לפני שנים, די הרבה, השתתפתי בפרסומת ל…….למי זה היה……. כבר קשה להבין ולזכור
מרוב הסלולרים והפרסומות לא?…… עד שיגמרו המילים היה המוטו שלה….
פלאפון. זה היה לפלאפון.
ANY WAY – כפי שאומרים בשפות אחרות,
כיוון שהבטחתי והושבעתי להעלות היום פוסט, סמלי ככל שיהיה, עד הצהרים,
התיישבתי מול המסך, אבל נגמרו לי המילים.
מסתבר שזה נכון. זה קורה.
נבואות טיפשיות לצורכי פרסומות מתגשמות.
ואני הרי יודעת לא להאמין למה שמצולם ומובטח, בטח בפרסומות, מי כמוני יודעת.
כשהצטלמתי בגיל שבע עשרה בשמלת כלה
ואמא שלי עשתה לי פרצופים?
לא צחקתי לה מול הפנים באמא די נו עם האמונות האלה?
צחקתי.
והנה, עובדה.
גם כשכבר עשיתי לי חתן, לבשתי פיג'מה בצבע שמפניה.
ועכשיו,
עשור אחרי שהצטלמתי עד שיגמרו המילים, הנה עובדה.
הן נגמרו….:)
מזל שבלילות מעולפי חום, כשיש חושך, צללים וילדה שכזו אפשר גם בלעדיהן לזמן מה.
תקריב 
תגובות
כדאי לפעמים לוותר על המילים.
וככה,
להנות מההווה הנפלא!
אהבתיאהבתי
אני מדברת כל כך הרבה בזמן האחרון שאני מוקפת ענני מילים עוקצניות וזועמות. תיהני מהשקט, הוא לא יישאר הרבה זמן :)
אהבתיאהבתי
כשאני נחשפת לצילומים האלה…
אהבתיאהבתי
צילומים מיוחדים מאוד, נהדרים
אהבתיאהבתי
הצלליות שלכן זהות לגמרי :)
אהבתיאהבתי
לא מוכרחים מילים כדי לומר משהו
אהבתיאהבתי
מקסים
אהבתיאהבתי
מרתק מלהיב ומקומם
איזה יופי של סדרה
תודה תודה
אהבתיאהבתי
בפרסומת שלך עם דובי גל לעוגת עלית את אפית. הצלחה מסחררת בפרסום, נפילה של מוצר.
אהבתיאהבתי
עם הצילומים שלך? השאלה מופנת גם אליך גב' גולדנברג היקרה.
אהבתיאהבתי
אל תדאגי המילים יחזרו
אהבתיאהבתי