכור אותך לסורים
כשתגיעי לגיל 18 תעשי מה שאת רוצה, כרגע אני מחליטה
סליחה שאני עושה לך בושות
ועוד ועוד…
אהבתיאהבתי
עד כמה שאני זוכרת משיעורי "פסיכולוגיה התפתחותית" שלי, כשעשיתי בגיל עשרים וקצת, וכולנו שם היינו כאלה, ושאלנו את המרצה "אבל מה ההורה צריך להגיד?" והיא אמרה ש:
1. הדברים מתבטאים הרבה פעמים במה שאתה לא אומר
2. לפעמים אין מה לעשות ואומרים "כי אני אמרתי וזהו"
כי מה לעשות את יותר גדולה
והבת שלך צריכה לדעת שאת יותר גדולה (היא כבר יודעת את זה)
ושגם את יודעת את זה.
אני מקווה שזה מעודד….
אהבתיאהבתי
איזה חיוך ענק מרוח לי על הפנים עכשיו
אהבתיאהבתי
טרקבאקים
[…] ובגלל זה ובגלל המשפטים שאני אומרת ולא מאמינה ואלה שאני כל כך רוצה […]
אהבתיאהבתי