.
.
מוקדם בבוקר, כשהתעוררתי משיחת הפועלים במגרש הסמוך – אין לי כמובן מושג על מה –
וזו הפולשת למיטתי בימים / לילות האחרונים הסתובבה ורטנה שאמא…חופש, שמתי על עצמי
משהו כי פועלים, וכי הזמנים שיכולתי להתגנב לשביל as is כנראה נעלמו מהשכונה שלי,
וגם מאחרות,על פי שרון רז. המוכרות נעלמת.
פתחתי את הדלת לבלונדה הנובחת ויצאתי בעקבותיה. היא לענייניה ואני א. עיתון וב. להוריד
מהחבל את מגבות המטבח שזרקתי עליו אתמול באמצע הלילה – כן כן הקיץ כאן מרגש במיוחד
– וגם החלטות בתחום חסכון באנרגיה, חשבון החשמל ויסורי המצפון הירוקים שלי.
שש עשרה מגבות נמשכו בחוסר סבלנות – בכל זאת בוקר, מוקדם,פועלים, קפה וכו' – מהחבל.
הבת שלי, וגם אני אם לנסות לרגע להתנהג ביושר ובלי העמדת פנים, מתייחסות למגבות המטבח
כאל מגבות חד פעמיות כמעט. לכל פעולה ועניין נשלפת מגבת מטבח מהמדף עליו הן מונחות
ואחרי שימוש זניח הן נזרקות כלאחר יד לאיזו פינה בבית ואז…….. נאספות, מתנקות בדרך פלא
– לא כך רואים ילדים את העולם? כמקום שדברים מלוכלכים חוזרים אליך איזה כיף נקיים וריחניים?
– ומושלכות לניקוי/ יבוש וחוזר כגלגל ענק ואין סופי.
התיישבתי ורגע לפני שהושטתי יד ובתנועות יד משועתקות גנטית מאלפי שנות עבדות נשית
התחלתי לקפל אותן נעצרתי ובהיתי בערימה הבלויה והמסמורטטת הזו שחפנה בין סיביה כל
כך הרבה מכתמי חיי וקמתי להביא את המצלמה.
ערימת סמרטוטים
תראו, תראו את ערימת הסמרטוטים הזו. חסרת כל אסטטיקה, עניין, תשומת לב, או משהו.
וחשבתי לעצמי כמה זה מוזר. או אולי לא? אני מחשיבה את עצמי כאדם עם מודעות ורגישות אסטטית די גבוהה. בעיקר לחומרים, ועוד יותר להרמוניות וצבעים. ארון הבגדים שלי, פעם הראתי לכם אותו, מורכב משלושה צבעים בערך ועשרות גווני ביניים. גם הבית שלי כזה. אין בהיר וכהה. אין כמעט ניגודים חדים. או או. או בהיר ואז הכל מתייחס לצבע הבסיס ולגווניו או ההיפך, מה שעדיין לא קרה, אבל אם יקרה ככה זה יהיה. הרמוניה. מגבות האמבטיה שלי גם הן בשלושה צבעים – לבן, לבן כהה יותר ותכלת על גווניו הרכים – מגולגלות בארגז שלהן בשלווה, בלי לעשות עניין. מצעי המיטה קצת יותר מורכבים, אבל גם שם אפשר להרגיש בקלות שהמדובר בבחירות של אדם עם טעם ספציפי ומוגדר עד מאד אבל כאן, בערימה הזו של הטכסטיל השמיש ביותר בבית, זה ששולחים אליו יד יותר מלכל בד אחר, הצטברו שאריות שונות של אין-לי-מושג-מה-ומאיפה לערימה חסרת חן ואופי. אין בה כלום מכלום. הלוואי והייתי יכולה להדביק לה את המילה הנחמדה הזו, וינטאג', הלוואי. אבל לא. לא וינטאג' ולא כלום. סתם.
הנה, תראו לבד.
כמה מהדוגמאות המלבבות האלה יש לכם…?
או שזו באמת רק אני??!!
מהסופר בערב חג?
מהסופר אחרי החג?
מה זה?
איקאה. שלישיה.
קולקציה
אזהרה: שהיה ממושכת וחסרת מעש בבית ובמזגן, כן חופש גדול, לא חופש גדול, עשויה להביא אותך לכדי עשיה וכתיבת דברים מוזרים.
תקריב 
תגובות
גם לי יש אוסף לא הגיוני של כאלה. מקסים :)
אהבתיאהבתי
מגניב, פוסט על מגבות מטבח…
אלו בדיוק הדברים האמיתיים של החיים
הכי פשוטות, אלו ללא פרימה, הן הכי טובות ויעילות
אהבתי את הפיסקה האחרונה המלמדת על הזייה וקיץ
ואהבתי את המושג "מוכרות נעלמת"…
תודה
אהבתיאהבתי
שיש לי לפחות שלוש מטבח זהות לשלך, אבל שלא כמוך אני חושבת שהערימה דווקא אסתטית ומלבבת.
היש דבר ביתי יותר ממגירה מלאה במגבות מטבח?
אהבתיאהבתי
גם אצלי יש אוסף דומה. מדי פעם אני נדהמת, איך, מטבח חדש ומדהים בצבעי כתום ושמנת ואז קונה עוד כמה כאלה (בסופר, הכי זול שם, אלה שבמבצע, אלא מה)
כמו ששרון כתב, הכי הדברים האמיתיים של החיים
אהבתיאהבתי
יש מגבות מנסיעה של הורי לפורטוגל…יש מגבות פשוטות מכיתן אך עושות את העבודה השחורה,יש מגבות יקרות שקניתי לארוח כשגרתי בארץ אחרת והן שוכבות חדשות ומקופלות ללא שימוש.יש מגבות שאיתן אני אוהבת לכסות את סיר האורז,יש מגבות שקבלתי כשהייתי כלה צעירה והן נשארו איתי יותר זמן מהאיש איתו התחתנתי-על מגבת מטבח אפשר לסמוך,על הבעל לא תמיד…
אהבתיאהבתי
נראה לך שיש כאלה שמתפנפנים גם על מגבות מטבח?
אהבתיאהבתי
וקיבלתי מלא מגבות מטבח
כל מי שבא לבקר הביא מגבות מטבח
ועכשיו יש לי אוסף נחמד בלי ששמתי לב
תודה שהזכרת לי
החום המזגן מה הוא עושה לנו..
אהבתיאהבתי
מתוך רסיסי האינפורמציה שאת מעבירה כאן ובטוויטר שנורא חם לך כמו לכולנו והחופש הגדול מייבש לך את המוח כמו לכולנו ובמקום להתייבש את מצלמת פוסטים קטנים ומרעננים. זה מקסים בעיני.
כל המגבות מטבח שלי זהות :-)
אהבתיאהבתי
ופתאום העמדה כזאת לצילומים – מקסים בעיני.
אהבתיאהבתי
אני מדדתי אותם בפייסבוק, לא ראיתי את זה פה.
המון פעמים אני חושבת על זה, נניח עם הילדים, שבדמיון שלי הבגדים שלהם היו אמורים להיות המון הרבה יותר עם סטייל, או המצעים שבבית, תואמים והכל..ובסוף, זה כמו החוקים של הטבע, ורחוק מאוד מהשליטה שלנו(ולא תואם בעליל), את לא תקחי את הכל, תעיפי ותקני חדש, זה לא עובד ככה,
אלא אם את ממש ממש חייבת
פעם בכמה זמן אני פותחת את המגירה של אלה-של-המטבח, ומעיפה איזה שתים שלוש לפח, כאילו שאני שוברת כוסות , מנפצת אותן על הרצפה, זה מה-זה-כיף
אהבתיאהבתי
לא מזמן נמאס לי מהחובר התאמה של כל המגבות מטבח, אז לאט לאט זרקתי את כל מה שלא תואם … נשארתי אם 6-7 מגבות מטבח תואמות :-)
אהבתיאהבתי
אבל יש לי ילד בן 13 שאצבעותיו הופכות בקסם למזלג ולשונו מנקה שאריות קטשופ עד-תום, ובכל ארוחה (משש הארוחות ביום שהוא אוכל בחופש + ארוחות קינוחים בנפרד) נשלפת מגבת דומה לאילו שלך ומושלכת בבית, ואני אוספת לכביסה. Same Same….
החיים (ובעיקר שנים של קיפול אלפי מגבות מטבח) מחקו אצלי את היכולת לראות את ההבדל בין מגבת מעוצבת לזו מהמבצעים בסופר…
אהבתיאהבתי
אין כמו מגבת מטבח לבדוק שמן במכונית
אהבתיאהבתי
אמנם חבל על היערות, אבל לדעתי זה עדיף מבחינה אקולוגית. מגבוני המטבח גורמות לבזבוז משאבים וכסף (בזבוז מים, חשמל, סבון), הפעלת מכונת כביסה (ויש שמפעילים גם מכונת ייבוש). הן כרוכות בעבודה: כביסה, ייבוש, קיפול.
בקיצור, מכל הבחינות מגבוני הנייר עדיפות בעיניי. ואגב, מאוד אוהבת את הפוסטים שלך שמלווים בתמונות מחיי היום יום שלך :-)
אהבתיאהבתי
מאפשרות לך לחלץ מתוכך את כל הצבעים שמשתוקקים לפרוץ החוצה.
אם הייתי פרויד, זה מה שהייתי אומרת (מיד אחרי שהייתי מוצאת דרך להאשים את אמא שלך בזה, איכשהו). מכיוון שאני לא, אני פשוט אשתף אותך בצבעוניות המהממת (טוב, בערך) של מגבות המטבח שלי, שמגלות דמיון מפתיע לשלך, אגב.
יכול להיות שבכולנו יש איזה מטבח פנימי זהה קטן..?
תודה על ההצצה לארון המטבח שלך.
יכולתי כמעט להריח את ריח אבקת הכביסה.
אהבתיאהבתי